שאלות בתערובות כלים

[קורסיה]

א. צלחות וכוסות זכוכית שנוהגים להשתמש בהם חלבי ובשרי אחר שטיפה, לפעמים גם לאחר שטיפה עם סבון נשאר לכלוך הדבוק על הכלי שלא תמיד שמים לב אליו.
האם בכל מותר להשתמש בכלי זכוכית לבשרי וחלבי או שצריך לבדוק לפני כן אם הכלי נקי מכל וכל? (ראיתי בש"ע המקוצר ח"ד עמוד רמג הערה יא שכתב להחמיר בבשר וחלב משום ששכיח מכשול כנ"ל, אבל נראה שזו חומרא של המחבר ללא מקור בפוסקים)

ב. כמו כן במזלגות בשרי או חלבי שרוצים לבחוש בתוך סיר שמבשלים תבשיל פרווה ע"מ לאוכלו עם מאכל חלבי או בשרי (כגון מזלג בשרי ומבשל אורז ע"מ לאכול עם חלב), באופן כמעט קבוע נשאר דבוק בצידי שיני המזלג שאריות מזון (אפשר לגרד עם סכין דק). האם בכל זאת מותר להכניסו לסיר עם מאכל פרוה כנ"ל?

ג. כשמבשלים פסטה וכד' רק במים ואח"כ שופכים את המים בכיור והמים רותחים, האם יש עדיפות לשפוך לכיור חלבי או בשרי, לפי הסיר שבישלו בו, שאם הסיר בשרי ישפוך את המים בכיור הבשרי?

ד. ומה הדין כשמבשלים בשר או עוף במים רוצים לשפוך את המים הרותחים לכיור, האם חייבים לשופכם רק בכיור הבשרי, ומה הדין כשיש רק כיור אחד?

תודה רבה וייש"כ

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
א. כמובן שראוי שיהיה נקי מכל כל, אבל מעיקר הדין אינו מעכב אחר ששטפו עם סבון שהוא חומר שפוגם את המעט שמנונית הנדבקת, זאת ועוד המעט לכלוך הנ"ל בדרך כלל מיעוטא דמיעוטא ובטל בשישים, ומכיון שאינו חפץ בו כלל, והשתדל לנקות ועדין נשאר, בודאי שלא נחשב ביטול איסור לכתחילה אלא כדיעבד דמי.
ב. כנ"ל.
ג. אין חילוק, שהרי בלאו הכי יש כאן נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ועוד שאינו למטרת אכילה, אלא המים נשפכים לכיור, וגם אינו דרך בישול, וכן אינו אלא עירוי, ועי' מ"ש מרן שליט"א בילקו"י יו"ד סי' פז בדין עירוי לתוך הכיור וכן לפח אשפה ואוקי באתרין שהוא קל יותר, ע"ש ודו"ק.
ד. אם הכיור נקי משיירי חלב אין חשש לשפוך שם לכתחילה לפי כמה טעמים שנזכרו לעיל, ודו"ק.

בברכה רבה,
ובשורות טובות