וכ"ש הכא בספק ברכות, לכן נקווה שיענה על כך הרב ללוש,
ב"ה
מי שילמד את המבואר בעלון במתינות, וכ"ש אם יראה גם על מה נסובה השאלה מתכנית קודמת וילמד את המבואר בעלון הקודם, וישאל ע"פ המבואר שם במו"מ, אם בכלל עדין תהיה לו שאלה, (בפרט אחר הראיה מברכת הראיה על כמה חכמים וכדומה), וממילא השאלה שלו תהיה גם ממוקדת, (ויזכירני כדי שאדע לראות שאלתו), אז אוכל לפנות זמן להשיב באופן ממוקד.
אולם לשאלותיו של הרב דעת תורה, עם כל ההערכה שאני רוכש לחריצותו, אבל איני יכול להרשות לעצמי לפנות זמן לזה,
ואנצל במה צדדית זו לגילוי דעת כללי בענין, כי התחושה שלי לצערי באופן עקבי שהוא אינו מבקש להבין, אינו מעונין במו"מ כנה לבירור הענין מתוך שאחד מנסה להבין את הצד השני וע"ג זה נו"נ כדי להשלים הבירור, אלא כל מגמתו להוכיח שיש טעויות בדברי מרן זצ"ל, או בדברי מרן שליט"א, או במסורת, ועכשיו התחיל גם בדברים שלי הקטן, וכשמשיבים לו הוא תכף נחרץ שלא להישאר חייב, ומגיב מה שמגיב בסגנון בוטח ואפילו שרירותי (אולי איני מדייק בהגדרה), ומרבה בדברים ובמקורות שבדרך כלל אין זמן לעיין בהם ולעמוד על אמיתתם, וגם רוב החברים לא עושים כן, (ועכ"פ כשרואים שהמו"מ הוא ביני לבינו משאירים אותנו לבד במערכה משום מה ולי אין זמן ולא יש הרבה והדברים נשארים פתוחים).
ופעמים רבות כשידעתי מקורותיו הבנתי מיד שהוא מהתל במי שלא בענין ופעמים הייתי משיב עד שהייתי נואש וכותב הבוחר יבחר וכדומה, ופעמים דוחה לזמן אחר עד שנותר כך, או כמו שקרא באחרונה במו"מ על זית רענן שראיתי בעיני שהוא משקר את הקוראים בטענות מדומות, הוא כאילו משיב על טענה אבל עושה אחיזת עיניים, ובסגנון נחרץ ומנצח, וכשהוכחתיו על כך באחת מהן (בטענתו על מהרי"ל שטעה לגבי קליפת הביצה, שתשובתו אינה ממין הטענה, במילים אחרות שהוא מהתל וצובע את הענין כדי שיראה טענה ומי שלא בענין נרתע ומתרשם), חזר וצבע שוב את הדברים באופן שמי שלא בענין נפתה אחר דבריו וסגנונו המשונן, עד שהשארתי כך את הדברים מיאוש, לי לא את הכח ולא את הזמן להשיב עליהם,
ועיקר הסיבה היא שאני חש מולו תמיד שאני בהתנצחות ולא במו"מ של בירור, ולכן אין לי לא ענין ולא חפץ לישא וליתן עמו.
(לא אכחד שהיו דברים שחידש לי, ויש גם דברים שרציתי אחר העיון לחזור למו"מ עם מה שהתחדד אצלי בגינם, אבל גם עבורי הקטן, וגם לענ"ד עבור בירורים חשובים שהיו יכולים להתבצע בפורום בלא התערבותו האובססיבית אחר המחילה, הנזק רב מאד על התועלת).
ודי בזה גילוי דעת
לא כמו עם חברים רבים כאן שגם לפעמים מקשים על מרן זצ"ל או מרן שליט"א או על המסורת או על דברים שלי הקטן ושם אני מגמה משותפת של שני הצדדים להגיע יחד אל הבירור, מרגיש מו"מ נעים, ניסיון של הבנה מהצד השני, (ואף במקרים שלא היה לי מה להשיב, או שלא קיבלו את תשובתי).
