קריאת קודש לסליחות
- Thread starter אלעזר אטיאס
- תאריך התחלה
- צופים 13
מרפסן איגרי
Well-known member
מרפסן איגרי
Well-known member
אין הבדל בין חזו"ע לילקו"י הנ"ל
תראה בהערה כב שכל הקפידא הוא ויעבור
ותקרא את כל הלכה כג' מה מותר לומר ביחיד
בקובץ השני כתב את מנהג מרן שהיה מתחיל לפני חצות אף שיש שם סליחות עד ויעבור הא' ולפעמים אמר את הויעבור הא' מעט לפני חצות ע"ש
תראה בהערה כב שכל הקפידא הוא ויעבור
ותקרא את כל הלכה כג' מה מותר לומר ביחיד
בקובץ השני כתב את מנהג מרן שהיה מתחיל לפני חצות אף שיש שם סליחות עד ויעבור הא' ולפעמים אמר את הויעבור הא' מעט לפני חצות ע"ש
בחזון עובדיה כתב להדיא ישב בדד וידום ולא חילק בין טורח ציבור. וכתב זאת על כל הסליחות ולא רק יג מידות.
מה מותר לומר ביחיד זה לא נידוננו, נידוננו הוא על הזמן שהוא דוקא אחר חצות.
לא הבנתי מה הרבנים חולקים
לומר את הסליחות שהם תחנונים לפני חצות למה שיהיה אסור זה רק תחנונים לבורא וכי אסור להתפלל בלילה וכי לא מתפללים ערבית – הרמ"ז עצמו שבוא המקור שהיא הברכ"י הביא שהיה אומר וידוי איתם וגם היה אומר מזמורים בשעה שהיו אומרים סליחות קודם חצות -מצורף
אלא שאין זה עת רצון לומר בשעה הזאת שזו השעה הכי קשה ביום הרי בשעת מנחה זה בדיעבד כיון שאין זה עת רצון ק"ו קודם חצות לילה זה השעה הכי קשה שביום -שמתחיל הלילה מתחזקים הדינים וממשיכים להתגבר עד חצות ובחצות נשברין הדינין -ככה זכור לי
לכן לומר קודם חצות הסליחות בלי י"ג מידות ואחרי חצות את הי"ג מידות אין זה פתרון כ"כ
לומר את הסליחות שהם תחנונים לפני חצות למה שיהיה אסור זה רק תחנונים לבורא וכי אסור להתפלל בלילה וכי לא מתפללים ערבית – הרמ"ז עצמו שבוא המקור שהיא הברכ"י הביא שהיה אומר וידוי איתם וגם היה אומר מזמורים בשעה שהיו אומרים סליחות קודם חצות -מצורף
אלא שאין זה עת רצון לומר בשעה הזאת שזו השעה הכי קשה ביום הרי בשעת מנחה זה בדיעבד כיון שאין זה עת רצון ק"ו קודם חצות לילה זה השעה הכי קשה שביום -שמתחיל הלילה מתחזקים הדינים וממשיכים להתגבר עד חצות ובחצות נשברין הדינין -ככה זכור לי
לכן לומר קודם חצות הסליחות בלי י"ג מידות ואחרי חצות את הי"ג מידות אין זה פתרון כ"כ
נערך לאחרונה:
דרופתקי דאורייתא
Active member
כי כן כתב האר"י ז"ל
והטעם לזה כמ"ש הרב ילקו"י הנ"ל שהמטרה היא לעורר רחמים וזה לא העת לעורר רחמים
ואמנם אינו גרוע כמו י"ג מידות שע"ז מדבר הרמ"ז
אבל אינו עת רצון
אמנם הרב @מרפסן איגרי לעיל הביא מילקו"י שבשיעור בלווין במוצ"ש פעמים הקדימו אפי' את י"ג מידות הראשונות קודם חצות!
והטעם צידד שם משום טורח ציבור
והנה באמת זה פלא אמאי ביחו"ד החמיר בזה כהאר"י ז"ל נגד הפוסקים, הרי סליחות זה הלכה בשו"ע, והלכה זו לפי הפשט אפשר לקיימה גם לפני חצות, ואעפ"כ פסק בזה ביחו"ד כהאר"י ז"ל וכתשו' הרמ"ז והברכ"י שהביאה, הגם שזה כרוך בטורח ציבור כללי לכל הציבור להמתין עד חצות לילה.
ואם כן מסתבר לי מאוד שאם הקדים בלווין בכמה דקות הוא משום שלא כיון השעה כראוי אבל לא משום שסבר להקל משום טורח ציבור, כנלענ"ד
ומה עושה כיום הראש"ל בנו שליט"א בלווין? גם מקדים נקודת חצות משום טורח ציבור?
אגב יש להאיר שהגרב"ץ באור לציון חידש שיטה בחישוב זמן חצות, ולדבריו יש להוסיף 7 דקות אחרי חצות. למשל היום חצות בשעה 12:36 לפי האול"צ חצות יוצא בשעה 12:43. (הוא חוזר על זה בכמה מקומות לכמה נפק"מ בהלכה).
ואם כן כל אלו שאומרים י"ג מידות הראשונות מיד בנקודת חצות הרגילה, ובתוך ה7 דקות מספיקים עוד כמ"פ י"ג מידות, כל זה לדברי הרמ"ז שפסקו החיד"א והאול"צ וכו' הוא קרוב לקצץ בנטיעות ומנהג רע ומר ישתקע ולא יאמר (כלשון הרמ"ז)
מחילה מה שאתה אמור לא נכון בעליל -פשוט וברור שאפשר להתפלל לה' ולעורר רחמים בלילה - לפי דבריך אל תפלל ערבית. רק שזה לא עת רצון קודם חצות.
עוד ראיה שהרב עובדיה התיר אמירת תהילים בלילה קודם חצות שאומרים לבקשת רחמים על חולה
כתב מרן הרב יצחק יוסף בכמה מקומות שבענייני תפילה הולכים לפי הקבלה ובילקוט יוסף עצמו כתב כאן שאפילו לפוסקים שלא הולכים לפי הקבלה כלל אין לומר י"ג מידות שאין זה הוראת הלכה אלא שלפי האמת אם אומר י"ג מדות קודם חצות הוא הוא מגביר דינים לכן שב ואל תעשה עדיף
בילקו"י שם כתב שמשום טורח ציבור, סמך על איזה שיטות שזמן חצות מוקדם יותר, עיי"ש.
דרופתקי דאורייתא
Active member
לא אני, כי אם האר"י ז"ל, שהובא גם בחזו"ע להלכה כמ"ש הרב @פשוט
ראה בזה בספר עטרת חיים סי' ה פסקא יג. ניסתי להעלות כאן ללא הצלחה, ניתן להורידו כאן https://tora-forum.co.il/threads/עטרת-חיים-ענייני-חודש-אלול-מצו-ב-להורדה.50264/#post-1376513
דרופתקי דאורייתא
Active member
אשמח אם מישהו יברר מה כתוב במקורות שציין שם
כי לכאורה איחליף ליה בסוגיא של זמן תיקו"ח שיש מחלוקת על זמנו, הן בין הפשט לקבלה (משמרה ראשונה לפי השו"ע זה עת רצון, ולקבלה לא), והן בין חכמי הקבלה בעצמם (קודם חצות או אחר חצות יעשה התיקו"ח, ואנן קי"ל כהאר"י ז"ל אחרי חצות). אבל אין לזה שייכות לי"ג מידות.
לא האריך לפרט.
דרופתקי דאורייתא
Active member
הנה לא הבנתי מה פשר דבר שכתב שהזמן הוא ב' שעות קודם חצות "וכמ"ש בפע"ח", ומיד אחר כך כתב שאין לנו אלא דברי האר"י ז"ל, ואם כן הדברים סותרים, דהרי פע"ח הוא מכתבי האר"י ז"ל
ובדקתי והנה ז"ל הגר"ז
הרי שדברי הגר"ז "כמ"ש בפע"ח" קאי על "סוף הזמן" שהוא עד אור היום, ולא על תחילת הזמן
ובילקו"י העתיקו בקיצור. ואנכי הרואה כי כן הוא ככתבו וכלשונו בקובץ בית אהרן וישראל גליון ס' עמוד עו.
אלא שבבאו"י הביא מספר משמרת שלום שקישר בין י"ג מידות לדברי הגר"ז הנ"ל
אכן לענ"ד לא קרב זא"ז, דין תיקו"ח ודין י"ג מידות, ודברי הגר"ז בהדיא כי זמן תיקו"ח "מאשמורה התיכונה" ולא מחצות, והיינו שסמך בזה הגר"ז על השיטות בזוהר ויקהל או על דברי השו"ע שהזמן שבו מתחננים על החורבן הוא לאו דוקא בחצות, אבל שאר דברים התלויים בחצות, כגון י"ג מידות, ודאי יודה הגר"ז
וכן כתב אלי ת"ח שליט"א שחיבר ספר על זמן חצות וז"ל:
נראה שהרב רצה לסמוך על המקדש מלך ובעל התניא וכו' שיש אפשרות לכאורה לומר תיקון חצות אפילו לפני חצות
אז אם ככה למד שגם סליחות יהיה אפשר כשיש צורך
אבל לכאורה לא נראה כך מפני שיש אזהרה מיוחדת מהאר''י שאין לומר נפילת אפים לפני חצות שלא לעורר הדין
אבל תיקון חצות סוף סוף זה מזמורי תהילים ויש יותר מקום להקל מפני שגם מעט לפני חצות זה חלק מהאשמורות של הלילה
רק שעדין לא התחיל זמן הבכיה של רחל כמו שהבאתי בספר מהרמ''ז בסוף התשובה
ונלע''ד שגם אם יש מקום לומר תיקון חצות קצת לפני הזמן ע''פ אותם הפוסקים שסוברים כך
אין מקום להקדים סליחות ובפרט נפילת אפים וזה מפורש בהאר''י
ופשוט שאותם הפוסקים שרצה להסתמך עליהם הם לא מחשבים אחרת את זמן חצות ופשוט
נערך לאחרונה:
דרופתקי דאורייתא
Active member
איך יעלה על דעתך לומר שאדם רוצה להתפלל לקב"ה בלילה אסור???
האריז"ל כתב בדרושי הלילה ז"ל גם דע כי בחצות לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות דויעבר זולתי בליל יום הכפורים עכ"ל וכוונתו שאין עת רצון לומר סליחות בחצות הלילה הראשונה ולכן אין ראוי לומר סליחות בזמן הזה כי הזמן הזה הוא זמן שלא ראוי כ"כ לתפילה שאפילו ערבית צריך לומר בתחילת הלילה ממש ולא לעכב אותה מאוחר מהטעם הזה אבל י"ג מדות זה יותר חמור שזה איסור ממש שזה מגביר עליו דינים – שודאי יש לחלק בין י"ג מידות לויעבר שכן האריז"ל חילק בדרושי סוכות בהקדמה וז"ל וזהו טעם אותם שנוהגים לומר סליחו' בליל הושענא רבה אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר. האמנם אסור לומר ויעבור וי"ג מדות או סליחות אשר הם כיוצא בזה אלא יאמר רחמנא אדכר לן קיימיה כו' אלהינו שבשמים כו' דעני לעניי כו' ה' הוא האלהים כו' ה' מלך כו' עשה למען שמך וכיוצא באלו יכול לומר. גם ביום הו"ר בתפלת שחרית יאמר ע"ד הנז' חוץ מן י"ג מידות של יעבור וכיוצא בזה כו' עכ"ל
ליקוטי הש"ס ברכות
תניא ר"א אומר שלשה משמרות הוי הלילה וגו' זה יובן בסוד הפסוק הבוקר אור והאנשים שלחו ויש לשאול ולידע מה לי אם שלחם עם חמוריהם או אם הלכו לבדם. ואמנם דע כי שלשה משמרות הוי הלילה ובאלו המשמרות יש חילוק ביניהם. כי המשמורה שנייה היא נחלקת לשנים אשר עד חצי הלילה הוא באופן אחר ומחצי הלילה ואילך הוא באופן אחר וכל זה יובן בהקדמה אחת וזה הוא כי המלאכים אינם אומרים שירה כי אם בלילה וישראל זמן השירה שלהם הוא ביום. והטעם הוא כי כל בחי' מלאך הוא מצד הנוקבא כנודע כי השכינה נק' מלאך וע"כ אינם משוררים כי אם בלילה לפי שאז הוא זמן ממשלתה. אבל ישראל שהם מצד הדכורא לכן אין שירתם אלא ביום כי היום הוא אל הזכר כנודע. ובהיות הענין כך נבין ענין המשמרות הללו. כיצד ימצאו שלשה משמרות כנגד אותן ג' משמרות הלילה אשר באו מכוונים זו כנגד זו. והנה מצינו אשר ביום האדם חייב להתפלל שלשה תפלות כמ"ש דוד המלך ע"ה ערב ובוקר וצהרים ואעפ"י שהתפלה של ערבית היא בלילה עכ"ז אנו צריכים שתהיה בזמן שלא יהיה יום גמור ולא לילה גמורה אלא זמן הממוצע לפי שהיא יותר קרובה ליום ממה שהיא קרובה אל הלילה לפי שאנו מוצאים אשר האימורים של תמיד בין הערבים היו נשרפין באותו הזמן והם משיורי התמיד אשר היו נקרבים ביום וא"כ היא חשובה מן היום ולא מן הלילה לסיבה הנזכרת וז"ש בגמרא לא יאמר אדם אוכל קמעה ואישן קמעה ואח"כ אתפלל אלא מיד כאשר יבא מן השדה שהוא כבר עת ערב צריך להתפלל תפלת ערבית ולא לאחר אותו שעה וא"כ כל הג' תפלות צריכים שיהיו ביום והם כנגד הג' משמרות של הלילה וסדרן הם כך. משמורה הראשונה הוא כנגד האשמורה הא' של היום וז"ס ויחבוש את חמורו שהוא בחי' אותו קליפה השולטת בלילה עתה בבוקר אשר מתגלית מדת החסד דאברהם אבינו ע"ה אותה קליפה מתבטלת והיא כפופה ואין לה עוד להרים ראש וזש"ה חמורו שאינו נוגע לשבר קליפת זאת אלא אברהם אבינו ע"ה, כי הוא נגד מדתו וז"ש רז"ל בפרק תפלת השחר ששחרית הוא עד ד' שעות לרמוז למה שאמרנו וזש"ה הבוקר אור ר"ל כשהאיר היום שמתגלית מדת החסד אותם חמורים שהיו שולטין שם בלילה הלכו להם ואטמרו בנוקבא דתהומא רבה. וצריך לדעת מי הם האנשים האלה. זה יובן במה שאמרו אחי יוסף מקודם זה לקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו. והענין הוא כי הנה ידוע כי יוסף הוא היסוד ונק' גבר. ולאה נק' ג"כ גבר כי אין היכר בין איש לאשה כ"א ע"י היסוד ולכן אנו אומרים קרא הגבר. והענין כי ביסוד מתקבצים כל הגבורות בתוכו והוא כולל כולם ובהיות שכל הגבורות הם בתוכו לכן הי' הוא השליט על כל ארץ מצרים ורצה לשבר כל אותן הקליפות ובפרט במצרים שנמשלו לחמורים כמו ש"ה אשר בשר חמורים בשרם וגו' וזה נאמר על מצרים. ומה שאמרו לקחת אותנו ואת חמורינו ר"ל כמו שהוא שליט על ארץ מצרים. והכניעם כן הוא רוצה לשלוט בנו אשר אנחנו מצד הקדושה ולא די לו בזה אלא אפי' הנמשכים מאתנו לחוץ בסוד הקליפה הנק' חמור הוא רוצה לשלוט בהם. ומי הם אלו האנשים שאומרים כן הם שמעון ולוי כנודע אשר הם דינים קשים כמש"ה ארור אפם כי עז. שמעון גבורה. ולוי ת"ת. שהוא כלול משניהם ויש בו גבורה וזש"ה והאנשים שלחו המה וחמוריהם שהם שמעון ולוי מדת הדין הקשה מסטרא דקדושה וגם הקליפה אשר יונקים משם כל אלו הבחי' הם הולכים כאשר מתגלה חסד עליון. והנה כבר אמרנו היאך מכוונים המשמורה ראשונה של הלילה כנגד המשמורה ראשונה של היום. והנה משמורה שנייה הוא כלבי"ם צועקים הוא כנגד יצחק שהוא מדת הדין ולכן הקליפות צועקים ורוצים לקטרג בלילה ועל כן המשמורה זו היא נחלקת לשנים כי יש מלאכים המשוררים בב' ראשונות ומחצות ואילך יש כת אחרת משוררת באופן אחר לפי שמשם ואילך בא הקב"ה להשתעשע בג"ע עם הצדיקים וכן ביום עד חצות נחשב עדיין מצד הבוקר אבל מחצות היום ואילך כבר נטה היום והוא זמן תפלת המנחה משם ואילך ע"כ משמורה שלישית. גם זה מהרב:
חמדת ימים חודש אלול פרק ב'
אכן רבים מעמי הארץ בחשיכה יתהלכו באין מבין טעם הדבר ופרושו אשר ראו, באומרם הרחמים וסליחות הללו בתפלת שחרית מידי יום ביום ולא ידעו תועי רוח בינה כי עשו את הטפל עיקר, ואת העיקר טפל מצד היותם נאמרים שלא בזמניהם. ויותר מהמה רעה חולה ברבת בני עמינו כי ראו להקל מעליהם עול טורח משא ההשכמה והקימה ממטתם וסרוחים על ערשותם. והמה טרם ישכבו אומרים הסליחות בדברים מועטים וראשי אמרים, שם סמוך לערשותם ירננו על משכבותם למען ספות הרוה את הצמאה, הוזים שוכבים אוהבי לנום ועד משכב הצהרים ינוחו על משכבותם ולא ידעו שבעה. ולו חכמו ישכילו בינה לעתים כי עת לכל חפץ ודבר בעתו מה טוב לראש אשמורות עת רצון היא לפני אבינו שבשמים, ובה עת הזמיר מגיע וממנה יושע כל איש ישראל ומצא כדי גאולתו. לא כן בחצות לילה הראשונה הפך עליו בלהות, לעת מרפה והנה בעתה, ואמרו בזוהר פרשת ויקרא שבחצות לילה הראשונה כל השערים ננעלים וכל הקדושים יושבים ודוממים, והחצונים מתפשטים בעולם ומידת הדין מתגברת בעולם, וממילא כי אין מקום להזכרת י"ג מדות בתחלתה, אחר כי אז ממשלת מדת הדין כאשר קבלנו מחכמי המדע כי על כיוצא בזה נאמר לא תחסום שור בדישו:
ובזוהר חדש בפרשת בראשית אמרו כי אף תפלת ערבית אין לאומרה רק מששקעה החמה עד שיראו שני כוכבים מהטעם הנזכר ז"ל אר"א צלותא ותשבחתא דליליא מששקעה החמה עד לא אתחזי סיהרא דכתיב ייראוך עם שמש דא היא צלותא דצפרא, ולפני ירח דא היא צלותא דליליא. ר"י אמר מהכא כי ממזרח שמש עד מבואו מהולל שמי בגוים ומ"ט תנינן ארי"בל אר"י עשה הקב"ה מלאכי השרת למעלה לקלסו ולשבחו וכו' ושלש משמרות הוי הלילה ובאלו הג' משמרות מתחלקות ג' כתות של מלאכי השרת לשבח את יוצרם וכנגדן ג' תפלות ביום וכו' אר"י אמר רב בצפרא כשהחמה זורחת הוא זמן תפלה, ומו' שעות למעלה עד ט' שעות זמן תפלה מנחה, ומששקעה החמה עד שתחשך תפלה אחרונה דאריב"ל אמר ר"י אמר רב מששקעה החמה עד שיראו ב' כוכבים זמן תפלה אחרונה דהכי תנינן משיראו ב' כוכבים הוא תחלה למשמרה ראשונה שבאה כתה ראשונה של מלאכי השרת וממתינים להם לישראל עד אותה שעה, ואז מתחילין לומר שירה וננעלים השערים מתשבחתיהון של מטה ואין השערים נפתחים אלא למלאכי השרת. ומי אמר ריב"ל הכי והתנן כל העוסק בד"ת בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, והכא אמריתו דננעלו כל השערים א"ר יהושע התם במאי קמיירי מפלגותא דליליא ואילך וכו'. ע"ש באורך גודל מעלת עתות ההם:
הנה מתבאר ממאמר הזה כי עד שיראו ב' כוכבים בלבד הוא זמן תורה ותפלה ולא עוד, שמאז והלאה ננעלו דלתות של מעלה בפני תורה ותחנונים ואין מקום לתורה ולתפלה. ובכן תפשו שיטה זאת רבים מחסידי תקיפי א"י לעשות יקר תפארת הלילה מחצות ואילך בכל עסקי תורתם, וכן להתפלל תמיד כל לילה ולילה אחר שקיעת החמה מיד, מטעם המאמר הנזכר. אם כן איפוא האנשים האלה אשר נטו אשורם מן דרכי הצבור ולומר סליחות אחר ערבית העלו חרס בידם, ואת כולם ישא רוח כי נשתמשו מהדברים שלא מדעת בעלים אשר תקנו לבקרים, ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים, ובר מן דין כי בתחלת הלילה עדיין דעתם מעורבבת עליהם מענייני היום ואינם כל כך פנויים. וגם כי לא נחו ולא שקטו מהמאכל ומשתה כי הבשר עודנו בין שיניהם בעת היותם מתנפלים ומתחננים, ועליהם ועל כיוצא בהם נאמר ואותי השלכת אחרי גווך. וגם פסוקי דוד המלך ע"ה יוכיחו שנאמר חצות לילה אקום להודות לך וכו' ונאמר קדמו עיני אשמורות וכו' וכן בישעיה אף רוחי בקרבי אשחרך והיא ראיה לפתאים האלה ומכח אלה הפסוקים דוחו ולא יכלו קום. ואם יצרם תוקפם ולא יוכלו לעמוד על נפשם לקום לראש אשמורות כי עזה כמות אהבת שינתם ולא יעורו משינתם. ההעדר טוב ממציאות הרע, ולא יעשו כזאת לאמר סליחות וי"ג מדות בתחלת הלילה אחר ערבית או גם בטרם ישכבו קודם חצות. והנה ראוי להודיע לבני אדם גבורותיה ומעלת יקר תפארת גדולתה של קימה זאת לנדד שינה מעינינו לשחר פני אבינו שבשמים בבקשה ובתחנונים ובדברי תורה בשאר ימות השנה כי רבה היא אשר אין למעלה הימנה, כאשר האריך הרחיב בביאור הרב החסיד בעל ראשית חכמה בשער הקדושה, ובפרט את אשר העמיק הרחיב ואסף המאמרים הבאים בספר הזוהר בעונש ביטולה ח"ו. וזה בשאר כל הימים, כל שכן בימים האדירים האלה לפני בא יום הדין והנורא כי קרוב יום פקודתם ודינם, מגופם ובניהם וממונם לפני אלהי עולם ה' וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. וכמה בעלי הדין עומדים להשטין עליו על כל אשר פעל ועשה ויתר חיצונים הנעשים ממעשיו הרעים אשר ילחצוהו להשיב לו כדי רשעו, פצע וחבורה ומכה טריה ולא זורו ולא חובשו ולא רוככה כי אם במעשים טובים ותשובה שלימה, וביותר בקיום מצות נדוד שינה מעיניו לקום בעוד לילה, שמבטל מעליו כל הקליפות ובעלי הדין, והיו כלא היו כמ"ש בזוהר פרשת ויחי ז"ל בקיצור, זכאה חולקיה דההוא בר נש דאיהו קאים בההיא שעתא ואשתדל באורייתא. כיון דאיהו פתח באורייתא כל אינון זינין בישין עאיל לין בנוקבא דתהומא רבא וכפית ליה לחמור ונחית ליה מההוא גרם המעלות וכו' ע"כ. ואם ביתר הימים ראוי לרדוף בקיומה לבטלם כ"ש וק"ו בימים האלה הנזכרים ונעשים, ואותה אנחנו מבקשים להעביר המשטינים הרעים מעלינו שראוי לרדוף אחריה כאשר ירדוף הקורא בהרים:
אז מי שמתפלל ערבית מאוחר מגביר על עצמו דינים ח"ו!!! ודאי שלא מגביר דינים אלא שהתפילה פחות מתקבלת אבל איסור אין
דרופתקי דאורייתא
Active member
