amit26
Well-known member
בילקוט יוסף כתב לעשות נטילה אחת ולכוון על שניהם(והחיסרון כמו שכתב במשנ"ב -אם יברך מתחלה על נטילת ידים ואחר כך אשר יצר ב הוי הפסק בין ברכת נטילה להמוציא ג ולהניח מלברך ברכת אשר יצר עד אחר ברכת המוציא גם כן אין נכון שחיובה חל עליו מיד כשעשה צרכיו ואין לאחרה כל כך)
בבן איש כתב לעשות נטילה גמורה הן לאשר יצר והן לנטילה,ורק לגעת במקוף מטונף בין לבין(וזה ברכה שאינה צריכה לדעת המג"א ודעימיה)
בהלכה ברורה כתב כמו הבן איש חי,וכדי לצאת מהספק של המג"א כתב שנטילה ראשונה יעשה ללא ברז. ועל הצד הרחוק שברז בימינו נחשב כלי,מהיות טוב יגע במקום המטונף בין נטילה ראשונה לשנייה(החיסרון הוא שעל החשש שברז בימינו הוי כלי , ספק גורם ברכה שאינה צריכה)
אני שאלתי ת"ח מה הוא עושה במקרה כזה, והוא אמר לי שהוא הבין במשנ"ב שהפיתרון הוא - למלא נטלה , להניח בכיור ולהכניס את היד כרחיצה, מה שלכ"ע לא נחשב כלי, לברך אשר יצר,ואז נטילה כדין, ובפיתרון הזה לכאורה איך שום חשש ובעיה
מדוע כל הפוסקים שלנו (שציינתי את פסיקתם למעלה) לא רצו לנקוט כך? לכאורה זה פיתרון מושלם
בבן איש כתב לעשות נטילה גמורה הן לאשר יצר והן לנטילה,ורק לגעת במקוף מטונף בין לבין(וזה ברכה שאינה צריכה לדעת המג"א ודעימיה)
בהלכה ברורה כתב כמו הבן איש חי,וכדי לצאת מהספק של המג"א כתב שנטילה ראשונה יעשה ללא ברז. ועל הצד הרחוק שברז בימינו נחשב כלי,מהיות טוב יגע במקום המטונף בין נטילה ראשונה לשנייה(החיסרון הוא שעל החשש שברז בימינו הוי כלי , ספק גורם ברכה שאינה צריכה)
אני שאלתי ת"ח מה הוא עושה במקרה כזה, והוא אמר לי שהוא הבין במשנ"ב שהפיתרון הוא - למלא נטלה , להניח בכיור ולהכניס את היד כרחיצה, מה שלכ"ע לא נחשב כלי, לברך אשר יצר,ואז נטילה כדין, ובפיתרון הזה לכאורה איך שום חשש ובעיה
מדוע כל הפוסקים שלנו (שציינתי את פסיקתם למעלה) לא רצו לנקוט כך? לכאורה זה פיתרון מושלם
