זה טיעון קצת כושל
יש מושג של השתדלות
גם ליהושע שנצטווה לכבוש את הארץ הוא לחם בדרך טבע
אתה מחכה שהממון יפול עליך מהתקרה או עושה השתדלות כזאת או אחרת להנ''ל
יתכן לומר שהשתדלות בדרך שהצבא מתנהל היום איננה השתדלות כי היא נגד התורה
אבל סתם להפריח מילים , למה?
מתנצל !!!
אבל לא הבנתי.......
אבל בכל אופן נתחיל מההתחלה,
א. וודאי שהקב"ה הוא המגן עלינו ולא שום דבר אחר זולתו, וכל ההשתדלות אינה אלא דרך לגרום "לו" לעזור לנו ולהושיע אותנו,
וההשתדלות היא אחת מן הדרכים שקבע הוא יתברך בבריאה, אך עדיין אל לנו לשכוח שמי שמגן עלינו באופן מעשי זה רק הקב"ה,
ב. אם שלב א' ברור, נוכל לעבור לשלב ב', והוא שכמובן גם להשתדלות יש דרך ולא בכל צורה שהיא, והיינו שהרי זה וודאי שלא נוכל לזנוח את העיקר ולהחזיק בטפל, וזה לאו דווקא בכגון דא אלא בכל דבר בעולם, תמיד יש לדעת להחזיק בעיקר ולהשתמש גם בטפל במה שצריך, ולא ח"ו הפוך,
הילכך - כיוון שזה וודאי שרצון הקב"ה הוא שילמדו את תורתו שנתנה למשה בהר סיני, ובו ציוונו והגית בו יומם ולילה [רק אל תתחיל לצטט שסגי בקר"ש שחרית וערבית, וד"ל] וכדו' עוד כהנה וכהנה ציוויים שכולם מובילים לאותה המטרה, והיא - שהתוה"ק היא מטרת חיינו והיא הדרך לעבור את העולם הזה שהוא עולם השקר כידוע, בהצלחה ולא להיפך, וכמובן שלא סגי לן בתורה בלי ד"א וכו' אך בכ"ז מקובלנו כפי שכבר כתב הגר"ח מוולאז'ין בספרו נפש החיים שער ד', דעיקר חיינו זה התורה וכל השאר כגון יר"ש ומידות טובות אינם אלא הקב חומטין שנועד לשמר את מה שעמלנו ויגענו בתוה"ק.
ג. ולאחר שנתברר עיקר מטרת חיינו ובקיצור כתב זאת כבר רבינו הרמח"ל שמטרת ביאת האדם לעולם אינה אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו [מצמרר!!! כל פעם שחושבים על המילים המרטיטות האלו], א"כ הא ז"פ שגם אם נצטרך להשתדלות כגון להגן על עצמינו ועל העם מאויביו העומדים לכלותיו, אכתי הא וודאי אי"ז רצונו שיעזבו את העיקר, ובפרט שאם יהא רגע אחד בלא לימוד תורה כל העולם כולו יהפוך לתוהו ח"ו כל' הגר"ח מוולאז'ין, ומזה למדנו שכיוון שזה עיקר רצונו של קודשא בריך הוא, א"כ האיך נעלה על דעתינו לגייס את כל לומדי התורה?????
ד. וודאי שאלו שאמורים לקיים את ההשתדלות אינם אלא זן בני האדם שלא זכו להפוך את חייהם לחיים של תורה אלא יגעים לפרנסתם, שאלו אכן צריכים לדבוק בהשתדלות.
ה. וגם אלו שכן מוטל עליהם להילחם לקיים חובת ההשתדלות, הרי זה וודאי שיש לזה דרך וצורה, והיינו שבשום צורה אי"ז יכול להיות כנגד רצונו של מקום שזה ההלכה, ואם עי"ז יעברו אפי' סעיף אחד בש"ע כבר אי"ז שווה, מחמת שאין אנו עושים את ההשתדלות אלא לשדל "כביכול" את הקב"ה להילחם לנו, ואם פועלים כנגד רצונו, מאיזה טעם ירצה להושיענו.
ולאחר שאלו ה' העיקרים הבסיסים ברורים נוכל לחזור למה שנתבאר למעלה,
כיוון שהם אינם מקיימים רצונו של מקום, א"כ וודאי שכשהם נלחמים אינם מתכוונים ליד"ח ההשתדלות, אלא להגן על עצמם, ובשלמא היו מצליחים במלחמתם, אך כיוון שלא מצליחים להגן על עצמם, ויש כשלונות כ"כ קריטיים שמצאנו רק במדינות עולם שלישי, אפס מידע מודיעיני, אפס מוכנות, ואפס יכולות בשטח, אפי' אחרי שנה וחצי, חמאס שהוא ארגון טרור שאינו עומד בפורפורציה כנגד מדינת ישראל, עדיין שולח רקטות למרכז הארץ ומחזיק בחטופים ועוד אין סוף כשלונות,
וא"כ צועקת השאלה מאליה,
מדוע ????
מדוע שאני לומד התורה שמאמין במה שאני עושה ולשיטתי אין שום מטרה שאעזוב את הסטנדר והגמ', והרי אפי' לשיטתכם אין שום עניין שאתגייס, מחמת שאי"ז פועל כמעט שום דבר, ומה שכן כבר נפעל היה זה בתורת נס גמור שלא כדרך הטבע, וראו את זה בחוש אין אפי' מקום לטעות, טילים שכבר נפלו ולא ייורטו, ואם היו נופלים על בניני מגורים היו מפילים רחוב שלם, ולא נפלו אלא בשטח פתוח,
וא"כ למדנו שגם בהצלחות אין אתם שותפים ואי"ז מחמתכם, וא"כ ממה נפשך מדוע שיעלה על דעתי מחשבה פוחזת כ"כ להתגייס, שאין בדבר זה לא חכמה ולא תבונה, אלא טפשות גמורה וכמו שנתבאר בהרחבה.
המצפה לישועת ה', ולביאת משיח צדקינו בקרוב ממש, וידעו כל מעשיך כי אתה יצרתם.