לו היו דבריך נכונים
לא היו עושים סב"ל נגד מרן
ולא היו מחמירים בדיני ערווה כרמ"א [וכמו שכתב החיד"א ועוד]
וכן לא היה מנהג נגד מרן
ולא היו עושים הרבה דברים כהאר"י נגד מרן
אבל לאור כל הרשימה לעיל, זה מוכיח שקבלת הוראות מרן היא בתורת ספק ולא בתורת ודאי
היא גופא
זה רק מראה שזה לא בתורת ודאי, כי אם קיבלת דבר בתורת ודאי אין שום מקום לצרף שיטות אחרות הרי כבר התקבל הדבר בצורה ודאית
[וזה כהמשך לרשימה שמניתי לעיל, תוסיף גם את זה לרשימה, שכל אלה מוכיחים שקבלת הוראות מרן היא בגדר ספק]