תלמידיו של אדם קרויים בניו

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני (ג א)

פירש רש"י "ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו". ויש להקשות מה הטענה שאינו מזכיר אלא בני אהרן, הרי הוזכרו כאן גם אלעזר ואיתמר, וכתיב "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא", דהיינו שמעיקרא נגזרה הגזירה להשמיד את כל בני אהרן, והתפלל משה רבינו ותפילה עושה מחצה ונשארו אלעזר ואיתמר. ובשמואל א' (ב ה) עד עקרה ילדה שבעה וגו', ופירש רש"י שם ששני בני פנינה נקראו על שמה של חנה מפני שהתפללה עליהם שלא ימותו, א"כ הכא נמי נימא דאלעזר ואיתמר קרויים על שם משה רבינו משום שחיו בזכות תפילתו.

ויש ליישב דאם משום זה, אינו מובן מדוע לא הוזכרו עכ"פ גם בני משה רבינו, כמו בחנה שהוזכרו שבעה בנים, שהם חמשת בניה שנולדו לה ושני בני פנינה שנקראו על שמה, דמה שחיו בזכות תפילתו אינו סיבה שיקראו בנים יותר מבניו ממש. ועל כרחך הטעם משום שלימדם תורה, ובזה תלמידיו של אדם הם תולדותיו יותר מבניו, ולכן הוזכרו אלעזר ואיתמר טפי מאשר בני משה.​

 

[גרינפלד]

ובשמואל א' (ב ה) עד עקרה ילדה שבעה וגו', ופירש רש"י שם ששני בני פנינה נקראו על שמה של חנה מפני שהתפללה עליהם שלא ימותו, א"כ הכא נמי נימא דאלעזר ואיתמר קרויים על שם משה רבינו משום שחיו בזכות תפילתו.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
שוב ראיתי באור החיים שכתב לפרש דבאמת מטעם זה נקראו בני משה.​