מבואר במשנה שאסור לשחוט כוי ביו''ט כיון שהוא ספק חיה ספק בהמה ועל הצד שהוא בהמה אינו חייב בכיסוי הדם ואם יכסה את דמו הרי הוא מחלל יו''ט לכן לא ישחט.
ובגמרא חולין פד: מביאה הגמרא ברייתא מקור לכך שלא מכסים את דם בכוי ביו''ט מק''ו שמה מילה שדוחה שבת אבל כאשר יש ספק אינה דוחה אפילו יום טוב כיסוי הדם שאפילו בוודאי אינו דוחה שבת בוודאי שספיקו לא דוחה יו''ט.
ולכאורה יש לתמוה טובא מה צריך מקור לכך שאי אפשר לכסות את הדם ביו''ט הלא כיון שיש כאן ספק איסור חורש ויש ספק אם זה חייב בכיסוי מהיכי תיתי שיהיה מותר לכסות ומדוע צריך ק''ו.
ולענ''ד נראה לומר שביו''ט הותר אוכל נפש וכיון שכאן מחמת הספק אינו יכול לשחוט שהלא כוי אינו שוחט ביוט נמצא שמחמת הספק איסור הרי הוא נמנע מלאכול ממילא אפש''ל שההיתר של אוכל נפש מתיר גם את הספק של האדם ונקודת החידוש שבפשטות אוכל נפש מתיר הכנת דברים כמו לבשל וכיו''ב אבל אם זה דבר חיצוני שיש לך איסור לשחוט כיון שאתה לא יכול לכסות את הדם בזה יש מקום לומר שבזה אין היתר של אוכל נפש ופה מבואר שאף בכה''ג יש היתר והיו צריכים ללמוק מהק''ו לאסור.
ובגמרא חולין פד: מביאה הגמרא ברייתא מקור לכך שלא מכסים את דם בכוי ביו''ט מק''ו שמה מילה שדוחה שבת אבל כאשר יש ספק אינה דוחה אפילו יום טוב כיסוי הדם שאפילו בוודאי אינו דוחה שבת בוודאי שספיקו לא דוחה יו''ט.
ולכאורה יש לתמוה טובא מה צריך מקור לכך שאי אפשר לכסות את הדם ביו''ט הלא כיון שיש כאן ספק איסור חורש ויש ספק אם זה חייב בכיסוי מהיכי תיתי שיהיה מותר לכסות ומדוע צריך ק''ו.
ולענ''ד נראה לומר שביו''ט הותר אוכל נפש וכיון שכאן מחמת הספק אינו יכול לשחוט שהלא כוי אינו שוחט ביוט נמצא שמחמת הספק איסור הרי הוא נמנע מלאכול ממילא אפש''ל שההיתר של אוכל נפש מתיר גם את הספק של האדם ונקודת החידוש שבפשטות אוכל נפש מתיר הכנת דברים כמו לבשל וכיו''ב אבל אם זה דבר חיצוני שיש לך איסור לשחוט כיון שאתה לא יכול לכסות את הדם בזה יש מקום לומר שבזה אין היתר של אוכל נפש ופה מבואר שאף בכה''ג יש היתר והיו צריכים ללמוק מהק''ו לאסור.
