חבל שאתה מזלזל בבעלי תשובה שאינם יכולים למסור שיעור כללי
אושרי רביב
Well-known member
מה היה הנושא של השיעור כללי
מוחה על כבודם של כל בעלי התשובה, וחבל שאתה מתנשא.
אני מבין שלא היית נותן לריש לקיש למסור שיעור בישיבה שלך, כי הוא היה בעל תשובה.
ובטח גם לא לרבי עקיבא שעד גיל 40 לא ידע א' ב'.
גם בדורינו יש הרבה ת"ח חשובים ומפורסמים (אני לא אנקוב בשמות, כי מי של יודע אולי עדיף שלא ידע), ואף ראשי ישיבות חשובים שהינם בעלי תשובה, והשיעורים שלהם לא נופלים מהשיעורים כלליים של שאר ראשי הישיבות.
לא הבנתי את הראיה. וכי בעל תשובה שישב ועסק בתורה בהתמדה עשר שנים לא יכול למסור שיעור כללי ברמה גבוהה?
בדין שינוי קונה וטלאים כדמעיקרא בב"ק סו.
צודקים!
תיקנתי את ההודעה,
ח"ו לא התכוונתי לומר שבעל תשובה לא יכול למסור שיעור כללי חזק, אני רק התכוונתי לומר למעליותא שהוא עושה את זה מצויין עם כל ההברה והקניעטשים והשיפשופים הישיבתיים דזה נשמע שהגיע מעולם הישיבות, (פשוט יש כאלו בציבור שחושבים שהרב זמיר הוא לא ישיבתי...)
ובכ"ז ישר כח על התיקון,
ובברכת
"ומודה ועוזב ירוחם"
כתב מהר"ן מברסלב
הצדיק הגדול הנ"ל, שעוסק לקרב הרחוקים, שנאחז בהם הבעל דבר וחילותיו ביותר, הוא בעצם חכמתו מוריד את עצמו כל כך אליהם, עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות, כי מדבר עמהם שיחות חולין ואוכל ושותה עמהם ולפעמים מטיל ומשחק עמהם, וכל כונתו כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך. (שם, אות טז):
סט. מה שהצדיק מדבר עם העולם לפעמים שיחת חולין הוא טובה גדולה להם, כי דיקא על ידי זה הוא מקשר אותם אל הדעת שהוא התורה. כי יש בני אדם שרחוקים מהתורה מאד, עד שאי אפשר לקרבם על ידי דברי תורה כי אם על ידי שיחת חולין דיקא, שהצדיק מלביש בהם את התורה. גם לפעמים הוא טובה להצדיק שצריך לפקח דעתו ולהחיות את עצמו על ידי שיחה זאת, וממילא מגיע טובה גדולה לזה האיש, שמדבר עם הצדיק שיחת חולין ומחיה אותו (פא):
הצדיק מורִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ, "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ'". וּפֵרֵשׁ רש"י, שֶׁהָיָה עוֹשֶֹה מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת וְכוּ'. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כָּל כַּךְ עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶֹה מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת, כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִֹיחַת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם וּפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַֹחֵק עִמָּהֶם וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו ז"ל בְכַמָּה מְקוֹמוֹת (ח"א סימן ס' ח"ב סימן ע"ח) כַּמָּה וְכַמָּה הַצַּדִּיק מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם שֶׁכָּל זֶה נֶחְשַׁב אֶצְלוֹ מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּשְׁבִיל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל:
הצדיק הגדול הנ"ל, שעוסק לקרב הרחוקים, שנאחז בהם הבעל דבר וחילותיו ביותר, הוא בעצם חכמתו מוריד את עצמו כל כך אליהם, עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות, כי מדבר עמהם שיחות חולין ואוכל ושותה עמהם ולפעמים מטיל ומשחק עמהם, וכל כונתו כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך. (שם, אות טז):
סט. מה שהצדיק מדבר עם העולם לפעמים שיחת חולין הוא טובה גדולה להם, כי דיקא על ידי זה הוא מקשר אותם אל הדעת שהוא התורה. כי יש בני אדם שרחוקים מהתורה מאד, עד שאי אפשר לקרבם על ידי דברי תורה כי אם על ידי שיחת חולין דיקא, שהצדיק מלביש בהם את התורה. גם לפעמים הוא טובה להצדיק שצריך לפקח דעתו ולהחיות את עצמו על ידי שיחה זאת, וממילא מגיע טובה גדולה לזה האיש, שמדבר עם הצדיק שיחת חולין ומחיה אותו (פא):
הצדיק מורִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ, "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ'". וּפֵרֵשׁ רש"י, שֶׁהָיָה עוֹשֶֹה מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת וְכוּ'. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם כָּל כַּךְ עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶֹה מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת, כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִֹיחַת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם וּפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַֹחֵק עִמָּהֶם וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו ז"ל בְכַמָּה מְקוֹמוֹת (ח"א סימן ס' ח"ב סימן ע"ח) כַּמָּה וְכַמָּה הַצַּדִּיק מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם שֶׁכָּל זֶה נֶחְשַׁב אֶצְלוֹ מַעֲשֵֹה נַעֲרוּת, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּשְׁבִיל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל: