• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שור מועד? - תברח מפה,

שור מועד כידוע צריך לשלם נ"ש,
והטעם משום דהשור כבר הועד ובעליו היה צריך לשמרו ואם לא שמר מטילים עליו חיוב גמור של תשלומין,
ונתעוררתי לקו' פשוטה בענין, הרי אם השור הוא מועד אז כל מי שמכירו ורואה אותו עליו לברוח ואל"ה חשיב דאיהו אפסיד אנפשיה?
 
שור מועד כידוע צריך לשלם נ"ש,
והטעם משום דהשור כבר הועד ובעליו היה צריך לשמרו ואם לא שמר מטילים עליו חיוב גמור של תשלומין,
ונתעוררתי לקו' פשוטה בענין, הרי אם השור הוא מועד אז כל מי שמכירו ורואה אותו עליו לברוח ואל"ה חשיב דאיהו אפסיד אנפשיה?
הקושיות האחרות היו טובות יותר...
כמה תשובות בדבר, ראשית כל עלינו לזכור ששור מועד חייב גם כשנוגח שור או כשמזיק דומם בהם לא מתאימה הסברא שהצעת, גם כשמזיק אדם לא תמיד הוא שם לב שמתקרב אליו, וגם אינני בטוח שכל אחד אמור לזהות כל שור ובטח לא לדעת את הסטטוס שלו אם הוא מועד.
אם כי התשובה האמיתית היא שכלל גדול לנו במסכת בבא קמא (רואים את זה בעיקר בסוגיית שן ורגל ברה"ר עיין כאן למ"מ בעניין) שלא מצפים מאדם להיזהר מכל נזק גם אם זה ביכולתו, תמיד עלינו לבדוק קודם כל על מי מבין השניים מוטלת חובת השמירה וממילא נפטור את השני ולא נימא איהו דאפסיד אנפשיה, ולכן פשיטא שעל בעל השור המועד לשמור שורו (כי הוא המזיק וגם כי יכול להזיק שוורים ושאר דברים וכנ"ל) וממילא נחייבנו גם כשמזיק אדם שיכל להיזהר, את הסברא של איהו דאפסיד אנפשיה מצאנו רק כגון באדם הנופל לבור, דשם בלאו הכי אנו מצפים מאדם לעיין בדרכים, וממילא פטרינן לבעל הבור כיוון שהנופל פושע.
 
שור מועד כידוע צריך לשלם נ"ש,
והטעם משום דהשור כבר הועד ובעליו היה צריך לשמרו ואם לא שמר מטילים עליו חיוב גמור של תשלומין,
ונתעוררתי לקו' פשוטה בענין, הרי אם השור הוא מועד אז כל מי שמכירו ורואה אותו עליו לברוח ואל"ה חשיב דאיהו אפסיד אנפשיה?
א. יש דיון ארוך בבבא בתרא האם על המזיק או על הניזק להרחיק את עצמו. אך כל זה הוא דווקא באופן בו המזיק אינו רודף אחר הניזק להזיקו, אלא עומד במקומו ויתכן נזק ממנו לניזק. אך כאשר המזיק רודף אחר הניזק אין אומרים על הניזק להרחיק את עצמו.
ב. כת"ר קובע בקושייתו כי בשור מועד על כל רואיו לנוס מפניו, ואל"ה חשיב איהו דאפסיד אנפשיה. ולענ"ד תמוה חדא 'והועד בבעליו' כתיב, ולא 'והועד באני עירו', ומנ"ל לכת"ר שידעו אנשי העיר איזה שור נועד? ועוד, מניין לכת"ר שניתן לברוח משור נגחן, שמא השור מהיר מן האדם וכדו'.
 
חזור
חלק עליון