אין לשפץ הבית להרווחה בתשעת הימים אף על ידי גוי, אלא אם כן לצורך מגורים או מחמת קלקול כגון נזילה וכיו"ב.
כתב מרן ז"ל (סימן תקנא סעיף ב) מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה. ובילקוט יוסף (ארבע תעניות עמוד רלט) כתב שיש למעט מלבנות בנין שאינו לצורך מגורים, אלא ליופי והרווחה בעלמא. אבל מותר לבנות בימים אלו לצורך מגורים לו ולמשפחתו ברוכת הילדים, להרחיב את ביתו. אך יש להחמיר שלא לסייד או לצבוע את ביתו מיום ראש חודש עד אחר תשעה באב. וכ"כ בפסקי תשובות (שם אות ח) שאם נתקלקל לו סיוד הבית מחמת נזילת מים או פיח עשן שריפה וכיוב"ז מותר לסייד כדי לתקן הקלקולים הנ"ל אף בשבוע שחל בו ת"ב. ואין להקל בזה גם על ידי גוי וכמו שכתב בשערי תשובה (שם ס"ק יז) שבבר"י בשם נחפה בכסף כתב דאף לפי מ"ש בפר"ח (סי' תס"ח) דאמירה לעכו"ם בשאר איסורים דרבנן שרי משום חומרא דט"ב נהגו לאסור, אפילו לומר לכובסת שהיא תקח הבגדים ותכבסם, ועיין במח"ב בשם זרע אמת שלתת לכובסת בגדי פשתן ער"ח שתשרה אותם בו ביום במים ואחר שנכנס אב תגמור ללבנם ע"י מים ואפר ובורית כמנהג, והכל בבית ישראל, ואף על גב דמדינא יש להתיר מ"מ נכון ליזהר גם בזה להיותו בבית ישראל, ואיכא משום מראית עין ע"ש.
