רוצח בשוגג חייב גלות?

[ואזכה לחדש]

קיי"ל דאחד שרוצח את חברו בשוגג מחוייב לגלות,
וצ"ב דהא קיי"ל דאדם מועד לעולם והיינו דעבדי' להו שוגג כמזיד ואונס כרצון וא"כ שיתחייב מיתה על מעשיו [כמו רוצח במזיד],
השאלה ודאי לא נכונה השאלה היא למה??
ואין לחלק בין נפשות לשאר דברים, דדין אדם מועד לעולם נאמר בכ"מ,
עי' ברמב"ם הלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה הלכה ד' ותרוה נחת,
[כתוב שם להדיא שאדם מועד לעולם זה סברא שיש גם בנפשות],

 

[אויבער חכם]

קיי"ל דאחד שרוצח את חברו בשוגג מחוייב לגלות,
וצ"ב דהא קיי"ל דאדם מועד לעולם והיינו דעבדי' להו שוגג כמזיד ואונס כרצון וא"כ שיתחייב מיתה על מעשיו [כמו רוצח במזיד],
השאלה ודאי לא נכונה השאלה היא למה??
ואין לחלק בין נפשות לשאר דברים, דדין אדם מועד לעולם נאמר בכ"מ,
עי' ברמב"ם הלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה הלכה ד' ותרוה נחת,
[כתוב שם להדיא שאדם מועד לעולם זה סברא שיש גם בנפשות],

לכאו' נראה דיש חילוק יסודי בין עונש מיתה שגדרו עונש וגמול על מעשיו הרעים, לדין תשלומי נזיקין שאינו אלא לתקן את אשר נתעוות על ידו, כלומר אונס אינו אשם או פושע, ולכן לא נרוויח כלום מלהרגו (אין בזה משום ובערת הרע מקרבך כיוון שאינו רע), ומאידך מוטל עליו לתקן את אשר קלקל ע"י תשלומין.

 

[ואזכה לחדש]

לכאו' נראה דיש חילוק יסודי בין עונש מיתה שגדרו עונש וגמול על מעשיו הרעים, לדין תשלומי נזיקין שאינו אלא לתקן את אשר נתעוות על ידו, כלומר אונס אינו אשם או פושע, ולכן לא נרוויח כלום מלהרגו (אין בזה משום ובערת הרע מקרבך כיוון שאינו רע), ומאידך מוטל עליו לתקן את אשר קלקל ע"י תשלומין.

כבר אמרתי.
אני גם חשבתי על הסברא הפשוטה הזאת,
אבל מה לעשות, שהרמב"ם בהלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה הלכה ד' עוקר את הסברא הזאת,

 

[פשוט]

וא"כ שיתחייב מיתה על מעשיו

מיתה ודאי שא"א לחייבו, שכן בעינן עדים והתראה, ובשוגג אין זה שייך.

 

[עומק המושג]

הדבר ברור שעניין אדם מועד לעולם לא שייך אלא בנזיקין, ששם הרי סו"ס הנזק נופל אצלו ומשויך לרשותו,
אך במיתה שהיא עניין של ענישה - ודאי לא שייך לומר כן, ודברי הרמב"ם צ"ע.​

 

[ואזכה לחדש]

הדבר ברור שעניין אדם מועד לעולם לא שייך אלא בנזיקין, ששם הרי סו"ס הנזק נופל אצלו ומשויך לרשותו,
אך במיתה שהיא עניין של ענישה - ודאי לא שייך לומר כן, ודברי הרמב"ם צ"ע.​

פשיטא שאינך צודק כי הרמב"ם כתב להדיא לא כך,

 

[אויבער חכם]

כבר אמרתי.
אני גם חשבתי על הסברא הפשוטה הזאת,
אבל מה לעשות, שהרמב"ם בהלכו' רוצח ושמיר"ה פ"ה הלכה ד' עוקר את הסברא הזאת,

אודה ולא אבוש שלא ראיתי את הרמב"ם וטוב שהערתני לכך, אך אחר העיון נראה פשוט שאין זה סתי' כלל למה שכתבתי, והוא שכבר ידוע לחלק בין אונס לשוגג, ומפורש בגמ' מכות דאונס פטור מגלות, על אונס פשוט כפי שכתבתי שאין מקום להורגו ולא נאמר הדין של אונס כרצון אלא לגבי תשלומי נזיקין שהוא תיקון הקלקול, אך מעונש ידועים דברי הגמ' דאונס רחמנא פטריה.
הרמב"ם שהבאת מדבר על שוגג שחייב בישראל גלות ונחלקו בו אביי ורבא אם הוא קרוב למזיד או לאונס, אך מה שבטוח שהוא אשם יותר משוגג, ובזה חזינן חידוש ברמב"ם הנ"ל דלולא חידוש התורה שגולה, היה נהרג ולכן גר תושב הרג, ובזה שייך שפיר להענישו כיוון שיש לו אשמה ואינו אונס.
לתועלת הרבים אביא כאן את דברי הרמב"ם המדובר: גר תושב שהרג את ישראל בשגגה אע"פ שהוא שגג הרי זה נהרג. אדם מועד לעולם. וכן גר תושב שהרג גר תושב מפני שעלה על דעתו שמותר להרגו הרי זה קרוב למזיד ונהרג עליו הואיל ונתכוון להורגו. ועובד כוכבים שהרג את העובד כוכבים בשגגה אין ערי מקלט קולטות אותו שנאמר לבני ישראל עכ"ל.

 

[פשוט]

גר תושב שהרג את ישראל בשגגה אע"פ שהוא שגג הרי זה נהרג. אדם מועד לעולם. וכן גר תושב שהרג גר תושב מפני שעלה על דעתו שמותר להרגו הרי זה קרוב למזיד ונהרג עליו הואיל ונתכוון להורגו. ועובד כוכבים שהרג את העובד כוכבים בשגגה אין ערי מקלט קולטות אותו שנאמר לבני ישראל עכ"ל.

אצל ב"נ אלו גדרים אחרים מישראל.

 

[ואזכה לחדש]

אצל ב"נ אלו גדרים אחרים מישראל.

או,
לתשובה הזאת חיכיתי,
אני עוסק בזה המון רב, כדי להוכיח זאת, אבל אין לי גדר ברור בזה, אם תוכל להגדיר את החילוק המהותי בין ב"נ לישראל, אשמח מאוד,
לפני שאתה עונה מיד, תחשוב רגע, שהרי הנידון שלנו זה כלפי פעולותיו של אדם שהוא מועד עליהם שבזה לכאו' לא אמור להיות חילוק מאיזה גזע האדם מגיע, כך שזה לא נושא של מה בכך, תחשוב על הענין ואז תגיב,

 

[אויבער חכם]

כפי שכתבתי, אין לזה כל הכרח מכאן אם כי הדברים ודאי נכונים...

 

[פשוט]

או,
לתשובה הזאת חיכיתי,
אני עוסק בזה המון רב, כדי להוכיח זאת, אבל אין לי גדר ברור בזה, אם תוכל להגדיר את החילוק המהותי בין ב"נ לישראל, אשמח מאוד,
לפני שאתה עונה מיד, תחשוב רגע, שהרי הנידון שלנו זה כלפי פעולותיו של אדם שהוא מועד עליהם שבזה לכאו' לא אמור להיות חילוק מאיזה גזע האדם מגיע, כך שזה לא נושא של מה בכך, תחשוב על הענין ואז תגיב,

בבן נח כל שהרג נהרג, דאזהרתו זו היא מיתתו.

 

[ואזכה לחדש]

בבן נח כל שהרג נהרג, דאזהרתו זו היא מיתתו

תשובתך מעלה חיוך, הרי כל הנידון שלנו זה לא האם הורגים אותו, אלא האם יש בו גדר של "אדם מועד לעולם", וזה לא קשור כלל ועיקר לסברא של אזהרתו זוהי מיתתו,

 

[פשוט]

תשובתך מעלה חיוך, הרי כל הנידון שלנו זה לא האם הורגים אותו, אלא האם יש בו גדר של "אדם מועד לעולם", וזה לא קשור כלל ועיקר לסברא של אזהרתו זוהי מיתתו,

זה לא משנה אם הרג בשוגג או במזיד בכוונה או שלא. כמבואר בסנהדרין דאזהרתו זוהי מיתתו.

 

[פשוט]

@ואזכה לחדש תרשה לי לשאול, שמא הינך לומד או למדת בישיבת מן ההר?

 

[ואזכה לחדש]

זה לא משנה אם הרג בשוגג או במזיד בכוונה או שלא. כמבואר בסנהדרין דאזהרתו זוהי מיתתו.

מה זה קשור לסברא של "אדם מועד לעולם" המזוכרת להדיא ברמב"ם,
אני אחזור על דבריך המוזרים [לענ"ד] כיון שאזהרתו זוהי מיתתו לכן יש בו דין של אדם מועד לעולם, אם אי מי הבין את זה אשמח שיסביר, כי הרב @פשוט לא כ"כ פשוט הפעם..

 

[ואזכה לחדש]

@ואזכה לחדש תרשה לי לשאול, שמא הינך לומד או למדת בישיבת מן ההר?

ממש לא!
אני נגד הדרך הזאת,
אבל שאלות פשוטות ממש הכי פשוטות שיש, שצריך אחת ולתמיד לדעת אותם, יש דרך אחת לברר אותם,
דרך פורומים תורניים, ברגע שאתה אנונימי, אז כל השאלות הפשוטות הללו יקבלו מענה,
ואכן כפי שפתחתי את הפורום,

השאלה ודאי לא נכונה השאלה היא למה??

ואתה לא ענית על כלום,

 

[פשוט]

ממש לא!
אני נגד הדרך הזאת,
אבל שאלות פשוטות ממש הכי פשוטות שיש, שצריך אחת ולתמיד לדעת אותם, יש דרך אחת לברר אותם,
דרך פורומים תורניים, ברגע שאתה אנונימי, אז כל השאלות הפשוטות הללו יקבלו מענה,
ואכן כפי שפתחתי את הפורום,

ואתה לא ענית על כלום,

הכל טוב, אבל פעם שבתתי עם בחור מהישיבה שם ואלו היו סגנון שאלותיו, לכן שאלתי.

 

[פשוט]

ואתה לא ענית על כלום,

מיתה ודאי שא"א לחייבו, שכן בעינן עדים והתראה, ובשוגג אין זה שייך.

 

[אויבער חכם]

סליחה שאני מפריע, אבל הדברים שכתבתי הם לא פשוטים בתכלית? חשבתי שהם כל כך פשוטים ואני רואה שאינכם מסתפקים בהם וממשיכים להתפלפל בקו' שלדעתי לא קיימת.

 

[מכון באר שלמה]

קיי"ל דאחד שרוצח את חברו בשוגג מחוייב לגלות,
וצ"ב דהא קיי"ל דאדם מועד לעולם והיינו דעבדי' להו שוגג כמזיד ואונס כרצון וא"כ שיתחייב מיתה על מעשיו [כמו רוצח במזיד],
השאלה ודאי לא נכונה השאלה היא למה??

במחילת כבוד תורתו:

בסיס שאלתכם בנוי על הנחה, כי כפי שאדם המזיק משלם על נזקיו ואינו יכול להיפטר בטענת 'שוגג/ אונס' שכן אדם מועד לעולם, כך רוצח היה צריך לשלם על נזקיו ולהתחייב מיתה ולא להיפטר בטענת שוגג שכן אדם מועד לעולם.

אולם, עיקר הטענה ליתא. דהלא בין הריגת רוצח במזיד ובין הגליית רוצח הוא חידוש התורה ואינו תיקון ותשלום מעשיו (עכ"פ ע"פ פשטי התורה).
וההוכחה שהביא כת"ר מהרמב"ם אינה, רבינו הרמב"ם בא לבאר מדוע גר תושב הרוצח בשגגה מתחייב מיתה, ותשובתו הרמה, משום שהחרגתו תורה מדין גלות ועיר מקלט (בני ישראל דייקא) חוזר לדין המפורש ברוצח - הריגה (ואף דהוא בשוגג, לולי חידוש התורה לחלק בישראל דייקא בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה, אין שום חילוק דאדם מועד לעולם).