תנ״ך מתורגם לשפות זרות

[יהושע]

שלום וברכה מורינו הרב,

ברשות הרב אשמח מאוד אם הרב יכול לתת לנו פסק על שאלה שממש לדעתי הוא צורך העת בעדת בני המנשה

כפי שאין תירגום תנ"ך בשפה קוקי ע"י יהודי כשר המון אנשים מקהילתנו משתמשים בתנ"ך שהביאו מחו"ל שהיה מתורגם ע"י נוצרי מיסיונרי. אומנם שהוא עצמו אע"פ לא התגייר יש מעידים שהוא חזר בתשובה ומודה ביהדות אבל לא עשה זאת בפרהסיה. ויש גם מי שהעיד שהוא תירגם אותו על מנת להביא את דת הנצרות לבני מנשה. המון אנשים מהעדה משתמשים בתנ"ך זה כי אם לא, ישבו בטל מלימוד. והמון נשים גם קוראות תהילים מתוכו.

ראיתי תשובה של מרן זצוק"ל ביחוה דעת חלק ו על תנ"ך שהדפיסו מיסיונרים האם מותר להשתמש בהם והתיר אבל המצב לא דומה על הנידון שלנו הרי שם הרב התיר משום מעשה קוף שאע"פ הבעלי עסקים הם המיסיונרים העובדים הם עבדו בשביל הכסף ולכן דומה למעשה קוף משא"כ כאן שהנוצרי עשה המעשה העיקרי של התרגום בעצמו ולכאורה לא שייך מעשה קוף. ואע"פ שיש עוד טעם שעובדי עבודה זרה בימינו לא נחשבים כעובדי ע"ז ממש יתכן שכיוון שהנוצרי הזה שתרגם התנ"ך לשפה קוקי כן יחשב הרי יתכן שהוא חיפש בלב שלם כדי למצוא את "הדת האמת" כמו הרבה מבני המנשה עשו ובסוף חזרו ליהדות.

יש מי שאמר שיש בעיה של שינויים. ולכן לאברכים שמכירים את השינויים יהיה מותר(לראות לפעמים בשביל לדעת איך להסביר את פסוק לבעלי בתים בלשון הכי מובנת להמון העם) אבל לבעלי בתים לא.

השאלה היא האם
1. יהיה מותר לבעלי בתים ללמוד ולקרוא בתנ"ך הזה מאשר לשבת בטל מלימוד .האם יהיה מותר לנשים לקרוא תהילים מתוך זה?
2. האם יש לחשוש לאבק עבודה זרה
3. האם יהיה מותר להעתיק התרגום של הנוצרי ולעשות תיקונים בפסוקים במקומות שהשתנו ולהוציא אותו להמון העם. (כי בשביל להתחיל ולתרגם את כל התנ"ך לא יקח פחות מ5 שנים וגם זה בלתי אפשרי משום שהאברכים שראויים לעשות את זה עוסקים בלימוד תורתינו הקדושה ללמד המון העם הלכה למעשה)
4. אם אכן יהיה מותר האם לחשוש להשפעה לא טוב?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
אודות שאלתו שאלת חכם חצי תשובה, ומאן דמתני כולה לא משתבש,
שבודאי חילוקו נכון בין מ"ש מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' עט) ויביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' ח), בדין הלימוד בספרי תנ"ך המודפסים ע"י נוצרים, ששם עיקר ההיתר מסתמך על הסברא שהנוצרים עצמם אינם כותבים תיבה בתיבה במו ידיהם, אלא הדפוס עושה את הכתיבה, ואינו אלא כח כחו ולאו מעשה דידיה, א"נ שאינו כספר תורה דבעי כתיבה לשמה, אלא הדפוס הוי כמעשה קוף בעלמא, ובפרט שאפשר שרק בעלי העסק הם נוצרים, ולא הפועלים שמדפיסים בפועל, ו'זה מחשב וזה עובד' לא אמרינן, ואפילו בנידונו לא כתב להתיר אלא מעיקר הדין, אבל סיים שהמחמיר תבא עליו ברכה, לבין הנידון שלפנינו, שהנוצרי הוא שתירגם בעצמו, ומעשה דידיה ויצירה דידיה הוי, וכוונתו דעתו ורוחו בתרגומו, שבזה כפי הנשמע מכל דברי רבותינו האחרונים שהובאו שם, בודאי יש להחמיר יותר ויותר, ונראה שאף מן הדין צריך להחמיר, (ורק אולי אחר העיון יותר יהיה אפשר להתיר מעיקר הדין במקום צורך גדול, ע"פ הסברא שס"ת שכתבו אפיקורוס שלא התכוין לשם ע"ז אין חיוב לשורו ומותר מעיקר הדין לקראת בו, אלא שאינו כשר לקריאה בתורה, ע"ש).

ולכן לעיקרי שאלותיך נראה בס"ד,
א. אפילו לא יהיה אסור מן הדין, אבל הסכנה גדולה ומצויה בזה, ולכן כל עוד אין חשש לקלקול גדול אם לא יקראו בו, נראה שאין להתיר להם, ואפילו לא לאברכים, (כי מלאכת הברירה בזה היא מן הקשות, ולא כל אברך מוחזק שבקי ומומחה לברור אוכל מפסולת בלשונות והבחנות שקרובות זל"ז, ואפילו בלשון הקודש איננו בקיאים בכל תיבה בדיוק מהי כוונתה, וכיצד נדע להבחין בכל מה שטמן שם לפי דעתו וכוונתו, וידוע ההבדלים אפילו בין המתרגמים המוחזקים בכשרות שתרגמו לנו את דברי רבותינו הרמב"ם בפירוש המשנה, רבי יהודה הלוי בכוזרי, חובות הלבבות, ועוד, שיש כמה תרגומים וכל אחד הבין לפי דעתו ורוחו, להבדיל בין קדושים אלו לנידון שלפנינו). ואם יש חשש לקלקול גדול אם לא יקראו בו, יש להם על מה לסמוך אם יעשו זאת, ואך ורק ע"י אברך בר דעת שמבין היטב מה שמלמד להם, וילמדו עמו כמו שלומדים הלכות מתוך ספר הלכות, שלא מסתמכים על הבנתם כלל רק על מה שמלמד להם על סדר הספר.
ב. יש חשש, אבל לא מספיק כדי לאסור מן הדין מטעם זה.
ג. לא כדאי, מהטעם האמור לעיל במוסגר, וגם מפני שאיננו צריכים להיזקק לכאלו, ועדיף שיתחילו לתרגם ויקח חמש שנים מינימום, ולבסוף יצא דבר מתוקן, וגם בד בבד שיתחילו ללמוד לשון הקודש ויבינו במקרא כנתינתו. ועוד, שיותר נראה שיתרגמו כל פעם קטע אחד, או פרשה אחת, סתומה או פתוחה, וילמדו אותה, וכן יעשו עוד אחת ועוד אחת, וקובץ על יד ירבה, עד שישלימו המלאכה בס"ד בקרוב.
ד. בודאי יש חשש גדול להשפעה לא טובה, ואפילו בדפוס גרידא כתב מרן זצ"ל שהמחמיר תבא עליו ברכה, כ"ש בתרגום, וידוע מבעלי הפנימיות שקיים 'כח הפועל בנפעל', ולכן המעיין בספר, מושפע מכח המחבר של הספר, והנזק הרוחני יכול להיות גדול, ואחריתו מי ישורנו, ולכן שומר נפשו ירחק מכל כיוצא בזה, ויעסוק רק במה שיצא מתחת ידיהם של רבותינו הקדושים ותלמידיהם שבדורנו אנו.

הנלע"ד כתבתי, והיעבת"א,
בברכה רבה

 

[יהושע]

שלום רב!תודה רבה על התשובה.
השינוי שהוא עשה מוכר לנו.אבל אין שינוי כל כך.הוא מתרגם לפי התנ"ך העולמי.יש שינוי במספר הפסוקים.הבעיה רצינו לתקן מה שצריך תיקון.האם זה יהיה אפשרי?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
לא משנה,
עצם זה שהוא המתרגם, זה לא רצוי, ויכול להיות אפילו מסוכן רוחנית,
יותר נכון לשמור נפשם ולנהוג על דרך שנתבאר לעיל,

בברכה רבה