• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוס' שבת כא: ד"ה והמהדרין

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
תוס' בשבת כא: ד"ה "והמהדרין" כותב: "נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו, שכן יש יותר הידור, דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר, שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים. אבל אם עושה נר לכל אחד, אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא, שיסברו שכך יש בני אדם בבית".
ושאלוני, שהרי גם אם נעשה ע"פ תוספות רק אחד מהם, כגון שילדיק חנוכיה אחת מוסיף והולך, או שידליק נר אחד לכל אחד מבני הבית, עדיין לא יהיה היכרא לרואה (עכ"פ בשמונת הימים הראשונים), שכן אם יראה חמישה נרות, לא ידע אם היום זה היום החמישי, והם נוהגים להדליק מוסיף והולך, או שהיום זה היום הראשון ויש חמישה בני בית.
(ואת"ל שמדובר שרואה יום אחר יום, הרי שגם אם ינהג כמה ששלל תוס', ויעשה מוסיף והולך כנגד כל אחד מבני הבית, יהיה היכרא).
 
עיקר ההידור הוא שמוסיף יום אחר יום (עי' בפנ"י שם) וא"כ כוונת תוס' שרואה יום אחר יום.
והא דקשה לכאו' שיהיה היכרא אף אם ידליק לכל אחד מבני הבית, יש לומר בפשטות, שכוונת תוס' שיהיה היכרא איזה יום בימי החנוכה, (דבכל יום היה הנס יותר גדול, יום שני, יום שלישי וכו') ועי"ז יהיה פרסומי ניסא.
והנה אם יעשה כדברי התוס' דהינו שביום הראשון ידליק אחד וביום השני שניים וביום השלישי שלוש וכן הלאה, אז ודאי שיהיה ניכר טפי איזה יום לנס.
אך אם יעשה כמו ששלל תוס', כגון שיש שבעה בני בית, אז ביום הראשון ידליק שבע, ביום השני ארבעה עשר, ביום השלישי עשרים ואחד, בזה ליכא היכרא, כיון שאדם לא יתחיל לחשבן לעצמו חשבונות..... ויתחיל לספור כמה אמורים להיות בני הבית וכו' ולכן כתבו התוס' דליכא היכרא.
ואולי עוי"ל בדוחק שבני הבית יכולים להשתנות, דהיינו שיש אורחים, או שחלק מבני הבית הולכים לבית אחר באותו יום, וא"כ יום אחר יום ליכא היכרא. אבל אם ידליק תמיד רק נר אחד, אז תמיד יהיה היכרא.
 
אך אם יעשה כמו ששלל תוס', כגון שיש שבעה בני בית, אז ביום הראשון ידליק שבע, ביום השני ארבעה עשר, ביום השלישי עשרים ואחד, בזה ליכא היכרא, כיון שאדם לא יתחיל לחשבן לעצמו חשבונות..... ויתחיל לספור כמה אמורים להיות בני הבית וכו' ולכן כתבו התוס' דליכא היכרא.
אז אם בוחר להדר ולהדליק רק נר אחד לכל אחד מבני הבית, ולא מוסיף והולך (שזה מה שתוס' אומר), אז עדיין לא יהיה היכרא למספר הימים.
 
ואולי עוי"ל בדוחק שבני הבית יכולים להשתנות, דהיינו שיש אורחים, או שחלק מבני הבית הולכים לבית אחר באותו יום, וא"כ יום אחר יום ליכא היכרא. אבל אם ידליק תמיד רק נר אחד, אז תמיד יהיה היכרא.
גם בזה יכול להשתנות, שיום אחד ידליק 7 ולמחרת ידליק 4 (כי בני הבית חזרו לישיבה) ולמחרת ידליק 12 (כי יש לו אורחים)...
 
הפר"ח (ס"ב) ביאר מדוע התוס' לא ס"ל כהרמב"ם

דליכא למימר שכל כך בני אדם שיש בבית הדליקו, דלא מיתרמי מילתא דבלילה ראשונה לא נמצא אלא איש אחד בבית, ובכל לילה ניתוסף איש אחד. משא"כ כשבלילה הראשונה עושין נר לכל אחד ואחד, שאז כשרואין בלילה השנייה רבוי נרות, אומרים, לפי שיש כך בני אדם בבית הדליקו כל כך. השתא כיון דנפישי, לא מיכווני לראות אם הוכפלו הנרות בכל לילה כנגד הנרות שהדליקו בלילה ראשונה.
 
אז אם בוחר להדר ולהדליק רק נר אחד לכל אחד מבני הבית, ולא מוסיף והולך (שזה מה שתוס' אומר), אז עדיין לא יהיה היכרא למספר הימים.
לא הבנתי כ"כ לצערי....
בגמ' יש ג' דרגות:
א. נר אחד בלבד לכל בני הבית בכל ימי חנוכה
ב. מהדרין-נר אחד לכ"א מבני הבית בכל ימי החנוכה
ג. מהמה"מ-מוסיף והולך (או פוחת והולך לב"ש)
ותוס' מבאר דמהמה"מ קאי על נר אחד בלבד לכל בני הבית. וע"ז מוסיף והולך.
ולכן תוס כתב שאם ידליק נר אחד לכל אחד מבני הבית (חמש אנשים-חמש נרות) לא יהיה היכרא (למס' הימים). זה מה שכתבת וזה גופא כוונת התוס'. שרק אם ידליק נר אחד (חמש אנשים-נר אחד, וביום השני שנים וכו') לכל בני הבית אז יהיה היכרא.
גם בזה יכול להשתנות, שיום אחד ידליק 7 ולמחרת ידליק 4 (כי בני הבית חזרו לישיבה) ולמחרת ידליק 12 (כי יש לו אורחים)...
כנ"ל. זה באמת יכול להשתנות וזה גופא מה שכתבו תוס דליכא הכירא, ולכן הוי רק מהדרין ולא מהמה"מ
 
ותוס' מבאר דמהמה"מ קאי על נר אחד בלבד לכל בני הבית. וע"ז מוסיף והולך.
ולכן תוס כתב שאם ידליק נר אחד לכל אחד מבני הבית (חמש אנשים-חמש נרות) לא יהיה היכרא (למס' הימים). זה מה שכתבת וזה גופא כוונת התוס'. שרק אם ידליק נר אחד (חמש אנשים-נר אחד, וביום השני שנים וכו') לכל בני הבית אז יהיה היכרא.
אם אני מבין נכון, אתה מבין בתוס', שכוונתו שאפשר להוסיף רק נר אחד בעבור כל בני הבית, ולא נר בעבור כל אחד מבני הבית, ורק אז אפשר לקיים את ה"מוסיף והולך".
אבל אני הבנתי בתוס' הוא שבמקרה שיש לו 10 ילדים, יכול ביום השני להדליק או שני נרות או 10 נרות, לאפוקי מעשרים נרות.
כלומר, או שמדליק נר אחד בעבור כל אחד ואחד מבני הבית, ובזה לא יכפיל את מספר הימים כנגד בני הבית, או שמדליק רק לעצמו מוסיף והולך, ולא ידליק כלל כנגד בני הבית.
והיינו שתוס' כתב שאם ידליק נר אחד לכל אחד מבני הבית בצורה של מוסיף והולך לא יהיה היכר, אבל אם ידליק רק נר אחד לכל אחד מבני הבית אז כן יהיה היכר.
וע"ז נסובה שאלתנו לעיל.

אך אם הבנתי נכון כוונתך שלמדת בתוס' שאין כוונתו לאפוקי ממוסיף והולך לכל בני הבית, אלא שכביכול ידליק ב' חנוכיות, אחת בעבורו ואחת בעבור בני הבית, ובזה יכול להוסיף, אך אם מדליק כנגד כולם, לא שייך שיוסיף הוא בעצמו, כיון שאז ביום הרביעי, אם יש לו 10 ילדים, וידליק 14 נרות (4 בשבילו ו-10 בשביל בני ביתו), לא יהיה היכר למספר הימים.
ולכן תוס' כתב (לפי הבנתך) שיכול להדליק רק נר אחד כנגד כל בני הבית, ואת זה ידליק מוסיף והולך.

ועיקר החילוק בין שתי ההבנות הוא מש"כ תוס' "אבל אם עושה נר לכל אחד, אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא", האם הכוונה שיוסיף בחנוכייה שלו עצמו, או הכוונה שיוסיף בנר שמדליק בעבור כל אחד מבני הבית. (כיון שאם מדליק בעבור בן בית 1 שיש לו - שני נרות, יסברו שיש לו 2 בני בית).
 
חזור
חלק עליון