בס"ד כסלו תשפ"ה
שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין
הנה נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).
ולאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן הגרע"י דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו.
ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר
מן הדין,
ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.
על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, שוחחתי עם הרב אבישי פרץ שליט"א ראש מדור כשרות בצה"ל אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנות ברחבי הארץ, ואמר לי כך:
כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "חלק" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים.
ויותר מכך המשיך והסביר, שאפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (והרוצה לקבל את מס' הטלפון של הרב אבישי פרץ לוודא איתו את העניין, יפנה אליי).
אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק(כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.
ולכאורה יש שרצו להקשות, מילא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לכתחילה לקנות בעצמו בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי דיבר שם באדם המתארח.
ומ"מ נראה לי בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ואסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס(שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס(וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת).
אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. (יש לציין שהראשל"צ הגר"ד יוסף שליט"א התוודע לאחרונה גם הוא למציאות הנ"ל בכל הרבנויות בארץ ע"י הרב אבישי פרץ, והתעניין מאד לשוחח עמו על כך בהזדמנות הבאה, כך נאמר לי מפי הרב אבישי פרץ). על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.
כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:
- הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר, ושמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק")
- מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא, חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
- אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא וחשש בל תשחית.
- שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא והפסד מרובה.
זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר":
ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר.
ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק.
ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן.
ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק.
ועוד, שמצטרפים לנו ב' צירופים חשובים שלא היו במציאות בתשובה של מרן היבי"א:
א. כיום יש הפסד כספי מרובה למי שיחמירו עליו לקנות רק "חלק", שלאחר שנה שלמה זה ההפרש במחיר טופח לסכומים גדולים.
ב. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בנידון דידן יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.
עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"
הצב"י רוי אביב נ"י
בית מדרש "יביע אומר" נתיבות
