שאלה בלימוד בדין גונב מצוה

[יהודה מ.]

לכאו' בפשטות י''ל שהתנא עצה טובה קמ''ל, והוא מעוניין לשמש את הרב ע''מ לקבל פרס.

נכון מאוד אבל הרמב"ם (פ"י מהלכות תשובה ה"ד) מביא כן להלכה לכל אדם.
אומנם מרן שם בכסף משנה משמע שאינו לכל אדם אבל עדין לרמב"ם הוא דינא לכל אדם.

 

[יהודה מ.]

מי ומי החולקים?

המאירי ובשטמ"ק שם בב"ק (צא:) ס"ל קנסא. וכן דעת הרמב"ם (חובל ומזיק פ"ז ה"יד) וכן נראה דעת מרן בש"ע ( חו"מ רפב).
אומנם דעת הרי"ף והרא"ש בתשובה (סי' טו) ס"ל שהוא קנסא.

 

[יהודה מ.]

ויש לי להוסיף שיש כלל בהלכות חושן משפט טענת קים לי, קי"ל כדעה מסוימת בהלכה אפילו שהיא לא נפסקה בש"ע.
השאלה אם כאן ג"כ יוכל לטעון קי"ל כמ"ד ממונא, וכפשט שלא יעבוד על מנת לקבל שכר.

 

[ישראל]

המאירי ובשטמ"ק שם בב"ק (צא:) ס"ל קנסא. וכן דעת הרמב"ם (חובל ומזיק פ"ז ה"יד) וכן נראה דעת מרן בש"ע ( חו"מ רפב).

אין אומרים קים לי נגד מרן הש"ע.

ובלא"ה לא זכיתי להבין שאלת כת"ר, מחמת מיעוט שכלי עלי, ואדם מוע'ט לעולם.
דוכי בגלל שהמשנה מצוה אותנו לא לקבל פרס על מצוות, זה אומר שחברני יוכל להכריחני על כך.
דומה לזה במצות מעשרות, וכי חבירך יכול לכופך בעל כרחך לקחת המעשרות לעמצו.
ועוד ועוד דוגמאות לרוב.
ודוק

 

[פשוט]

ועוד ועוד דוגמאות לרוב.

וכגון "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן", וכי חבר יכול לכופני על כך?

 

[אליהו חמוי]

וכי חבירך יכול לכופך בעל כרחך לקחת המעשרות לעמצו.

שאני מעשרות דהוי ממון שאין לו תובעין משא''כ הכא

 

[ישראל]

שאני מעשרות דהוי ממון שאין לו תובעין משא''כ הכא

כ"ש הוא

 

[יהודה מ.]

דוכי בגלל שהמשנה מצוה אותנו לא לקבל פרס על מצוות, זה אומר שחברני יוכל להכריחני על כך.

זה טענה שיכול לטעון על חבירו שאין בכוחך להוציא ממני כסף. מאחר וזה הלכה אז יכול לטעון, זה לא מכריח את חבירו, אלא זה טענה.

אין אומרים קים לי נגד מרן הש"ע.

עיין בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק חושן משפט סימן א' עמוד תנד) שכתב כי עבדינן קי"ל נגד מרן במקום שכתב אחד מהראשונים, וכאשר מרן לא פסק כג' עמודי הוראה. כנידון דידן. שהרי הרי"ף והרא"ש ס"ל ממונא.

 

[אושרי רביב]

חבל שלא השתתפת בשיעור המרכזי שלי בחוה"מ. הבאנו באורך את דברי הענף עץ אבות שזה רק במצוות שמחוייב לקיימם, אבל במצוות שלא חייב לקיימם כן יכול לבקש פרס
ועוד שגם מה שאמרו אל תהיו כעבדים זה רק לפני שמקיים את המצוה, אבל אחרי שמקיים את המצוה בודאי שהמשנה מודה שמגיע לו שכר, ולכן כאן שהוא כבר קיים את המצוה לית מאן דפליג שמגיע לו שכר
אגב בשיעור המרכזי שלי השתתפו רק שלשה אנשים, 2 היו עייפים מדאי, והשתדלו לנחור בשקט, והשלישי השתדל להבין...

כבוד החכם פעם הבאה יפרסם היכן השיעור, ונבוא למגדל העמק :)

 

[אושרי רביב]

זה טענה שיכול לטעון על חבירו שאין בכוחך להוציא ממני כסף. מאחר וזה הלכה אז יכול לטעון, זה לא מכריח את חבירו, אלא זה טענה.

עיין בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק חושן משפט סימן א' עמוד תנד) שכתב כי עבדינן קי"ל נגד מרן במקום שכתב אחד מהראשונים, וכאשר מרן לא פסק כג' עמודי הוראה. כנידון דידן. שהרי הרי"ף והרא"ש ס"ל ממונא.

עיין באורך בספר עין יצחק למרן עמוד ההוראה שליט"א, בסוף הספר כללי קים לי, ובמאמר שכתב בנו יקירו ר' עובדיה שליט"א.

 

[ישראל]

זה טענה שיכול לטעון על חבירו שאין בכוחך להוציא ממני כסף. מאחר וזה הלכה אז יכול לטעון, זה לא מכריח את חבירו, אלא זה טענה.

לענ"ד אחר המח"ר, זה אינו. ודוק היטב.

עיין בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק חושן משפט סימן א' עמוד תנד) שכתב כי עבדינן קי"ל נגד מרן במקום שכתב אחד מהראשונים, וכאשר מרן לא פסק כג' עמודי הוראה. כנידון דידן. שהרי הרי"ף והרא"ש ס"ל ממונא.

וזל"ק של שו"ת יביע אומר חלק י - חושן משפט סימן א
שאלה. מודעת זאת בכל הארץ מ"ש מרן החיד"א בברכי יוסף חו"מ (סי' כה אות כז), שבארץ ישראל כולה אין לטעון קים לי נגד מ"ש מרן בבית יוסף ובשלחן ערוך, ומוציאים מן המוחזק, כפסק מרן. ועמדתי ואתבונן בזמנינו שזכינו לכמה כתבי יד מהראשונים כמלאכים, ובכמה דברים ראינו שדעת הראשונים שלא כפסק מרן. האם יוכל המוחזק לטעון קים לי בדבר שמבואר בראשונים לזכותו, דלא כפסקי מרן, כדי שלא להוציא מן המוחזק. עכ"ל. ע"ש בכל התשובה.
ואבאר: מרן זיע"א דן בכה"ג שמרן פסק נגד ראשונים כי לא נתגלו בזמנו. ושוב אחר שנים מצינו ראשונים שלא כדבריו, וע"ז העלה שאמרינן אילו מרן היה רואה היה חוזר בו, ודלא כפסקו של הגרב"צ א"ש ונמשכו אחריו הגר"י סופר והרב עולת יצחק. כיעו"ש.
אולם אין זה דומה לנד"ד, אחר שמרן פסק כראשונים מסויימים. וגם עמודי ההוראה היו לפניו. ודוק היטב.