אין אומרים קים לי נגד מרן הש"ע.
ובלא"ה לא זכיתי להבין שאלת כת"ר, מחמת מיעוט שכלי עלי, ואדם מוע'ט לעולם.
דוכי בגלל שהמשנה מצוה אותנו לא לקבל פרס על מצוות, זה אומר שחברני יוכל להכריחני על כך.
דומה לזה במצות מעשרות, וכי חבירך יכול לכופך בעל כרחך לקחת המעשרות לעמצו.
ועוד ועוד דוגמאות לרוב.
ודוק
וכגון "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן", וכי חבר יכול לכופני על כך?
אליהו חמוי
Active member
שאני מעשרות דהוי ממון שאין לו תובעין משא''כ הכא
כ"ש הוא
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
זה טענה שיכול לטעון על חבירו שאין בכוחך להוציא ממני כסף. מאחר וזה הלכה אז יכול לטעון, זה לא מכריח את חבירו, אלא זה טענה.
עיין בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק חושן משפט סימן א' עמוד תנד) שכתב כי עבדינן קי"ל נגד מרן במקום שכתב אחד מהראשונים, וכאשר מרן לא פסק כג' עמודי הוראה. כנידון דידן. שהרי הרי"ף והרא"ש ס"ל ממונא.
אושרי רביב
Well-known member
כבוד החכם פעם הבאה יפרסם היכן השיעור, ונבוא למגדל העמק :)
אושרי רביב
Well-known member
עיין באורך בספר עין יצחק למרן עמוד ההוראה שליט"א, בסוף הספר כללי קים לי, ובמאמר שכתב בנו יקירו ר' עובדיה שליט"א.
לענ"ד אחר המח"ר, זה אינו. ודוק היטב.
וזל"ק של שו"ת יביע אומר חלק י - חושן משפט סימן א
שאלה. מודעת זאת בכל הארץ מ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף חו"מ (סי' כה אות כז), שבארץ ישראל כולה אין לטעון קים לי נגד מ"ש מרן בבית יוסף ובשלחן ערוך, ומוציאים מן המוחזק, כפסק מרן. ועמדתי ואתבונן בזמנינו שזכינו לכמה כתבי יד מהראשונים כמלאכים, ובכמה דברים ראינו שדעת הראשונים שלא כפסק מרן. האם יוכל המוחזק לטעון קים לי בדבר שמבואר בראשונים לזכותו, דלא כפסקי מרן, כדי שלא להוציא מן המוחזק. עכ"ל. ע"ש בכל התשובה.
ואבאר: מרן זיע"א דן בכה"ג שמרן פסק נגד ראשונים כי לא נתגלו בזמנו. ושוב אחר שנים מצינו ראשונים שלא כדבריו, וע"ז העלה שאמרינן אילו מרן היה רואה היה חוזר בו, ודלא כפסקו של הגרב"צ א"ש ונמשכו אחריו הגר"י סופר והרב עולת יצחק. כיעו"ש.
אולם אין זה דומה לנד"ד, אחר שמרן פסק כראשונים מסויימים. וגם עמודי ההוראה היו לפניו. ודוק היטב.
נערך לאחרונה:
נושאים דומים בפורום
