ישועה ורחמים
Well-known member
אני שמעתי ממרן הראש"ל שליט"א, שמרן זצ"ל לא החזיק מספרו של ר"ש שקאפ ומסבורתיו.
ע"ה ס"ט
Well-known member
שטויות והבלים, וח"ו לומר כן.
וראה להלן:
לא מדוייק כלל:
וזה רק ביבי"א ויחו"ד.
ועכ"פ כוונת מרן הראש"ל פשוטה מלפניה ומאחריה, ואמר כן בכמה נוסחאות הן כלפי הגר"ש שקאפ, הן כלפי בריסק ועוד, וכוונתו שמי שלא התרגל ללומדעס' ולתורת החילוק, ומתעמק רק בחשבון הסוגיא מה הוקשה למקשן ומה הוו"א התרצן וכד', אינו יודע ללמוד.
עיין מה שדנתי בזה באריכות כאן:
מרן שליט"א בהסכמה תקיפה
מה הם כתבו? ומה אני כתבתי? אם אתה עם הבנה כזו קלושה שצריך להסביר לך יותר, אני מתנצל. לך תלמד גר"ח מבריסק.... מחילה שאני מתערב, אבל רבי יהודה ברכה כתב להדיא להחזיר העטרה ליושנה על קבלת שבת בהדלקה ולא על זמן הברכה, כמצורף והאמת אומר שכל צורת הוויכוח והדין ודברים הלז, בסגנון הזה מאוס בעיני...
forum.moreshet-maran.com
והבוחר יבחר.
לדעתי התשובה מאוד פשוטה
אפתח במשל... אדם שקנה כלי נגינה ורוצה להיות נגן מקצועי ויבוא וישאל מה הדרך? כמובן שיאמרו לו שילמד את הטכניקה הנכונה לניגון בכלי שיש לו, ושילמד תווים, ואקורדים, סולמות, ותאוריה של מוזיקה, ע"י מורה מקצועי או ממקורות מקצועים אחרים וכך יהפוך לנגן אומן...
מנגד, יש את האנשים שיש להם את הכשרון הטבעי, שפשוט תתן לו כלי נגינה ובלי לדעת וללמוד כלום הוא יתחיל לנגן כל מה שהוא ישמע במקום, זה כשרון טבעי ומולד, אדם כזה כמעט ולא צריך ללמוד כלום... הידע כבר נמצא בתוכו... אדם כזה ידע מיד לומר אם תו מסוים שמנוגן בחצוצרה דומה לתו שנוגן בפסנתר, או שונה ממנו, גם אם הוא אינו יודע את שמות התווים עצמם...
ולענייננו הנמשל ברור
הרי כל מטרת הלימוד בספרי הלמדנות האלו, הוא כדי להרגיל את הלומד להעמיק חקר ביסוד הדין לאשורו, לאיזה דין הוא שייך ומה עיקר הדין ומה רק טפל, מה יסוד הסברא של הדין וכו'... וע"י זה, שהכל מבורר עד לעמקי השיטין, אדם יכול לדמות מילתא למילתא כהוגן, ולא יטעה לדמות דינים שחלוקין בעיקר יסודם, ורק דומים על פניהם.. וע"י שיש בידו שורש ועיקר טעם הדין יכול ללמוד מזה למקומות אחרים והלכות אחרות, כידוע למי שקרא ושנה או טעם מעט מדרך זו... א"כ אדם שרוצה להיות למדן (דהיינו לדעת הסוגיות והדינים על יסודם) כמובן שאחרי שילמד ללמוד את פשט הדברים בצורה ישרה ויבין צורתא דשמעתתא, נאמר לו שעתה יעמיק חקר ויעסוק בספרי למדנות....
ומנגד יש את האנשים שהכשרון הטבעי מולד בהם, יש להם סברא ישרה ותפיסה מהירה והם יורדים לעומק העניין וטעם הדין מעצמם במהירות.. ואין הם זקוקים כלל להדרכה והתרגלות בדרך זו... והם יגידו לך מיד מעצם אם דין פלוני דומה לאלמוני או שונה ממנה, גם אם לא יאמרו "צויי דינים"...
ופשוט שכל גדולי רבותינו זיע"א שהזכרת, הם מעצמם ומסברתם הישרה ומכוח הבחנתם וניתוחם, למדו בצורה כזאת באופן אינטואיטיבי, גם בלא ללמוד בספרי למדנות כלל.... אבל הדברים אמורים כלפי דידן שהדורות הולכים וחסרים, והלבבות הולכים ומתמעטים... אנו זקוקים להרגל ולימוד בדרך זו כדי להכיר ולדעת דרך הלמדנות. (וכמובן שאינו סותר כלל להבנת הפשט לאשורו, שהרי הבנת הפשט היא הבסיס שבלעדיו לא תתכן רובד עמוק יותר של הבנה.. והלמדנות באה כנדבך ע"ג הפשט..) [כמובן שגם בדורנו יכולים להיות בעלי סברא וכשרון שאינם זקוקים ללימוד בספרים אלו, אבל כלפי רובא הדברים אמורים]
אני חושב שזה גם מה שהתכוונו לומר חלק מן הכותבים לפני, רק שהם באו בקצרה ואני בארוכה...
אפתח במשל... אדם שקנה כלי נגינה ורוצה להיות נגן מקצועי ויבוא וישאל מה הדרך? כמובן שיאמרו לו שילמד את הטכניקה הנכונה לניגון בכלי שיש לו, ושילמד תווים, ואקורדים, סולמות, ותאוריה של מוזיקה, ע"י מורה מקצועי או ממקורות מקצועים אחרים וכך יהפוך לנגן אומן...
מנגד, יש את האנשים שיש להם את הכשרון הטבעי, שפשוט תתן לו כלי נגינה ובלי לדעת וללמוד כלום הוא יתחיל לנגן כל מה שהוא ישמע במקום, זה כשרון טבעי ומולד, אדם כזה כמעט ולא צריך ללמוד כלום... הידע כבר נמצא בתוכו... אדם כזה ידע מיד לומר אם תו מסוים שמנוגן בחצוצרה דומה לתו שנוגן בפסנתר, או שונה ממנו, גם אם הוא אינו יודע את שמות התווים עצמם...
ולענייננו הנמשל ברור
הרי כל מטרת הלימוד בספרי הלמדנות האלו, הוא כדי להרגיל את הלומד להעמיק חקר ביסוד הדין לאשורו, לאיזה דין הוא שייך ומה עיקר הדין ומה רק טפל, מה יסוד הסברא של הדין וכו'... וע"י זה, שהכל מבורר עד לעמקי השיטין, אדם יכול לדמות מילתא למילתא כהוגן, ולא יטעה לדמות דינים שחלוקין בעיקר יסודם, ורק דומים על פניהם.. וע"י שיש בידו שורש ועיקר טעם הדין יכול ללמוד מזה למקומות אחרים והלכות אחרות, כידוע למי שקרא ושנה או טעם מעט מדרך זו... א"כ אדם שרוצה להיות למדן (דהיינו לדעת הסוגיות והדינים על יסודם) כמובן שאחרי שילמד ללמוד את פשט הדברים בצורה ישרה ויבין צורתא דשמעתתא, נאמר לו שעתה יעמיק חקר ויעסוק בספרי למדנות....
ומנגד יש את האנשים שהכשרון הטבעי מולד בהם, יש להם סברא ישרה ותפיסה מהירה והם יורדים לעומק העניין וטעם הדין מעצמם במהירות.. ואין הם זקוקים כלל להדרכה והתרגלות בדרך זו... והם יגידו לך מיד מעצם אם דין פלוני דומה לאלמוני או שונה ממנה, גם אם לא יאמרו "צויי דינים"...
ופשוט שכל גדולי רבותינו זיע"א שהזכרת, הם מעצמם ומסברתם הישרה ומכוח הבחנתם וניתוחם, למדו בצורה כזאת באופן אינטואיטיבי, גם בלא ללמוד בספרי למדנות כלל.... אבל הדברים אמורים כלפי דידן שהדורות הולכים וחסרים, והלבבות הולכים ומתמעטים... אנו זקוקים להרגל ולימוד בדרך זו כדי להכיר ולדעת דרך הלמדנות. (וכמובן שאינו סותר כלל להבנת הפשט לאשורו, שהרי הבנת הפשט היא הבסיס שבלעדיו לא תתכן רובד עמוק יותר של הבנה.. והלמדנות באה כנדבך ע"ג הפשט..) [כמובן שגם בדורנו יכולים להיות בעלי סברא וכשרון שאינם זקוקים ללימוד בספרים אלו, אבל כלפי רובא הדברים אמורים]
אני חושב שזה גם מה שהתכוונו לומר חלק מן הכותבים לפני, רק שהם באו בקצרה ואני בארוכה...
סליחה אז מצאת כמה מקומות בודדות- מהם כמה שזה אותו מאמר... בתוך ים שאין לו סוף, תורת מרן רבנו הגדול.
עכ"פ לא אני אמרתי כן אלא מר בריה הראש"ל שליט"א, ועדיין לא מצאתי מנוח בשום ישוב האמור כאן. שאינו נכנס לא במילים ולא בכוונת דבריו. וראיתי מי שציין לפולמוס אחר ונבהלתי מביזוי הת"ח המבהיל שנכתב שם בריש גלי [לא אצל הרב המציין]. בפרט הקורא לעצמו "ע"ה"- ונוהג כעבד הסיטרא אחרא. ודומני שאפרוש מלכתוב כאן בזה. ותודה לכל המשיבים.
ראיון מרתק ביותר - לא פחות ולא יותר עם מרן הראשון לציון!!!
מצאתי זה עתה, ולא הספקתי אפילו לקרוא הכל, אבל מרתק ביותר!!! הראיון נערך בשנת תשע"א, והתפרסם בעיתון "המודיע", והועלה לאינטרנט על ידי צעירי ש"ס באותה העת. אני מעתיק לכאן. מרן שליט"א דיבר בפתיחות כהרגלו בקודש (עתה אינו כן, וכידוע לכל מהטעמים הידועים. ומעט נותר ויחזור לקדמותו): * חמש דקות: למה הגישה...
forum.moreshet-maran.com
עשירית האיפה
Active member
בחיפוש המילה 'שקופ' בגליונות 'השיעור השבועי' האחרונים לא מצאתי כזאת אמירה, אך מצאתי:
(בהר בחוקתי תשפ"ג)
אולי כדאי לחפש שקאפ
ע"ה ס"ט
Well-known member
מה קרה לכותרת האשכול?!
הרב @בנימין לוריא זה תקין?
הרב @בנימין לוריא זה תקין?
כבודך חיפש ביבי"א, וכוונתי היתה לחיפוש בעלון השבועי.
ורבי @בנימין לוריא כבר חיפש, ומצא שישנם כמה מקומות בודדים שאינם קשורים לנידוננו.
עשירית האיפה
Active member
איני יודע, רבי @בנימין לוריא טוען שישנם תוצאות בודדות שאינן קשורות...
איפה חיפשת?
פעם אחרונה שהובא "שקאפ" זה היה בעלון של פרשת שופטים תשפ"ב.
חוץ מזה היה גם בבית מרן פנחס תשע"ח, ובמטות-מסעי תש"פ, ובנח תשפ"ב, ובבא תשפ"ב ובאחרי מות תשפ"ב.
מרפסן איגרי
Well-known member
אין כותרת ואין שאלה בהתחלה!!
ע"ה ס"ט
Well-known member
היה.
עשירית האיפה
Active member
חיפשתי רק בעלונים של השנה האחרונה .....
נושאים דומים בפורום
