שו"ת תורה לשמה

[Boris.b]

ידוע בשער בת רבים הפולמוס סביב מי מחברו של שו"ת תורה לשמה, ומרן זצל בספרו יביע אומר הנד"מ חלק ט או"ח סימן צו גם דיבר מעניין זה ובהתחלה הביא ראיות שלא יתכן שחיברו רבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ואח"כ ביטל דעתו לדעת חכם רבי אפרים הכהן זצל שקיבל קבלה עד רבנו יוסף חיים שכן הוא כתבו,ובכל זאת סיים שם את התשובה עם דעת המקובל רבי יעקב מוצפי שלא רבנו יוסף חיים חיברו.ע"ש

ולעניות דעתי יש להביא ראיה חזקה שלא מסתבר כלל לומר שרבינו יוסף חיים חיברו.

ונקדים שהרי ידוע שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ספריו מלאים מפסקי הרב מרן החיד"א ובבן איש חי אין כמעט פרשה שלא מוזכר בה פעמים רבות את פסקי הרב חיד"א, ועד כדי כך החשיב רבנו יוסף חיים את הרב חיד"א שהרי רבנו יוסף חיים בספריו קבע כללים ברורים לפסוק כמרן השולחן ערוך ובכל זאת אחר כך שינה באיזהו מקומן של מקומות לפסוק כרמ"א וזה בגלל שכך כתב החיד"א ,כמו שכתב רבנו יוסף חיים זצל ברב ברכות דף קכב שכל תושבי ארץ ישראל בגדד סוריה קבלו עליהם הוראות מרן רבינו יוסף קארו בין להקל ובין להחמיר. וכן הוא שם בדף קנד, וכן הוא בשו"ת רב פעלים חלק ב יו"ד סימן ז שחייבים ללכת אחרי הוראות מרן מכח קבלה שקיבלנו. ובכל זאת מעניין שבעינייני איסור והיתר כתב רבינו יוסף חיים זל הרבה פעמים להחמיר נגד מרן השולחן ערוך, כמו שכתב החסיד רבי אליהו מני זל בספרו זכרונות אליהו חלק יו"ד מערכת מ' אות יב-ואע"פ שמצאנו שרבינו יוסף חיים בכמה מקומות נטה קו להחמיר בדיני איסור והיתר,נראה שאינו אלא לחומרא בעלמא,ומין הדין בוודאי שאין להורות לאחרים אלא כדברי מרן ואפילו להקל. ע"כ.
והוא ממש על פי דברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב סימן טו שאפילו שאנחנו הולכים כמרן שקיבלנו הוראותיו, בעינייני איסור והיתר חוששים לכתחילה ע"פ הרוב לרמ"א.

ואחרי הודיע ה' אותנו חשיבותו הרבה של מרן החיד"א לרבנו יוסף חיים עתה נחזור לנידון דידן שהרי כתב רבנו החיד"א בספרו שם הגדולים (ספרים מערכת ז אות כו)וכיון שעינינו הרואות שמזמן הגאונים כל מחבר ספר כותב שמו עליו יש להחזיק במנהגם ושאני התנאים ואמוראים שכתב בספר החסידים שיש מהם מי שנהג שלא להזכיר שמן הוא כיון שלפי מעלתם המופלאה היו נזהרים גם בדקדוק זה וכוונתם לשמים, אך מזמן הגאונים עד עתה לא מצינו מי שנזהר בזה. וכמעט שמי שרוצה לנהוג כך בדור יתום יהיה לו לגאוה שמורה שכבר הוא שלם ורצה לקיים גם דקדוק זה, שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו, ואע"ג שלבו לשמים וכונתו לטובה, יש בזה לזות שפתים שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם.
וכתב שמהר"ש אבוהב עצמו לא הסתיר שמו משו"ת דבר שמואל, ורק בספר הזכרונות העלים את שמו, וטעמו יתכן שהוא כיון שהוא תוכחת מוסר בכל מה שנכשלים העולם,
ולא רצה להזכיר את שמו על ספר זה כדי שלא ליטול גדולה שהוא מוכיח ואין גם אחד בדורו שראוי לכך וטעמים אחרים, אבל על תשובותיו לא עלה על לבו.
חזינן התיחסותו הקשה של מרן החיד"א לאלו שלא כותבים את שמותיהם על חיבוריהם,ואם כן אין ספק שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ראה את דברי מרן החיד"א הזה ועשה היפך דבריו שיש בזה גאווה ומזכרת עוון , ואפילו אין לומר שמשמים השמיטו את דברי הרב חיד"א האלו מרבי יוסף חיים בשביל לעשות רצונו לחבר ספר לשמה כי סוף סוף לא מצווה היא אלא עבירה של יוהרא כנ"ל ובוודאי לא יכשילו את ציס"ע רשכבה"ג בכך.

ואולי מהאי טעמא יש גדולים שסברו שלא רבינו יוסף חיים זצוקללה"ה חיברו לתורה לשמה.

וה' יתברך יאיר עיננו בתורתו אמן

 

[קורסיה]

ראיתי מה כתבו בהוצאה החדשה של תורה לשמה של אהבת שלום?

 

[יצחק משען]

ידוע בשער בת רבים הפולמוס סביב מי מחברו של שו"ת תורה לשמה, ומרן זצל בספרו יביע אומר הנד"מ חלק ט או"ח סימן צו גם דיבר מעניין זה ובהתחלה הביא ראיות שלא יתכן שחיברו רבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ואח"כ ביטל דעתו לדעת חכם רבי אפרים הכהן זצל שקיבל קבלה עד רבנו יוסף חיים שכן הוא כתבו,ובכל זאת סיים שם את התשובה עם דעת המקובל רבי יעקב מוצפי שלא רבנו יוסף חיים חיברו.ע"ש

ולעניות דעתי יש להביא ראיה חזקה שלא מסתבר כלל לומר שרבינו יוסף חיים חיברו.

ונקדים שהרי ידוע שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ספריו מלאים מפסקי הרב מרן החיד"א ובבן איש חי אין כמעט פרשה שלא מוזכר בה פעמים רבות את פסקי הרב חיד"א, ועד כדי כך החשיב רבנו יוסף חיים את הרב חיד"א שהרי רבנו יוסף חיים בספריו קבע כללים ברורים לפסוק כמרן השולחן ערוך ובכל זאת אחר כך שינה באיזהו מקומן של מקומות לפסוק כרמ"א וזה בגלל שכך כתב החיד"א ,כמו שכתב רבנו יוסף חיים זצל ברב ברכות דף קכב שכל תושבי ארץ ישראל בגדד סוריה קבלו עליהם הוראות מרן רבינו יוסף קארו בין להקל ובין להחמיר. וכן הוא שם בדף קנד, וכן הוא בשו"ת רב פעלים חלק ב יו"ד סימן ז שחייבים ללכת אחרי הוראות מרן מכח קבלה שקיבלנו. ובכל זאת מעניין שבעינייני איסור והיתר כתב רבינו יוסף חיים זל הרבה פעמים להחמיר נגד מרן השולחן ערוך, כמו שכתב החסיד רבי אליהו מני זל בספרו זכרונות אליהו חלק יו"ד מערכת מ' אות יב-ואע"פ שמצאנו שרבינו יוסף חיים בכמה מקומות נטה קו להחמיר בדיני איסור והיתר,נראה שאינו אלא לחומרא בעלמא,ומין הדין בוודאי שאין להורות לאחרים אלא כדברי מרן ואפילו להקל. ע"כ.
והוא ממש על פי דברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב סימן טו שאפילו שאנחנו הולכים כמרן שקיבלנו הוראותיו, בעינייני איסור והיתר חוששים לכתחילה ע"פ הרוב לרמ"א.

ואחרי הודיע ה' אותנו חשיבותו הרבה של מרן החיד"א לרבנו יוסף חיים עתה נחזור לנידון דידן שהרי כתב רבנו החיד"א בספרו שם הגדולים (ספרים מערכת ז אות כו)וכיון שעינינו הרואות שמזמן הגאונים כל מחבר ספר כותב שמו עליו יש להחזיק במנהגם ושאני התנאים ואמוראים שכתב בספר החסידים שיש מהם מי שנהג שלא להזכיר שמן הוא כיון שלפי מעלתם המופלאה היו נזהרים גם בדקדוק זה וכוונתם לשמים, אך מזמן הגאונים עד עתה לא מצינו מי שנזהר בזה. וכמעט שמי שרוצה לנהוג כך בדור יתום יהיה לו לגאוה שמורה שכבר הוא שלם ורצה לקיים גם דקדוק זה, שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו, ואע"ג שלבו לשמים וכונתו לטובה, יש בזה לזות שפתים שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם.
וכתב שמהר"ש אבוהב עצמו לא הסתיר שמו משו"ת דבר שמואל, ורק בספר הזכרונות העלים את שמו, וטעמו יתכן שהוא כיון שהוא תוכחת מוסר בכל מה שנכשלים העולם,
ולא רצה להזכיר את שמו על ספר זה כדי שלא ליטול גדולה שהוא מוכיח ואין גם אחד בדורו שראוי לכך וטעמים אחרים, אבל על תשובותיו לא עלה על לבו.
חזינן התיחסותו הקשה של מרן החיד"א לאלו שלא כותבים את שמותיהם על חיבוריהם,ואם כן אין ספק שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ראה את דברי מרן החיד"א הזה ועשה היפך דבריו שיש בזה גאווה ומזכרת עוון , ואפילו אין לומר שמשמים השמיטו את דברי הרב חיד"א האלו מרבי יוסף חיים בשביל לעשות רצונו לחבר ספר לשמה כי סוף סוף לא מצווה היא אלא עבירה של יוהרא כנ"ל ובוודאי לא יכשילו את ציס"ע רשכבה"ג בכך.

ואולי מהאי טעמא יש גדולים שסברו שלא רבינו יוסף חיים זצוקללה"ה חיברו לתורה לשמה.

וה' יתברך יאיר עיננו בתורתו אמן

לא זכיתי להבין, גברא אגברא קא רמית?

 

[לביא]

ידוע בשער בת רבים הפולמוס סביב מי מחברו של שו"ת תורה לשמה, ומרן זצל בספרו יביע אומר הנד"מ חלק ט או"ח סימן צו גם דיבר מעניין זה ובהתחלה הביא ראיות שלא יתכן שחיברו רבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ואח"כ ביטל דעתו לדעת חכם רבי אפרים הכהן זצל שקיבל קבלה עד רבנו יוסף חיים שכן הוא כתבו,ובכל זאת סיים שם את התשובה עם דעת המקובל רבי יעקב מוצפי שלא רבנו יוסף חיים חיברו.ע"ש

ולעניות דעתי יש להביא ראיה חזקה שלא מסתבר כלל לומר שרבינו יוסף חיים חיברו.

ונקדים שהרי ידוע שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ספריו מלאים מפסקי הרב מרן החיד"א ובבן איש חי אין כמעט פרשה שלא מוזכר בה פעמים רבות את פסקי הרב חיד"א, ועד כדי כך החשיב רבנו יוסף חיים את הרב חיד"א שהרי רבנו יוסף חיים בספריו קבע כללים ברורים לפסוק כמרן השולחן ערוך ובכל זאת אחר כך שינה באיזהו מקומן של מקומות לפסוק כרמ"א וזה בגלל שכך כתב החיד"א ,כמו שכתב רבנו יוסף חיים זצל ברב ברכות דף קכב שכל תושבי ארץ ישראל בגדד סוריה קבלו עליהם הוראות מרן רבינו יוסף קארו בין להקל ובין להחמיר. וכן הוא שם בדף קנד, וכן הוא בשו"ת רב פעלים חלק ב יו"ד סימן ז שחייבים ללכת אחרי הוראות מרן מכח קבלה שקיבלנו. ובכל זאת מעניין שבעינייני איסור והיתר כתב רבינו יוסף חיים זל הרבה פעמים להחמיר נגד מרן השולחן ערוך, כמו שכתב החסיד רבי אליהו מני זל בספרו זכרונות אליהו חלק יו"ד מערכת מ' אות יב-ואע"פ שמצאנו שרבינו יוסף חיים בכמה מקומות נטה קו להחמיר בדיני איסור והיתר,נראה שאינו אלא לחומרא בעלמא,ומין הדין בוודאי שאין להורות לאחרים אלא כדברי מרן ואפילו להקל. ע"כ.
והוא ממש על פי דברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב סימן טו שאפילו שאנחנו הולכים כמרן שקיבלנו הוראותיו, בעינייני איסור והיתר חוששים לכתחילה ע"פ הרוב לרמ"א.

ואחרי הודיע ה' אותנו חשיבותו הרבה של מרן החיד"א לרבנו יוסף חיים עתה נחזור לנידון דידן שהרי כתב רבנו החיד"א בספרו שם הגדולים (ספרים מערכת ז אות כו)וכיון שעינינו הרואות שמזמן הגאונים כל מחבר ספר כותב שמו עליו יש להחזיק במנהגם ושאני התנאים ואמוראים שכתב בספר החסידים שיש מהם מי שנהג שלא להזכיר שמן הוא כיון שלפי מעלתם המופלאה היו נזהרים גם בדקדוק זה וכוונתם לשמים, אך מזמן הגאונים עד עתה לא מצינו מי שנזהר בזה. וכמעט שמי שרוצה לנהוג כך בדור יתום יהיה לו לגאוה שמורה שכבר הוא שלם ורצה לקיים גם דקדוק זה, שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו, ואע"ג שלבו לשמים וכונתו לטובה, יש בזה לזות שפתים שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם.
וכתב שמהר"ש אבוהב עצמו לא הסתיר שמו משו"ת דבר שמואל, ורק בספר הזכרונות העלים את שמו, וטעמו יתכן שהוא כיון שהוא תוכחת מוסר בכל מה שנכשלים העולם,
ולא רצה להזכיר את שמו על ספר זה כדי שלא ליטול גדולה שהוא מוכיח ואין גם אחד בדורו שראוי לכך וטעמים אחרים, אבל על תשובותיו לא עלה על לבו.
חזינן התיחסותו הקשה של מרן החיד"א לאלו שלא כותבים את שמותיהם על חיבוריהם,ואם כן אין ספק שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה ראה את דברי מרן החיד"א הזה ועשה היפך דבריו שיש בזה גאווה ומזכרת עוון , ואפילו אין לומר שמשמים השמיטו את דברי הרב חיד"א האלו מרבי יוסף חיים בשביל לעשות רצונו לחבר ספר לשמה כי סוף סוף לא מצווה היא אלא עבירה של יוהרא כנ"ל ובוודאי לא יכשילו את ציס"ע רשכבה"ג בכך.

ואולי מהאי טעמא יש גדולים שסברו שלא רבינו יוסף חיים זצוקללה"ה חיברו לתורה לשמה.

וה' יתברך יאיר עיננו בתורתו אמן

ומלבד מה שקורסיה ידידי העיר

ראיתי מה כתבו בהוצאה החדשה של תורה לשמה של אהבת שלום?

אף במהדורת ירושלים החדשה מובא עניין זה באריכות מרובה הן בעניין השם והן בעניין שכותב על עצמו ז״ל, עיין שם שמוכיחים בטוב טעם ודעת, ואף מביאים עדויות הגאונים לכך.

(ראוי לציין שאינני יודע מה כותב הרב הלל במהדורת אהבת שלום, יש בידי רק מהדורת ירושלים, אך בטוחני שמוכיח היטב בדיוק כמו במהדורת ירושלים)

ולעניין מרן.

(עלון 176)
(ואל תפתעו מנא לי לזה, דזה מובא בדף המכלול של הבן איש חי)

ובאמת מה שכבודו משיג על הבן איש חי מכח שמסתיר את שמו, יש הרבה יותר השגות מזה לבדו, ועיין במה שכתבו המו״לים כפי שאני ורבי קורסיה הבאנו לעיל.
ודו״ק.

 

[Boris.b]

לא זכיתי להבין, גברא אגברא קא רמית?

לא זכיתי להבין למה כבודו כיוון בשאלתו?!

נב-
אם כוונתך לרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה שאיני יכול להקשות עליו ממרן החיד"א ,אז לכן הקדמתי בשאלתי שרבינו יוסף חיים צייט ליה למרן החיד"א בעז ותעצומות וב"ה הבאתי לכך ראיות, ופשיטא שהיה חש למה שכתב בשם הגדולים.

 

[Boris.b]

ראית מה כתבו בהוצאה החדשה של תורה לשמה של אהבת שלום?

לצערי אינו תחת ידי,אבל אשמח אם כבודו ישתף אותנו אם התייחסו שם לראייה שהבאנו כאן בסד.

 

[Boris.b]

ומלבד מה שקורסיה ידידי העיר

אף במהדורת ירושלים החדשה מובא עניין זה באריכות מרובה הן בעניין השם והן בעניין שכותב על עצמו ז״ל, עיין שם שמוכיחים בטוב טעם ודעת, ואף מביאים עדויות הגאונים לכך.

(ראוי לציין שאינני יודע מה כותב הרב הלל במהדורת אהבת שלום, יש בידי רק מהדורת ירושלים, אך בטוחני שמוכיח היטב בדיוק כמו במהדורת ירושלים)

ולעניין מרן.
הצג קובץ מצורף 1188
(עלון 176)
(ואל תפתעו מנא לי לזה, דזה מובא בדף המכלול של הבן איש חי)

ובאמת מה שכבודו משיג על הבן איש חי מכח שמסתיר את שמו, יש הרבה יותר השגות מזה לבדו, ועיין במה שכתבו המו״לים כפי שאני ורבי קורסיה הבאנו לעיל.
ודו״ק.

לגבי הסיפא שכבודו כתב עיין ביביע האומר הנ''ל חלק ט סימן צו שכתב מרן זיעא שאת כל ההשגות יש לתרץ בין לסוברים כך ובין לסוברים כך,ע"ש.

אבל לעניות דעתי הדלה הראיה שהבאתי לעיל בשאלה היא ראיה חזקה שלעת עתה אין עליה תשובה.

 

[לביא]

לגבי הסיפא שכבודו כתב עיין ביביע האומר הנ''ל חלק ט סימן צו שכתב מרן זיעא שאת כל ההשגות יש לתרץ בין לסוברים כך ובין לסוברים כך,ע"ש.

לא הבנתי את קדושת דבריך.
ואדרבה מדברי הראשל״צ מבורר לי יותר, דמה שכתב ביביע אומר כתב על דרך הלמדנות והפלפול, אך באמת ס״ל שהבן איש חי הוא מחבר הספר כמו שהעיד לו בעל פה.

 

[לביא]

אבל לעניות דעתי הדלה הראיה שהבאתי לעיל בשאלה היא ראיה חזקה שלעת עתה אין עליה תשובה.

ולגבי מה שהקשית עם השם וכו׳, בעז״ה הנה התשובה של הרב חיים מזרחי המובא במהדורת ירושלים החדשה, ויבואר ממנו דקושיתך היא מהקטנה מהקטנות ומתורצות בכדהוא זה.

סליחה על איכות הצילום הנמוכה.

 

[Boris.b]

ולגבי מה שהקשית עם השם וכו׳, בעז״ה הנה התשובה של הרב חיים מזרחי המובא במהדורת ירושלים החדשה, ויבואר ממנו דקושיתך היא מהקטנה מהקטנות ומתורצות בכדהוא זה.

סליחה על איכות הצילום הנמוכה.

לצערי אני לא מצליח לפתוח כאן בפורום שום קובץ ולא יודע למה(במקומות אחרים אני פותח קבצים רגיל ללא שום הפרעות עם האפליקציה pdf )ובעבר כבר בקשתי מהממונים כאן אם אפשר לסדר את זה אולי דרך מפעילי האתר תמיכה וכדו',מקווה שהם יצליחו.

ולעצם דבריך אם תוכל לעשות חסד ולגמור את המצווה ולתמצת מה כתב שם החכם הנ''ל לתרץ את קושיתי ושכרך כפול מין השמים.

 

[נוריאל]

לצערי אני לא מצליח לפתוח כאן בפורום שום קובץ ולא יודע למה(במקומות אחרים אני פותח קבצים רגיל ללא שום הפרעות עם האפליקציה pdf )ובעבר כבר בקשתי מהממונים כאן אם אפשר לסדר את זה אולי דרך מפעילי האתר תמיכה וכדו',מקווה שהם יצליחו.

ולעצם דבריך אם תוכל לעשות חסד ולגמור את המצווה ולתמצת מה כתב שם החכם הנ''ל לתרץ את קושיתי ושכרך כפול מין השמים.

למיטב זכרוני(וכעת אינני יכול לקרוא הקובץ) הוא אינו מתייחס כלל לקושייתך(שהיא קושיא טובה ולא מהקטנות במחילה מידידנו הרב לביא היקר).-אלא שיש לו שם ראיות שהבן איש חי הוא הכותב ואחרי הראייות(חלקם על כל פנים) אין לדחות שהוא המחבר מחמת הקושיא הנ"ל אך היא דורשת יישוב.

 

[לביא]

למיטב זכרוני(וכעת אינני יכול לקרוא הקובץ) הוא אינו מתייחס כלל לקושייתך(שהיא קושיא טובה ולא מהקטנות במחילה מידידנו הרב לביא היקר).-אלא שיש לו שם ראיות שהבן איש חי הוא הכותב ואחרי הראייות(חלקם על כל פנים) אין לדחות שהוא המחבר מחמת הקושיא הנ"ל אך היא דורשת יישוב.

אם הקושיא היא למה הרב בן איש חי לא נקט את שמו, הרי מתורץ דהוא נקטו בגימטריא.
אם לא כן כנראה שלא הבנתי את דבר מר.

 

[נוריאל]

אם הקושיא היא למה הרב בן איש חי לא נקט את שמו, הרי מתורץ דהוא נקטו בגימטריא.
אם לא כן כנראה שלא הבנתי את דבר מר.

זו אכן השאלה, אך גימטריא לא מתרץ את זה כמובן. שכן זה יכול להיות גימטריא של עוד שמות. וגם אדרבא החידא כתב שזה לא בסדר להסתיר את השם כי הרי ידעו מי הוא בסוף ואם הסתיר ורמז שמו זה עוד יותר בעייתי לכאורה שמראה כאילו רוצה להסתיר אך שידעו שהוא הוא.

 

[לביא]

זו אכן השאלה, אך גימטריא לא מתרץ את זה כמובן. שכן זה יכול להיות גימטריא של עוד שמות. וגם אדרבא החידא כתב שזה לא בסדר להסתיר את השם כי הרי ידעו מי הוא בסוף ואם הסתיר ורמז שמו זה עוד יותר בעייתי לכאורה שמראה כאילו רוצה להסתיר אך שידעו שהוא הוא.

אכן פשטם של דברים מעט קשים.
אך לענ״ד התירוץ בזה דהחיד״א הקפיד בדבריו לאלו שלא מזכירים את השם בכלל, וייתכן שהבן איש חי למד מזה דסופסוף צריך להזכיר שם, ומה לי אם זה שמו שלו או של מישהו אחר, ולכן כתב יחזקאל כחלי, דבזה הקפידא של החיד״א, ואם תימא דסופסוף הייתה פה צניעות והחיד״א שלל זה בכל מכל כל, הרי רמז את שמו.

וחוששני שלא יובן דבריי כדבעי אז אסביר זאת במילים פשוטות:
- לפי החיד״א יש קפידא שלא להזכיר את שם המחבר כי אנו לא מוחזקים וכו׳ וזה יהיה לגאווה.
- אם תאמר כל הקפידא היה מכיוון שלא הוזכר השם, הרי הוזכר.
- ואם תאמר הא צריך שיהיה השם שלך ממש, הרי גם זה מוזכר בתוך השם.
כלומר וממ״נ לא תימא שלא אמר את שמו מחמת גאווה, דגם אם תימא דהזכרת שם אחר דיבר עליו החיד״א דאסור, סופסוף הזכיר את שמו בתוך יחזקאל כחלי.
ובאמת תירוץ זה נכון מהצד הפשוט שהגימטריא היא מדיוקת להפליא ולא בהשלמת חסרות ויתרות וכד׳, דאל״כ לא נמלטנו מהצד שהזכרת שם אחר גם יהיה בו בעיה.

כן נ״ל בס״ד.

 

[Boris.b]

אכן פשטם של דברים מעט קשים.
אך לענ״ד התירוץ בזה דהחיד״א הקפיד בדבריו לאלו שלא מזכירים את השם בכלל, וייתכן שהבן איש חי למד מזה דסופסוף צריך להזכיר שם, ומה לי אם זה שמו שלו או של מישהו אחר, ולכן כתב יחזקאל כחלי, דבזה הקפידא של החיד״א, ואם תימא דסופסוף הייתה פה צניעות והחיד״א שלל זה בכל מכל כל, הרי רמז את שמו.

וחוששני שלא יובן דבריי כדבעי אז אסביר זאת במילים פשוטות:
- לפי החיד״א יש קפידא שלא להזכיר את שם המחבר כי אנו לא מוחזקים וכו׳ וזה יהיה לגאווה.
- אם תאמר כל הקפידא היה מכיוון שלא הוזכר השם, הרי הוזכר.
- ואם תאמר הא צריך שיהיה השם שלך ממש, הרי גם זה מוזכר בתוך השם.
כלומר וממ״נ לא תימא שלא אמר את שמו מחמת גאווה, דגם אם תימא דהזכרת שם אחר דיבר עליו החיד״א דאסור, סופסוף הזכיר את שמו בתוך יחזקאל כחלי.
ובאמת תירוץ זה נכון מהצד הפשוט שהגימטריא היא מדיוקת להפליא ולא בהשלמת חסרות ויתרות וכד׳, דאל״כ לא נמלטנו מהצד שהזכרת שם אחר גם יהיה בו בעיה.

כן נ״ל בס״ד.

דברי מרן החיד"א לעיל בשם הגדולים שייכים גם לאלו שירשמו שם אחר .

ציטוט: וכמעט שמי שרוצה לנהוג כך בדור יתום יהיה לו לגאוה שמורה שכבר הוא שלם ורצה לקיים גם דקדוק זה, שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו, ואע"ג שלבו לשמים וכונתו לטובה, יש בזה לזות שפתים שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם.ע"כ כנ"ל.

הא קמן שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חברו(ובאמת כך אלו שמביאים ראיות מוכיחים שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה אמר לבנו רבי יעקב שזה הוא מחברו הבאתיו לעיל בשאלתי מהיביע אומר בשם חכם אפרים הכהן זצל).

 

[לביא]

דברי מרן החיד"א לעיל בשם הגדולים שייכים גם לאלו שירשמו שם אחר .

ציטוט: וכמעט שמי שרוצה לנהוג כך בדור יתום יהיה לו לגאוה שמורה שכבר הוא שלם ורצה לקיים גם דקדוק זה, שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו, ואע"ג שלבו לשמים וכונתו לטובה, יש בזה לזות שפתים שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם.ע"כ כנ"ל.

הא קמן שלא יבצר שלא יוודע בדורו שהוא חברו(ובאמת כך אלו שמביאים ראיות מוכיחים שרבנו יוסף חיים זצוקללה"ה אמר לבנו רבי יעקב שזה הוא מחברו הבאתיו לעיל בשאלתי מהיביע אומר בשם חכם אפרים הכהן זצל).

שלא ייבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו וכו׳, פירוש שלא ייבצר מאנשי הדור לדעת מיהו המחבר מתוך גאוותו שכאילו הוא ״יחיד סגולה״ שהוא נעלם, והנה אם לצורך העניין אבוא בקונטרס ואכתוב ״חברו יצחק פיינשטין״ (שם בדוי) אפשר דלדעת החיד״א כיוון שסופסוף פרסמתי חיבורי עם שם כלשהוא לא יתקיים המשך דבריו: שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם וכו׳, אף דשכיחקרו יתקשו למצוא את האדם ההוא, אותו טעם ייעלם.

ויתרה מזה הוספתי דאף אם תימא דלא רק מטעם שיאמרו וכו׳ אלא גם משום גאוותו עצמו, ולזה רמז את שמו בגימטריא בדקדוק מפליא, ללא חסרות יתרות וכל מיני רמזי גימטריאות שהגרי״ח כה מצטיין בהם בדרשותיו, אלא מספרי אותיותיו בדיוק, והוא מטעם שהזכרתי שלא יהיה גאווה לו לעצמו, אף שהעלים שמו בהדיא, דבזה יצא י״ח החשש השני של החידא שיאמרו שרוצה וכו׳.

ואל תטעה לומר שזהו ההסבר שנתתי למעלה, דאדרבה פרוש זה מסתדר לי יותר, ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
(ואת האמת שגם בפירוש הקודם יש דוחק מסוים כפי שהדגשת)

 

[Boris.b]

שלא ייבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו וכו׳, פירוש שלא ייבצר מאנשי הדור לדעת מיהו המחבר מתוך גאוותו שכאילו הוא ״יחיד סגולה״ שהוא נעלם, והנה אם לצורך העניין אבוא בקונטרס ואכתוב ״חברו יצחק פיינשטין״ (שם בדוי) אפשר דלדעת החיד״א כיוון שסופסוף פרסמתי חיבורי עם שם כלשהוא לא יתקיים המשך דבריו: שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם וכו׳, אף דשכיחקרו יתקשו למצוא את האדם ההוא, אותו טעם ייעלם.

ויתרה מזה הוספתי דאף אם תימא דלא רק מטעם שיאמרו וכו׳ אלא גם משום גאוותו עצמו, ולזה רמז את שמו בגימטריא בדקדוק מפליא, ללא חסרות יתרות וכל מיני רמזי גימטריאות שהגרי״ח כה מצטיין בהם בדרשותיו, אלא מספרי אותיותיו בדיוק, והוא מטעם שהזכרתי שלא יהיה גאווה לו לעצמו, אף שהעלים שמו בהדיא, דבזה יצא י״ח החשש השני של החידא שיאמרו שרוצה וכו׳.

ואל תטעה לומר שזהו ההסבר שנתתי למעלה, דאדרבה פרוש זה מסתדר לי יותר, ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
(ואת האמת שגם בפירוש הקודם יש דוחק מסוים כפי שהדגשת)

כנ"ל ודו"ק

נב-
תפתח את היביע אומר שציינתי ותיווכח.

 

[Boris.b]

שלא ייבצר שלא יוודע בדורו שהוא חיברו וכו׳, פירוש שלא ייבצר מאנשי הדור לדעת מיהו המחבר מתוך גאוותו שכאילו הוא ״יחיד סגולה״ שהוא נעלם, והנה אם לצורך העניין אבוא בקונטרס ואכתוב ״חברו יצחק פיינשטין״ (שם בדוי) אפשר דלדעת החיד״א כיוון שסופסוף פרסמתי חיבורי עם שם כלשהוא לא יתקיים המשך דבריו: שיאמרו שרוצה להראות חסידות יותר מכמה גאוני וגדולי עולם וכו׳, אף דשכיחקרו יתקשו למצוא את האדם ההוא, אותו טעם ייעלם.

ויתרה מזה הוספתי דאף אם תימא דלא רק מטעם שיאמרו וכו׳ אלא גם משום גאוותו עצמו, ולזה רמז את שמו בגימטריא בדקדוק מפליא, ללא חסרות יתרות וכל מיני רמזי גימטריאות שהגרי״ח כה מצטיין בהם בדרשותיו, אלא מספרי אותיותיו בדיוק, והוא מטעם שהזכרתי שלא יהיה גאווה לו לעצמו, אף שהעלים שמו בהדיא, דבזה יצא י״ח החשש השני של החידא שיאמרו שרוצה וכו׳.

ואל תטעה לומר שזהו ההסבר שנתתי למעלה, דאדרבה פרוש זה מסתדר לי יותר, ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
(ואת האמת שגם בפירוש הקודם יש דוחק מסוים כפי שהדגשת)

ויותר בושות וכלימות יגרם שטפל עליו בכלל שם אחר יהנו להראות חסידות יתירה כאילו גם להחביא את שמו שאפילו לא יהיה ספק שזה הוא בשעה שיודע שבסוף יגלו זאת שזה הוא,כמו שבאמת קרה לפי עדותו של חכם אפרים הכהן זצל המובא ביביע אומר הנ''ל.

והדברים פשוטים ומבוררים למבינים

 

[יואל קימחי]

יעויין ספר עתה באתי מש"כ בזה דברים נפלאים.

 

[יצחק משען]

ראיתי בהקדמת החכם השלם מהרי"ח מזרחי לשו"ת תורה לשמה [הוצ' סאלם] שהרגיש בכל הנ"ל, ונראה שפשיטא ליה שהגרי"ח ראה את כל הנ"ל ולקח הכל בחשבון ועשה שינויים מהמציאות כדי שלא יעלה על דעת אי מי שהוא המחבר [כיעוי"ש כמה דוגמאות], וזה שבסוף גילו מי המחבר זה ללא ספק רצון שמים.
והרואה יראה הכל שם דבר דבור על אופניו