בחזון עובדיה כתב להדיא ישב בדד וידום ולא חילק בין טורח ציבור. וכתב זאת על כל הסליחות ולא רק יג מידות.
צודק, אחרי זמן הבנתי אותך, ההלכה השניה לא קשורה לחצות לא שמתי לב
אבל בכל זאת רואים בלשונות הפוסקים שהעיקר הוא י"ג מדות. וכמו שנהג מרן זיע"א בעצמו לומר את כל הסליחות לפני חצות והי"ג מדות הראשון לאחר חצות כנ"ל.
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא ס"ק א:
מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י"ג מדות אלא בעת רצון
כף החיים (פלאג'י) סימן טז אות יג:
שלש עשרה מכילן דרחמי לא יאמר בלילה כי אם אחר חצות.
וכן הוא בחסד לאלפים סימן קלא, ט שכתב רק על י"ג מדות.
ומצאתי בספר שיעורי הראשון לציון ח"א עמ' נה - סליחות כפי שאמרנו אומרים אחר חצות אבל הפסוקים מותר לומר קודם חצות והי"ג מדות יאמר אחרי חצות
ובעמ' נו - אמנם פסוקים של תחילת הסליחות אומרים קודם חצות ורק הי"ג מדות וכל התפילות הנאמרות בלשון תרגום אין לומר אלא אחר חצות
גם הרב מאזוז (מקור נאמן ב' עמ' קב) כתב להתחיל 10 דק' לפני חצות באופן שמגיעים ל-ויעבור בדיוק בחצות
לא אכחד שבאמת לשון רבינו האר"י ועוד הרבה פוסקים שכתבו סליחות וי"ג מדות, משמע שגם הסליחות אסור.
ואפשר להסביר שרק אלו הפסוקים שאומרים בהתחלה אין בהם חשש. אבל התפילות כמו שאומרים בין ויעבור וכד' אין לאומרם. אמנם א"כ היה לרב להדגיש שגם שבט יהודה אין לאומרו.
