• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שאילת אורים ותומים בלילה ובשבת

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועשית חשן משפט (כח טו)

בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום.
ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל", וזה הרי היה בלילה כדאיתא במקרא שם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה, ושאול אמר נרדה אחרי הפלשתים לילה ונבוזה בהם וגו׳.

והנה לשיטת רשב״ם המובאת בחו״מ סי׳ ה׳ ס״ב ברמ״א, שאם עברו ודנו בלילה דיניהם דין, אם כן הוי רק דין לכתחילה, וממילא כאן שהיה בדבר שעת הדחק ופיקוח נפש, שפיר שאלו גם בלילה.
ובבד קודש למו״ר הגרב״ד פוברסקי שליט״א עה״ת כאן הביא בשם הגאון רבי יואל קלופט זצ״ל, ליישב על פי שיטת הסמ״ע שם, שאם הדליקו נרות דנים גם בלילה, אם כן אפשר ששאלו באורים ותומים על ידי הדלקת נרות.

ולענין לשאול באורים ותומים בשבת, בשו״ת נשאל דוד או״ח סי׳ ז׳ דן לאסור משום שהאותיות בולטות ומצטרפות כמבואר ביומא עג: וזה הוי כתיבה, אכן הביא מעירובין מה. שדוד המלך שאל האם להלחם בקעילה, וסלקא דעתך שם שהשאלה היתה משום שמלחמה זו היתה בשבת והיה מסופק האם מותר להלחם בשבת, הרי דשואלין באורים ותומים בשבת. וכן מבואר במנחות צה: שביום שבא דוד אל אחימלך היה זה שבת, ובשמואל א כב מבואר שדוד המלך נשאל ממנו אז באורים ותומים, מבואר דמותר לשאול בשבת.
ורצה לחדש שם, שהכתיבה ממילא הויא, ולכן אין בזה כותב, ויש לבאר משום שאין זה בדרך כתיבה, [ועל פי זה דן שם להתיר בשבת לקחת דף שכתוב עליו במי מילין שנבלעו בקלף ואינו ניכר, להניחם בחמה כדי שיצא הכתב, כיון שהכתיבה ממילא הויא, ויש לעיין דעכ״פ מדרבנן יהיה אסור ככל מלאכה שלא כדרך].
ובפשוטו יש לומר דלא חשיב כלל מעשה של השואל, דהוא רק שואל ומן השמים משיבים.
ולכאורה בההיא דדוד המלך בלאו הכי היה שם פיקוח נפש שהרי ברח מפני שאול וכדחזינן שלקח גם כן החרב ואכל מלחם הפנים. אך מההיא דעירובין קשה, איך ס״ד ששאל כאשר עדיין לא ידע האם דוחה שבת.
עוד יש לדון דלא הוי כתב המתקיים, דמיד לאחר השאלה חוזר למקומו.​
 
השו"ע פסק שמותר לצוד נחשים ע"י לחש והמשנ"ב ביאר שהטעם הוא שאין זו צידה טבעית.
ולכן כתב להדיא להתיר אפילו כשאין חשש פיקו"נ.
ולדעתי ה"ה הכא יהיה מותר גם ללא תירוצים של פיקוח נפש או הוראת שעה, לענ"ד זה נימוק זהה.
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועשית חשן משפט (כח טו)

בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום.
ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל", וזה הרי היה בלילה כדאיתא במקרא שם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה, ושאול אמר נרדה אחרי הפלשתים לילה ונבוזה בהם וגו׳.

והנה לשיטת רשב״ם המובאת בחו״מ סי׳ ה׳ ס״ב ברמ״א, שאם עברו ודנו בלילה דיניהם דין, אם כן הוי רק דין לכתחילה, וממילא כאן שהיה בדבר שעת הדחק ופיקוח נפש, שפיר שאלו גם בלילה.
ובבד קודש למו״ר הגרב״ד פוברסקי שליט״א עה״ת כאן הביא בשם הגאון רבי יואל קלופט זצ״ל, ליישב על פי שיטת הסמ״ע שם, שאם הדליקו נרות דנים גם בלילה, אם כן אפשר ששאלו באורים ותומים על ידי הדלקת נרות.

ולענין לשאול באורים ותומים בשבת, בשו״ת נשאל דוד או״ח סי׳ ז׳ דן לאסור משום שהאותיות בולטות ומצטרפות כמבואר ביומא עג: וזה הוי כתיבה, אכן הביא מעירובין מה. שדוד המלך שאל האם להלחם בקעילה, וסלקא דעתך שם שהשאלה היתה משום שמלחמה זו היתה בשבת והיה מסופק האם מותר להלחם בשבת, הרי דשואלין באורים ותומים בשבת. וכן מבואר במנחות צה: שביום שבא דוד אל אחימלך היה זה שבת, ובשמואל א כב מבואר שדוד המלך נשאל ממנו אז באורים ותומים, מבואר דמותר לשאול בשבת.
ורצה לחדש שם, שהכתיבה ממילא הויא, ולכן אין בזה כותב, ויש לבאר משום שאין זה בדרך כתיבה, [ועל פי זה דן שם להתיר בשבת לקחת דף שכתוב עליו במי מילין שנבלעו בקלף ואינו ניכר, להניחם בחמה כדי שיצא הכתב, כיון שהכתיבה ממילא הויא, ויש לעיין דעכ״פ מדרבנן יהיה אסור ככל מלאכה שלא כדרך].
ובפשוטו יש לומר דלא חשיב כלל מעשה של השואל, דהוא רק שואל ומן השמים משיבים.
ולכאורה בההיא דדוד המלך בלאו הכי היה שם פיקוח נפש שהרי ברח מפני שאול וכדחזינן שלקח גם כן החרב ואכל מלחם הפנים. אך מההיא דעירובין קשה, איך ס״ד ששאל כאשר עדיין לא ידע האם דוחה שבת.
עוד יש לדון דלא הוי כתב המתקיים, דמיד לאחר השאלה חוזר למקומו.​
אם זכרוני אינו מטעני הגרי"ח סופר שליט"א בספרו ברית יעקב דן בענין זה של שאילת אורים ותומים בלילה. עיין עליו.
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועשית חשן משפט (כח טו)

בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום.
ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל", וזה הרי היה בלילה כדאיתא במקרא שם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה, ושאול אמר נרדה אחרי הפלשתים לילה ונבוזה בהם וגו׳.

והנה לשיטת רשב״ם המובאת בחו״מ סי׳ ה׳ ס״ב ברמ״א, שאם עברו ודנו בלילה דיניהם דין, אם כן הוי רק דין לכתחילה, וממילא כאן שהיה בדבר שעת הדחק ופיקוח נפש, שפיר שאלו גם בלילה.
ובבד קודש למו״ר הגרב״ד פוברסקי שליט״א עה״ת כאן הביא בשם הגאון רבי יואל קלופט זצ״ל, ליישב על פי שיטת הסמ״ע שם, שאם הדליקו נרות דנים גם בלילה, אם כן אפשר ששאלו באורים ותומים על ידי הדלקת נרות.

ולענין לשאול באורים ותומים בשבת, בשו״ת נשאל דוד או״ח סי׳ ז׳ דן לאסור משום שהאותיות בולטות ומצטרפות כמבואר ביומא עג: וזה הוי כתיבה, אכן הביא מעירובין מה. שדוד המלך שאל האם להלחם בקעילה, וסלקא דעתך שם שהשאלה היתה משום שמלחמה זו היתה בשבת והיה מסופק האם מותר להלחם בשבת, הרי דשואלין באורים ותומים בשבת. וכן מבואר במנחות צה: שביום שבא דוד אל אחימלך היה זה שבת, ובשמואל א כב מבואר שדוד המלך נשאל ממנו אז באורים ותומים, מבואר דמותר לשאול בשבת.
ורצה לחדש שם, שהכתיבה ממילא הויא, ולכן אין בזה כותב, ויש לבאר משום שאין זה בדרך כתיבה, [ועל פי זה דן שם להתיר בשבת לקחת דף שכתוב עליו במי מילין שנבלעו בקלף ואינו ניכר, להניחם בחמה כדי שיצא הכתב, כיון שהכתיבה ממילא הויא, ויש לעיין דעכ״פ מדרבנן יהיה אסור ככל מלאכה שלא כדרך].
ובפשוטו יש לומר דלא חשיב כלל מעשה של השואל, דהוא רק שואל ומן השמים משיבים.
ולכאורה בההיא דדוד המלך בלאו הכי היה שם פיקוח נפש שהרי ברח מפני שאול וכדחזינן שלקח גם כן החרב ואכל מלחם הפנים. אך מההיא דעירובין קשה, איך ס״ד ששאל כאשר עדיין לא ידע האם דוחה שבת.
עוד יש לדון דלא הוי כתב המתקיים, דמיד לאחר השאלה חוזר למקומו.​
עיין בחזו"ע שבת ח"ה עמ' קסד שהביא את דברי שו"ת נשאל דוד ומה שכתב עליו
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון