הגמרא מסתפקת שהייה במיעוט סמנים ונשארת בתיקו
שיטת רש''י
רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק
ברש''י מבואר שהספק האם כיון דאיתכשר לאחר הרוב יותר זה לא יכול להפסל או דלמא כולה חדא שחיטה היא
ולכאורה ביאור הספק האם הפסולים שנאמרו בשחיטה הם נאמרו רק בחלק המעכב של השחיטה שזה הרוב או שגם בחלק של המצווה של השחיטה שהלא יש מצווה לשחוט את כל השחיטה. ועיין בר''ן שהקשה מה הצד לפסול הלא הוכשרה כבר השחיטה .
ובאמת שברבינו ירוחם מבואר בסוף שער ג' נוסח אחר בדעת רש'י שכיון שהוא שחט את הכל ולא רק רוב הוא גילה בדעתו שזה חלק מהשחיטה ולכן יש צד לפסול [ויש לדון לפי''ז בשתי אנשים]
שיטת ריב''ם [מובא בתוס' ל:]
בעצם הוא מסכים עם שיטת רש''י שכל הפסולים שייכים שיהיו גם במיעוט בתרא חוץ מהגרמה במיעוט בתרא שהלכה כר' יוסי בר יהודה שכשר והטעם שהגרמה חלוק משאר פסולים כיון שהוי כשוחט ביד ורגל דהיינו שכלל לא במקום שחיטה ולכן אי''ז נתפס בתור המך השחיטה אלא כאילו נתן מכה ביד ורגל ולכן שם אינו פוסל ככל ואינו מספיקא דגמרא.
ודעת השו''ע היא כריב''ם אבל רק לכתחילה דהיינו שהשו''ע ס''ל שלכתחילה צריך להחמיר בשאר פסולים במיעוט בתרא לכתחילה אבל בהגרמה במיעוט בתרא כשר אפילו לכתחילה דהוי כיד ורגל .
והראשונים [עיין רמב''ן ורשב''א] שואלים על שיטת רש''י שהלא שחא שני שליש והגרים שליש לכו''ע כשר ואפילו מאן דפליג כיון שחולק על רובו ככולו בשחיטה אבל בלא''ה לכו''ע אין הגרמה במיעוט בתרא וק''ו שאיןשאר פסולים במיעוט בתרא וזה היפך הגמור מסברת ריב''ם שס''ל שהגרמה במיעוט בתרא לכו''ע כשר כיון שהוי יד ורגל וצ''ב פלוגתייהו וכנראה שהראשונים למדו שהגרמה כיון שהיא במקום השחיטה אע''פ שזה מקום הפסול לשחיטה אי''ז יד ורגל כיון שסמנים זה מקום השחיטה ובתוך הסמנים יש מקום פסול ואם בהגרמה שזה מקום פסול ק''ו שאר פסולים ואילו ריב''ם למד שהוי כיד ורגל.
וביישוב שיטת רש''י עיין ברמב''ן שהביא מהראב''ד שכיון שלכתחילה צריך ב' סמנים אם עשה בפסול בסוף חז''ל פסלו דהיינו דס''ל בשיטת רש''י שהפסולים במיעוט בתרא הם רק מדרבנן ובהגרמה חז''ל לא פסלו כיון שזה ניכר וכן ס''ל ששהייה זה דוקא בוושט אבל לא בקנה והרמב''ן שם תמה על דבריו שכיון שאם עשה רוב והפסיק כשר אין סיבה לומר שאם עשה פסולים בסוף יהיה פסול וכן מדוע הגרמה זה שונה וצריך להבין פלוגתתם
והביאור פשוט שהראב''ד הבין שהגזירה כאשר יראו אדם עושה חלדה במיעוט בתרא אדם לא ישים לב האם החליד במיעוט קמא או בתרא ויבוא להתיר אף בקמא אבל בהגרמה כיון שניכר לכל לאחר השחיטה שהגרים במיעוט בתרא ממילא אין חשש שיבואו ללמוד וכן בקנה אין חשש כיון שאף אם יעשו במיעוט קמא זה לא יפסול אבל הרמב''ן למד שאין החשש שאנשים לא ישימו לב אלא שהם יאמרו אם מותר במיעוט בתרא מדוע שלא נעשה כן גם במיעוט קמא ולא ידעו שמיעוט בתרא זה רק מצווה וע''ז הרמב''ן תמיה שכיון שאם עשה רוב יכול לעצור ולא צריך לגמור א''כ כולם יודעים שמיעוט בתרא אינו מהשחיטה ומה מקום לגזור וכן מה יעזור שהגרמה נכרת הלא כולם יודעים בכל הפסולים שזה במיעוט בתרא אל שיבואו ללמוד גם למיעוט קמא ולפי''ז ה''ה בקנה שיבואו ללמוד מוושט.
ויש להעיר על תירוץ הראב''ד דס''ל שכל הפסולים במיעוט בתרא הם רק מדרבנן הלא ברש'י מבואר בסוגיין שכל תיקו לחומרא משמע מחמת שהוי ספק דאוריתא ולדברים הוי ספק דרבנן ויש ליישב בתרי אנפי ו כמבואר בתבואות שור ששיטת רש''י שכל תיקו עולה לחומרא או שאפשר לומר כיון שיש חזקת איסור לבהמה.
שיטת רבינו אושעיא [מובא בתוס' הנ''ל].
בראשונים מובא שיטת רבינו אושעיא ששחט בסכין רעה קנה וושט האם המיעו''ב דקנה נחשב שהייה ובפשוטו האם המיעו''ב נחשב חלק מהשחיטה או לא אבל לענ''ד פשיטא שהמיעו''ב הוא חלק מהשחיטה אלא שלאחר ששוחט הרוב כבר נגמרה השחיטה ומה שיוסיף לחתוך רק לאחר שיחתוך יהיה המשך השחיטה אבל קודם ששחט אע''פ שמתעסק לחתוך כמו בסכין רעה שמרכך הבשר כדי לחתוך אינו עוסק בשחיטה וזהו הספק האם זה שהיה או לא.
שיטת ר''ת.
הספק של הגמרא הוא ששהה במיעוט קמא דוושט ובספר הישר וכ'ה ברא''ש מבואר צדדי הספק האם הפסולים נאמרו רק היכא דמנוולא ביה ברוב אבל היכא דמטרפא ביה כמו במיעו''ק לא נאמר או לא שנא.
ועיין בבית הלוי שהקשה על דברי הטור שכתב שהרמב''ם למד את הספק של הגמרא כמו ר''ת והלא שיטת הרמב''ם שנקובת הוושט הוי נבילה ולפי''ז אין מקום להכשיר.
ועיין בחידושי הגרעק''א דף לב בד''ה והנה חד מחברייא העמיד חקירה גדולה ועצומה האם שייך לומר חצי קנה פגום בוושט דההינו שאם היה חצי וושט פגום וכעת הוא הוסיף את הרוב שכה''ג בקנה כשר האם בוושט יועיל שחיטה שאע''פ שיהיה טריפה מחמת הנקב שבתחילתו אבל השאלה האם יועיל להיות שחיטה לטהרו מידי נבילה ולפי''ז מבאר הספק של הרא''ש שכיון שהשחיטה שמיעו''ק דוושט אינו מדין המתיר של השחיטה אלא רק היכ''ת שהבהמה לא תטרף לכן בה לא נאמרו הפסולים של שחיטה כיון שאינה חלק מהמתיר של שחיטה או לא
וצד שני מבאר רע''א וכך הוא נוקט אליבא דאמת שבוודאי לא שיך חצי קנה פגום בוושט שכיון שהמיעוט קמא הוא מטריף ממילא המתיר של השחיטה בוודאי קיים גם על מיעוט קמא דוושט ואם ישחט את הרוב לא יועיל כלום ויהיה נבילה ועדיין הסתפק הרא'''ש שאולי לא נאמרו הפסולים במיעו''ק דקנה כיון שאע''פ שהוא חלק מהמתיר של השחיטה אבל כיון שאם נחתך מעו''ק דוושט בפסול יכול לשחוט במקום אחר מתחתיו ולעשות שחיטה אחרת והבהמה לא תהיה נבילה [אפילו שהיא טריפה] ממילא אי''ז השפיץ של המתיר שחיטה לכן אפשר שעליה לא נאמרו הפסולים של השחיטה.
ולכאורה יש להוכיח מספר הישר דלא כהצד השני של רע''א כיון שבספר הישר שואל שם שאף אם נימא שאין פסול שההיה במיעו''ק דקנה אבל סוכ''ס הוא נשתהה ותירץ שהוא דרך שחיטה ולכאורה צריך הסבר לקושייתו כיון שאם נימא שאים שהיה במיעו''ק מה אכפ''ל ששהה ומטו בבי מדרשא לבאר שאע''פ שאין פוסל של שחיטה אבל עדיין שההיה מחלק כל מעשה לשתיים כמו בק'ש ששהה באמצע שמחלק כל מעשה לשתיים [אע''פ שצ''ב המקור לשני דינים ומדוע לא סגי בדין של ק''ש ומדוע צריך פסול חדש בשחיטה] ועכ''פ איך שלא נבאר קושיית ספר הישר אבל מבואר בדבריו שצריך להיות טריפה ולפי הביאור השני של רע''א בוודאי שצריך להיות נבילה כיון שאין חצי קנה פגום בוושט ורק לפי הפירוש הראשון שיש חצי קנה פגום בוושט יש מקום להבין קושייתו שיהי טריפה בכל אופן.
אבל עדיין צריך לדעת שאף שר''ת בספר הישר מסתדר עם הדרך הראשונה של רע''א אבל עדיין יש חלוקה בינהם כיון שבספר הישר מבואר שעל הצד ויש שהיה במיעו''ק דקנה יהיה נבילה אבל בביאור בראשון של רע''א להדיא שאם יש שהיה זה יהיה טריפה
ובביאור המחלוקת נראה לומר שר''ת למד ששהיה זה פוסל ולכן זה עושה נבילה ואילו רע''א הבין שזה מחלק את השחיטה לשתיים וכיון שאם תחלק את השחיטה הוי טריפה לכן חשיב טריפה ודו''ק.
שיטת רש''י
רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק
ברש''י מבואר שהספק האם כיון דאיתכשר לאחר הרוב יותר זה לא יכול להפסל או דלמא כולה חדא שחיטה היא
ולכאורה ביאור הספק האם הפסולים שנאמרו בשחיטה הם נאמרו רק בחלק המעכב של השחיטה שזה הרוב או שגם בחלק של המצווה של השחיטה שהלא יש מצווה לשחוט את כל השחיטה. ועיין בר''ן שהקשה מה הצד לפסול הלא הוכשרה כבר השחיטה .
ובאמת שברבינו ירוחם מבואר בסוף שער ג' נוסח אחר בדעת רש'י שכיון שהוא שחט את הכל ולא רק רוב הוא גילה בדעתו שזה חלק מהשחיטה ולכן יש צד לפסול [ויש לדון לפי''ז בשתי אנשים]
שיטת ריב''ם [מובא בתוס' ל:]
בעצם הוא מסכים עם שיטת רש''י שכל הפסולים שייכים שיהיו גם במיעוט בתרא חוץ מהגרמה במיעוט בתרא שהלכה כר' יוסי בר יהודה שכשר והטעם שהגרמה חלוק משאר פסולים כיון שהוי כשוחט ביד ורגל דהיינו שכלל לא במקום שחיטה ולכן אי''ז נתפס בתור המך השחיטה אלא כאילו נתן מכה ביד ורגל ולכן שם אינו פוסל ככל ואינו מספיקא דגמרא.
ודעת השו''ע היא כריב''ם אבל רק לכתחילה דהיינו שהשו''ע ס''ל שלכתחילה צריך להחמיר בשאר פסולים במיעוט בתרא לכתחילה אבל בהגרמה במיעוט בתרא כשר אפילו לכתחילה דהוי כיד ורגל .
והראשונים [עיין רמב''ן ורשב''א] שואלים על שיטת רש''י שהלא שחא שני שליש והגרים שליש לכו''ע כשר ואפילו מאן דפליג כיון שחולק על רובו ככולו בשחיטה אבל בלא''ה לכו''ע אין הגרמה במיעוט בתרא וק''ו שאיןשאר פסולים במיעוט בתרא וזה היפך הגמור מסברת ריב''ם שס''ל שהגרמה במיעוט בתרא לכו''ע כשר כיון שהוי יד ורגל וצ''ב פלוגתייהו וכנראה שהראשונים למדו שהגרמה כיון שהיא במקום השחיטה אע''פ שזה מקום הפסול לשחיטה אי''ז יד ורגל כיון שסמנים זה מקום השחיטה ובתוך הסמנים יש מקום פסול ואם בהגרמה שזה מקום פסול ק''ו שאר פסולים ואילו ריב''ם למד שהוי כיד ורגל.
וביישוב שיטת רש''י עיין ברמב''ן שהביא מהראב''ד שכיון שלכתחילה צריך ב' סמנים אם עשה בפסול בסוף חז''ל פסלו דהיינו דס''ל בשיטת רש''י שהפסולים במיעוט בתרא הם רק מדרבנן ובהגרמה חז''ל לא פסלו כיון שזה ניכר וכן ס''ל ששהייה זה דוקא בוושט אבל לא בקנה והרמב''ן שם תמה על דבריו שכיון שאם עשה רוב והפסיק כשר אין סיבה לומר שאם עשה פסולים בסוף יהיה פסול וכן מדוע הגרמה זה שונה וצריך להבין פלוגתתם
והביאור פשוט שהראב''ד הבין שהגזירה כאשר יראו אדם עושה חלדה במיעוט בתרא אדם לא ישים לב האם החליד במיעוט קמא או בתרא ויבוא להתיר אף בקמא אבל בהגרמה כיון שניכר לכל לאחר השחיטה שהגרים במיעוט בתרא ממילא אין חשש שיבואו ללמוד וכן בקנה אין חשש כיון שאף אם יעשו במיעוט קמא זה לא יפסול אבל הרמב''ן למד שאין החשש שאנשים לא ישימו לב אלא שהם יאמרו אם מותר במיעוט בתרא מדוע שלא נעשה כן גם במיעוט קמא ולא ידעו שמיעוט בתרא זה רק מצווה וע''ז הרמב''ן תמיה שכיון שאם עשה רוב יכול לעצור ולא צריך לגמור א''כ כולם יודעים שמיעוט בתרא אינו מהשחיטה ומה מקום לגזור וכן מה יעזור שהגרמה נכרת הלא כולם יודעים בכל הפסולים שזה במיעוט בתרא אל שיבואו ללמוד גם למיעוט קמא ולפי''ז ה''ה בקנה שיבואו ללמוד מוושט.
ויש להעיר על תירוץ הראב''ד דס''ל שכל הפסולים במיעוט בתרא הם רק מדרבנן הלא ברש'י מבואר בסוגיין שכל תיקו לחומרא משמע מחמת שהוי ספק דאוריתא ולדברים הוי ספק דרבנן ויש ליישב בתרי אנפי ו כמבואר בתבואות שור ששיטת רש''י שכל תיקו עולה לחומרא או שאפשר לומר כיון שיש חזקת איסור לבהמה.
שיטת רבינו אושעיא [מובא בתוס' הנ''ל].
בראשונים מובא שיטת רבינו אושעיא ששחט בסכין רעה קנה וושט האם המיעו''ב דקנה נחשב שהייה ובפשוטו האם המיעו''ב נחשב חלק מהשחיטה או לא אבל לענ''ד פשיטא שהמיעו''ב הוא חלק מהשחיטה אלא שלאחר ששוחט הרוב כבר נגמרה השחיטה ומה שיוסיף לחתוך רק לאחר שיחתוך יהיה המשך השחיטה אבל קודם ששחט אע''פ שמתעסק לחתוך כמו בסכין רעה שמרכך הבשר כדי לחתוך אינו עוסק בשחיטה וזהו הספק האם זה שהיה או לא.
שיטת ר''ת.
הספק של הגמרא הוא ששהה במיעוט קמא דוושט ובספר הישר וכ'ה ברא''ש מבואר צדדי הספק האם הפסולים נאמרו רק היכא דמנוולא ביה ברוב אבל היכא דמטרפא ביה כמו במיעו''ק לא נאמר או לא שנא.
ועיין בבית הלוי שהקשה על דברי הטור שכתב שהרמב''ם למד את הספק של הגמרא כמו ר''ת והלא שיטת הרמב''ם שנקובת הוושט הוי נבילה ולפי''ז אין מקום להכשיר.
ועיין בחידושי הגרעק''א דף לב בד''ה והנה חד מחברייא העמיד חקירה גדולה ועצומה האם שייך לומר חצי קנה פגום בוושט דההינו שאם היה חצי וושט פגום וכעת הוא הוסיף את הרוב שכה''ג בקנה כשר האם בוושט יועיל שחיטה שאע''פ שיהיה טריפה מחמת הנקב שבתחילתו אבל השאלה האם יועיל להיות שחיטה לטהרו מידי נבילה ולפי''ז מבאר הספק של הרא''ש שכיון שהשחיטה שמיעו''ק דוושט אינו מדין המתיר של השחיטה אלא רק היכ''ת שהבהמה לא תטרף לכן בה לא נאמרו הפסולים של שחיטה כיון שאינה חלק מהמתיר של שחיטה או לא
וצד שני מבאר רע''א וכך הוא נוקט אליבא דאמת שבוודאי לא שיך חצי קנה פגום בוושט שכיון שהמיעוט קמא הוא מטריף ממילא המתיר של השחיטה בוודאי קיים גם על מיעוט קמא דוושט ואם ישחט את הרוב לא יועיל כלום ויהיה נבילה ועדיין הסתפק הרא'''ש שאולי לא נאמרו הפסולים במיעו''ק דקנה כיון שאע''פ שהוא חלק מהמתיר של השחיטה אבל כיון שאם נחתך מעו''ק דוושט בפסול יכול לשחוט במקום אחר מתחתיו ולעשות שחיטה אחרת והבהמה לא תהיה נבילה [אפילו שהיא טריפה] ממילא אי''ז השפיץ של המתיר שחיטה לכן אפשר שעליה לא נאמרו הפסולים של השחיטה.
ולכאורה יש להוכיח מספר הישר דלא כהצד השני של רע''א כיון שבספר הישר שואל שם שאף אם נימא שאין פסול שההיה במיעו''ק דקנה אבל סוכ''ס הוא נשתהה ותירץ שהוא דרך שחיטה ולכאורה צריך הסבר לקושייתו כיון שאם נימא שאים שהיה במיעו''ק מה אכפ''ל ששהה ומטו בבי מדרשא לבאר שאע''פ שאין פוסל של שחיטה אבל עדיין שההיה מחלק כל מעשה לשתיים כמו בק'ש ששהה באמצע שמחלק כל מעשה לשתיים [אע''פ שצ''ב המקור לשני דינים ומדוע לא סגי בדין של ק''ש ומדוע צריך פסול חדש בשחיטה] ועכ''פ איך שלא נבאר קושיית ספר הישר אבל מבואר בדבריו שצריך להיות טריפה ולפי הביאור השני של רע''א בוודאי שצריך להיות נבילה כיון שאין חצי קנה פגום בוושט ורק לפי הפירוש הראשון שיש חצי קנה פגום בוושט יש מקום להבין קושייתו שיהי טריפה בכל אופן.
אבל עדיין צריך לדעת שאף שר''ת בספר הישר מסתדר עם הדרך הראשונה של רע''א אבל עדיין יש חלוקה בינהם כיון שבספר הישר מבואר שעל הצד ויש שהיה במיעו''ק דקנה יהיה נבילה אבל בביאור בראשון של רע''א להדיא שאם יש שהיה זה יהיה טריפה
ובביאור המחלוקת נראה לומר שר''ת למד ששהיה זה פוסל ולכן זה עושה נבילה ואילו רע''א הבין שזה מחלק את השחיטה לשתיים וכיון שאם תחלק את השחיטה הוי טריפה לכן חשיב טריפה ודו''ק.
נערך לאחרונה:
