• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תענית אסתר יולדת

מדובר על לא מניקה בפועל
נ"ל שהרב בהמשך דבריו שם כתב, דגם אם בפועל לא מניקה, וכל שהיא בתוך כ"ד ללידתה אין חייבת להתענות.
ועוד זכורני שכתב שם הרב בהערה דברי הגאון הנאמ"ן, שכתב להחמיר כל שאינה מרגישה חולשה יתרה, והראה פנים לחומרתו.
יתקנו אותי החכמים דכאן אם אני טועה. אין לי כאן ספרים.
 
מעט ממה שכתבתי בס"ד אולי זה יוכל לעזור..

מעוברות ומניקות

מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר (כן דעת מרן השו"ע והוא מק"ו ממה שכתב בסימן תקנ"ד בסע' ה לפטור עוברות ומניקות מג' צומות האחרים, רמ"א סי' תקפ"ו סע' ב, חזו"ע שם) . ומעוברת הכוונה לאחר שעברו ג' חודשי הריונה והוא הזמן שהוכר עוברה, אולם אם סובלת מהקאות או חולשה פטורה גם קודם ג' חודשים, ובפרט אם עברו ארבעים יום שזה זמן יצירת הולד (חזו"ע שם) .
ובשו"ת אור לציון (ח"ד עמ' שז) כתב, מעוברות פטורות אף בג' חודשים הראשונים שכן בזמנינו הנשים חלשות .

ולענין מניקת הפטורה, היינו אפילו אם הפסיקה להניק את בנה כל עוד והיא בתוך כד' חודש ומרגישה חולשה יתירה פטורה מלהתענות, ואינן רשאיות להחמיר על עצמן (חזו"ע שם) .

ובשו"ת אור לציון (ח"ד עמ' שז) כתב, שמניקת הפטורה היא כל שמניקה את הילד אפילו פעם אחת ביום, ונותנת לתינוק תוספות ומאכלים אחרים, וכן יש להקל לפוטרה מן התענית אפילו אם הפסיקה להניק ובלבד שהיא בתוך שלושים יום, אבל לאחר שלושים יום חייבת להתענות אף אם היא בתוך ה-כד' חודש .

אולם הכל תלוי בהרגשת האשה, אם היא מרגישה שיכולה להתענות נכון להחמיר שתתענה, ואם היא מרגישה חולשה יתירה וסחרחורות פטורה (הגאון הנאמ"ן בספרו סנסן ליאיר סי' ה עמ' קפ"ז, וכן הסכים עמו מרן הגר"ע יוסף בחזו"ע עמ' מב בהערה) .
 
מעט ממה שכתבתי בס"ד אולי זה יוכל לעזור..

מעוברות ומניקות

מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר (כן דעת מרן השו"ע והוא מק"ו ממה שכתב בסימן תקנ"ד בסע' ה לפטור עוברות ומניקות מג' צומות האחרים, רמ"א סי' תקפ"ו סע' ב, חזו"ע שם) . ומעוברת הכוונה לאחר שעברו ג' חודשי הריונה והוא הזמן שהוכר עוברה, אולם אם סובלת מהקאות או חולשה פטורה גם קודם ג' חודשים, ובפרט אם עברו ארבעים יום שזה זמן יצירת הולד (חזו"ע שם) .
ובשו"ת אור לציון (ח"ד עמ' שז) כתב, מעוברות פטורות אף בג' חודשים הראשונים שכן בזמנינו הנשים חלשות .

ולענין מניקת הפטורה, היינו אפילו אם הפסיקה להניק את בנה כל עוד והיא בתוך כד' חודש ומרגישה חולשה יתירה פטורה מלהתענות, ואינן רשאיות להחמיר על עצמן (חזו"ע שם) .

ובשו"ת אור לציון (ח"ד עמ' שז) כתב, שמניקת הפטורה היא כל שמניקה את הילד אפילו פעם אחת ביום, ונותנת לתינוק תוספות ומאכלים אחרים, וכן יש להקל לפוטרה מן התענית אפילו אם הפסיקה להניק ובלבד שהיא בתוך שלושים יום, אבל לאחר שלושים יום חייבת להתענות אף אם היא בתוך ה-כד' חודש .

אולם הכל תלוי בהרגשת האשה, אם היא מרגישה שיכולה להתענות נכון להחמיר שתתענה, ואם היא מרגישה חולשה יתירה וסחרחורות פטורה (הגאון הנאמ"ן בספרו סנסן ליאיר סי' ה עמ' קפ"ז, וכן הסכים עמו מרן הגר"ע יוסף בחזו"ע עמ' מב בהערה) .
מה הדין במוקדם?
 
*צריך לומר בעמ' לט בהערה.
עכ"פ לשאלתך, כבודו כתב יולדת בתוך כד' שלא מניקה.
אם היא יולדת היא פטורה כל שהיא בתוך שלושים יום מדין יולדת.
ורק אם התחילה להניק היא נכנסת לדין מינקת שפטורה כד' חודשים, והחידוש שאם התחילה להניק אף שלא מניקה בפועל כל זמן היא בתוך הכד' חודש פטורה מדין מינקת.

ונראה שכוונתך ליולדת שהתחילה להניק ודינה כמינקת ופסקה להניק והיא בתוך הכד' חודש שפטורה מתענית אסתר (בזמנה) אם מרגישה חולשה.
לי נראה שהיא פטורה מתענית אסתר דחויה אף שלא מרגישה חולשה יתרה, כך נראה מלשון מרן זצ"ל בההערה בעמ' לט שהביא פוסקים להתיר אדם חלוש בתענית אסתר, ואז כתב ואף המניקה הרי היא חלושה בטבעה יותר משאר בני אדם הבריאים, ועכ"פ לענין תענית אסתר שאינו לא מנהג היה נראה לי להקל למניקה תוך כ"ד חודש אף שהפסיקה להניק בפועל, ורק אז הביא את דעת הנאמ"ן ופסק שנכון להחמיר כדבריו..
 
חזור
חלק עליון