הנושאים בתוכנית:
א. היכן מצא מרן שליט"א בילקו"י ראיה לרמב"ם ממגילת תענית להדלקת נר חנוכה?
ב. האם מצות הדלקת נר חנוכה צריכה כוונה או שהעיקר שהנס התפרסם?
ג. האם מצות נר חנוכה נחשבת "בן אדם לחברו" שהרי עיקרה לפרסם הנס לאחרים?
ד. איך סמכנו לענין בישול בשבת על מה שאמרו לנו שרוב הסופגניות בלי מים בריבה הרי בירור כזה אינו אמין?
ה. האם מותר לדלג בכוונה "ועל הניסים" כדי לאומרם אח"כ בתורת בקשה "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו'?
ו. האם מותר לומר "ועל הניסים" גם בהוראה וגם אח"כ בתורת בקשה?
ז. האם אפשר לדלג רצה או יעלה ויבא בברכת המזון בשביל להשלים מאה ברכות בברכת אשר נתן?
ח. האם אפשר לומר גם רצה וגם אשר נתן בשביל להשלים מאה ברכות?
ט. מהו הגדר המדוייק של הסיח הדעת מברכה ראשונה כשלא שינה מקומו, ומהם המקורות לדין זה?
י. בחור ששתה קודם השיעור בישיבה שנמשך כשעתיים, האם יברך שוב לאחר השיעור?
יא. כיצד יש לנהוג "במקרים אפורים" שלא ברור אם נחשבים להסיח הדעת וסילוק?
יב. כיצד ינהג ע"מ שלא להיכנס "למקרים אפורים" אלו?
יג. מתי בדיוק רש"י נחשב מפרש ולא פוסק ומתי כן מתחשבים בו כשיטה בהלכה?
יד. מהם ההבדלים שביארו לנו הראשונים בין לימוד על דרך "פירוש" ללימוד "אליבא דהלכתא"?
טו. מתי יש לפרש את הסוגיא כפי המשמעות "המדוייקת" שלה ומתי יש "לדחוק" פירושים בסוגיא?
טז. האם כל "תירוץ" שמתרצים הראשונים על מה שקשה עליהם הוא מוכרח בעיניהם?
יז. מה הביאור של הכלל "אפושי פלוגתא לא מפשינן", למה לא ניצמד לדקדק משמעות דבריהם?
יח. מהו הכלל שנאמנים עלינו דברי המגיד משנה בביאור הרמב"ם יותר מאחרים, למה לא נבחן לגופו של ענין?
יט. מה הפירוש של לשון הרא"ש בביאור לימוד תורה לשמה שכתב "להוסיף בה לקח ופלפול"?
א. היכן מצא מרן שליט"א בילקו"י ראיה לרמב"ם ממגילת תענית להדלקת נר חנוכה?
ב. האם מצות הדלקת נר חנוכה צריכה כוונה או שהעיקר שהנס התפרסם?
ג. האם מצות נר חנוכה נחשבת "בן אדם לחברו" שהרי עיקרה לפרסם הנס לאחרים?
ד. איך סמכנו לענין בישול בשבת על מה שאמרו לנו שרוב הסופגניות בלי מים בריבה הרי בירור כזה אינו אמין?
ה. האם מותר לדלג בכוונה "ועל הניסים" כדי לאומרם אח"כ בתורת בקשה "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו'?
ו. האם מותר לומר "ועל הניסים" גם בהוראה וגם אח"כ בתורת בקשה?
ז. האם אפשר לדלג רצה או יעלה ויבא בברכת המזון בשביל להשלים מאה ברכות בברכת אשר נתן?
ח. האם אפשר לומר גם רצה וגם אשר נתן בשביל להשלים מאה ברכות?
ט. מהו הגדר המדוייק של הסיח הדעת מברכה ראשונה כשלא שינה מקומו, ומהם המקורות לדין זה?
י. בחור ששתה קודם השיעור בישיבה שנמשך כשעתיים, האם יברך שוב לאחר השיעור?
יא. כיצד יש לנהוג "במקרים אפורים" שלא ברור אם נחשבים להסיח הדעת וסילוק?
יב. כיצד ינהג ע"מ שלא להיכנס "למקרים אפורים" אלו?
יג. מתי בדיוק רש"י נחשב מפרש ולא פוסק ומתי כן מתחשבים בו כשיטה בהלכה?
יד. מהם ההבדלים שביארו לנו הראשונים בין לימוד על דרך "פירוש" ללימוד "אליבא דהלכתא"?
טו. מתי יש לפרש את הסוגיא כפי המשמעות "המדוייקת" שלה ומתי יש "לדחוק" פירושים בסוגיא?
טז. האם כל "תירוץ" שמתרצים הראשונים על מה שקשה עליהם הוא מוכרח בעיניהם?
יז. מה הביאור של הכלל "אפושי פלוגתא לא מפשינן", למה לא ניצמד לדקדק משמעות דבריהם?
יח. מהו הכלל שנאמנים עלינו דברי המגיד משנה בביאור הרמב"ם יותר מאחרים, למה לא נבחן לגופו של ענין?
יט. מה הפירוש של לשון הרא"ש בביאור לימוד תורה לשמה שכתב "להוסיף בה לקח ופלפול"?
