רוב תשמישו בהיתר

[גלעד רובין]

ידוע הכלל בהכשרת כלים דאזלינן בכל כלי בתר רוב תשמישו. וכמו"כ ידוע מש"כ מרן שליט"א שאם הכלי בלע איסור פעם אחת אז צריך הכשר ולא אמרינן בכה"ג שנלך אחר רוב תשמישו ולא יצטרך הכשר דכלל זה רק בצורת ההכשר ולא האם להכשיר. אלא שמרן שליט"א כותב (וכן משמע ממרן זיע"א גבי פלאטה) גבי כיסוי מיחם לפסח שהולכים אחרי רוב תשמישו וכיוון שרוב תשמישו בהיתר הוא במים אז צריך הגעלה ואע"פ שחימום הלחם נעשה בלי רוטב אלא ביבש ולכאו' נצריך ליבון- אין מסתכלים על בליעת האיסור אלא על בליעת ההיתר. וסברא זו נשמעת קצת רחוקה. האם יש למישהו מקור או א' הפוסקים שכותב כן.
אמרו לי שהרב ללוש כתב על זה פעם אבל לא מצאתי בספרו
תודה

 

[חכם באשי]

מה קשה לך מיחם רוב תשמישו בהיתר הוא בלח ולכן בעינן הגעלה וזה מתאים למה שכתבת ש'אם הכלי בלע איסור פעם אחת אז צריך הכשר ולא אמרינן בכה"ג שנלך אחר רוב תשמישו' רק בנוגע לצורת ההכשר יהיה אחר רוב תשמישו.

יש שאלה אחרת שהאחרונים עומדים עליה נניח מזלג שרוב תשמישו בצונן ואירע שבלע איסור מכלי ראשוון דינו בהדחה וקשה מדוע נאמר שיועיל הדחה ובליעה שבו להיכן הלכה?

 

[גלעד רובין]

מה קשה לך מיחם רוב תשמישו בהיתר הוא בלח ולכן בעינן הגעלה וזה מתאים למה שכתבת ש'אם הכלי בלע איסור פעם אחת אז צריך הכשר ולא אמרינן בכה"ג שנלך אחר רוב תשמישו' רק בנוגע לצורת ההכשר יהיה אחר רוב תשמישו.

יש שאלה אחרת שהאחרונים עומדים עליה נניח מזלג שרוב תשמישו בצונן ואירע שבלע איסור מכלי ראשוון דינו בהדחה וקשה מדוע נאמר שיועיל הדחה ובליעה שבו להיכן הלכה?

זה בדיוק כמו פה צדיק.
המיחם בולע היתר במים ובלע איסור פעם אחת בלי מים אז למה הכשרו בהגעלה ולא בליבון זו בדיוק שאלתך והרב יצחק כותב זאת בסוף ההערה במפורש וזה מאוד קשה לי ואני רוצה להבין איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא

 

[ינון חורי]

זה בדיוק כמו פה צדיק.
המיחם בולע היתר במים ובלע איסור פעם אחת בלי מים אז למה הכשרו בהגעלה ולא בליבון זו בדיוק שאלתך והרב יצחק כותב זאת בסוף ההערה במפורש וזה מאוד קשה לי ואני רוצה להבין איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא

מאחר שלאחר מעת לעת האיסור הוא מדרבנן גרידא אטו בן יומו, והיינו שחששו שכשיאסר הכלי מהתורה שלא יבוא ויתיר לעצמו להשתמש מכח מה שהיה מותר לו להשתמש בכלי כשהפך להיות נטל"פ, לכן גזרו גם על נטל"פ.

ולא חששו אלא על איסור שיבלע לפי רוב תשמישו, ולכן גזרו להכשיר לפי רוב תשמישו.

מכל מקום ידוע שבנ"ט בר נ"ט דהיתרא מועיל הגעלה לבליעת איסור יבש.

ולענין כלי שרוב תשמישו בצונן, לכא' כשמשתמש בצונן אין בעיה של בליעת איסור.

אמנם זו היא דעת הגרב"צ והרב יצחק הביא ריטב"א (מפורש או שכך פירש את הריטב"א אינני זוכר) שענין זה הוא שכך היתה הגזירה ועל בכגון דא לא אסרו רק לפי ענינו וגם אם יבוא להשתמש בחמין לא פלוג רבנן.

ונפק"מ בזה לענין פסח

כך מונח לי בזיכרון.

 

[ח"ע]

עי' במצורף באורך

 

[ינון חורי]

עי' במצורף באורך

ישר כח על הדברים, עברתי מלמעלה על חלק מהדברים,

ויש להעיר על מה שכתב להוכיח ממדוכה ש"אין רוב תשמישה בחמץ".

יש להשים לב, שאין דנים את הכלי לפי רוב תשמישו באיסור או בהיתר, אלא דנים את הכלי לפי רוב תשמישו "בצונן או במים או ביבש" ואת זה הדגיש הראשון לציון הגר"י בילקוט יוסף פסח

וכפי שהזכירו פה הרבנים כנ"ל

 

[ח"ע]

ישר כח על הדברים, עברתי מלמעלה על חלק מהדברים,

ויש להעיר על מה שכתב להוכיח ממדוכה ש"אין רוב תשמישה בחמץ".

יש להשים לב, שאין דנים את הכלי לפי רוב תשמישו באיסור או בהיתר, אלא דנים את הכלי לפי רוב תשמישו "בצונן או במים או ביבש" ואת זה הדגיש הראשון לציון הגר"י בילקוט יוסף פסח

וכפי שהזכירו פה הרבנים כנ"ל

נכון, זה מה שהא להוכיח (שלא כדעת הרב פעלים).

בהמשך באות ז' הוא דן באורך בחקירת פותח האשכול, אם כשבאים לקבוע צורת ההכשר מחמת בליעת איסור (אפי' פעם אחת), האם דנים רק איך היה בליעת האיסור, או שהולכים לפי רב שימושי הכלי (כולל גם שימושי ההיתר).

 

[abc123]

ידוע הכלל בהכשרת כלים דאזלינן בכל כלי בתר רוב תשמישו. וכמו"כ ידוע מש"כ מרן שליט"א שאם הכלי בלע איסור פעם אחת אז צריך הכשר ולא אמרינן בכה"ג שנלך אחר רוב תשמישו ולא יצטרך הכשר דכלל זה רק בצורת ההכשר ולא האם להכשיר. אלא שמרן שליט"א כותב (וכן משמע ממרן זיע"א גבי פלאטה) גבי כיסוי מיחם לפסח שהולכים אחרי רוב תשמישו וכיוון שרוב תשמישו בהיתר הוא במים אז צריך הגעלה ואע"פ שחימום הלחם נעשה בלי רוטב אלא ביבש ולכאו' נצריך ליבון- אין מסתכלים על בליעת האיסור אלא על בליעת ההיתר. וסברא זו נשמעת קצת רחוקה. האם יש למישהו מקור או א' הפוסקים שכותב כן.
אמרו לי שהרב ללוש כתב על זה פעם אבל לא מצאתי בספרו
תודה

עיין שדנתי עם חברי הפורום בארוכה כאן ואדרבה תמהתי מדוע הצריך את ההכשר החמור, שהרי הוא לא רוב תשמישו עיין שם לעומק. כי הבאנו המון פוסקים וכו'.
ועיין כאן ש @הרב שמעון ללוש ענה בצורה נפלאה. ואכן הסכים שצריך את הכשר לפי רוב תשמישו.

 

[יוסף ילקוט]

נראה שכוונת המכוון כיוון שהאדים החמים מהמים עולים כלפי מכסה המיחם וע"י כך נוצרת הבליעה חשיב בליעה ע"י נוזל וסגי בהגעלה.