כן.
כי אם יעשו אזלא גריש ויפסיקו בין "ולא" ל"תתורו" זה ישמע כמו "ולא, תתורו!" והיינו שיש לתור. (ולכן מחברים את "ולא" ל"תתורו").
כי אם יעשו אזלא גריש ויפסיקו בין "ולא" ל"תתורו" זה ישמע כמו "ולא, תתורו!" והיינו שיש לתור. (ולכן מחברים את "ולא" ל"תתורו").
אבל כך הטעמים מסודרים בתורה. אמהמה, לפי השו״ע שכתב שצריך לקרוא בטעמי המקרא, צריך גם לשנות את הטעמים של המסורה כדי שזה ישמע אחרת ? ? ?
(אדרבה, לזכרוני אזלא וגריש מחבר בין המילים)
עריכה: יתירה מזו, בסידורים יש רק גריש על ״תתורו״ אך חסר את האזלא. זה לא יוצר בדיוק את הסתירה שאתה מדבר עליה?
אולי @הרב דורון רונן - כונת הלב יוכל לעזור בזה.
נערך לאחרונה:
יצחק משען
Well-known member
בנוסח שמובא באתר של כתר ארם צובא יש רק גריש
אמנם חסר בפרק זה צילום הכתר גופיה
אבל הם דווקנים ביותר
ראה כאן
אמנם חסר בפרק זה צילום הכתר גופיה
אבל הם דווקנים ביותר
ראה כאן
ייתכן שיש מחלוקת במסורה בזה בין עדות?
זה קשה לי עד למאד א״כ. עד כה חשבתי שטעמים זה מסורה ואין בזה חולק.
(שים לב שכתבתי בהודעה הקודמת שכל מה שלא נמצא בסידורים זה האזלא ב״לא״. גריש ב״תתורו״ יש בסידורים)
ראשית, הדבר נ"ל פשוט שבמקור היה "אזלא גריש", ולכאו' מש"כ רק גריש הוא מהטענ הנ"ל.
[גם יש פירושים וטעמים למה נכתב באזלא גריש].
אגב, מצאתי גם את זה: (אור תורה ניסן תשנ"ז סי' פ')
[גם יש פירושים וטעמים למה נכתב באזלא גריש].
אגב, מצאתי גם את זה: (אור תורה ניסן תשנ"ז סי' פ')
גם ראיתי שאח"כ הגיבו לדבר: (אלול תשנ"ז סי' קל"ט)
במחילה אך הטענה הזו קשה.
גם בטעם העליון (יתקנו אותי המבינים) של עשרת הדיברות יש מעין הפסק בין ״לא״ ל״תרצח״. זה אומר שצריך לעשות טעמים אחרים?
(שמעתי על כך הסבר יפה, אגב.)
ישר כח. אך זה רק מחזק את מה שקשה לי.
בדיוק. כי שם יש סיבה לדבר, שיש פעמים שכן מותר לרצוח. משא"כ ב"לא תתורו".
(וכמש"כ בזוהר: "לא תרצח, אי לאו דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא אסיר אפילו לאולדא או למחדי באתתיה חדוה דמצוה, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי. לא תגנב, אי לאו דפסקא טעמא הוה אסיר אפי' למגנב דעתא דרביה באורייתא, או דעתא דחכם לאסתכלא ביה, או דיינא דדאין דינא לפום טענה דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרוויהו לאפקא דינא לנהורא, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי")
אכן רציתי לכתוב שכך שמעתי שכתוב בזוהר, אך כיוון שלא ראיתי את הדבר בפנים.
אך לכאורה יש גם מקרים שבהם מותר לתור, כמו אשתו.
(כשהיא מותרת כמובן)
חסום בנטפרי
זעירא בארעא קדישא
New member
כמו"כ יש את אותו מחלוקת גבי קָטֹ֜נְתִּי בפרשת וישלח - ראה בסידורים מחלוקת בזה
מה הבעיה שם? זה בתחילת פסוק...
זעירא בארעא קדישא
New member
אינני יודע אבל יש סידורים בהם הטעם הוא קדמא ואזלא
איך קדמא ואזלא (=אזלא גריש)? במילה אחת? (אמנם יש פעמים שיש במילה אחת, אבל ב"קטנתי"?!)
שילה אפרהימי
Well-known member
אכן ניתן לומר דרשה זו גם בלא תתורו, שאסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה. ולשון תתורו הולכת גם על זה כיון שלא תמיד היה בצורה של שידוכים אלא היו מוצאים לבד על ידי שהיו שומעים בצורה של 'מרחוק' את המדוברת וכשחושבים שיש מה לבדוק ניגשים ו'תרים' לראות אם זה מתאים.
וכידוע אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואם דבר הנתון באזלא גריש נקרא כחדא מחתא, אין מה לטעות בזה וגם לא נחשב טעם מפסיק, ויש עוד כמה מקומות בתורה שיש אזלא גריש וכדומה במקומות שעשוי להישמע בעייתי ורק כתוב הערה בתיקון שצריך להיזהר במנגינה שישמע כאחד. אני רגיל לומר באזלא גריש, לא זוכר מאיזה סידור.
>>עריכה - כ"ח חשוון/22 בנוב'<<
עכשיו כששמתי לב יותר, אני רגיל לומר רק בגריש, ובסידור הוא כתוב במקף וגריש ובגלל שיש מקף לא יכול להיות שתי טעמים במילים הצמודות במקף. ובכמת זה עושה שיהיו צמודים יותר אבל אם לא היה מקף, זה לא עושה 'מפסיק'.
נערך לאחרונה:
למה צריך להגיע לזה? מותר לבעל להסתכל על אשתו (כשהיא לא נדה) גם בלי זה.