ע"ה ס"ט
Well-known member
אינו דומה שמיעה לראיה.
בפרט בדבר כזה שרואים את הצער של מרן זיע"א.
ואח"כ הרב הזה עוד יעיז לומר שמרן לא היה לו נגדו כלום, ומה שכתוב בחזו"ע חנוכה לא מרן זיע"א כתב את זה, ולא נכתב על דעתו. עפ"ל.
- סטָטוּס
בפרט בדבר כזה שרואים את הצער של מרן זיע"א.
ואח"כ הרב הזה עוד יעיז לומר שמרן לא היה לו נגדו כלום, ומה שכתוב בחזו"ע חנוכה לא מרן זיע"א כתב את זה, ולא נכתב על דעתו. עפ"ל.
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
אכן לא דומה כלל, בתחילה קראתי את המלל, ועתה ראיתי את מרן איך שמדבר מנימת ליבו הטהורה בצער גדול.
yosefasher
Member
כל האשכול הזה ביזוי תלמידי חכמים
כרגיל פותח האשכול שואל משהו
וכל מה שיש לעם להגיד על הדמות יוצא
(כמובן בלי קשר לפותח האשכול)
כרגיל פותח האשכול שואל משהו
וכל מה שיש לעם להגיד על הדמות יוצא
(כמובן בלי קשר לפותח האשכול)
יש בזה מן האמת ואף אני חטאתי בכך.. ובודאי הוא בכלל עושה מעשה עמך, ואין היתר לדבר בו סרה
מכתב מרתק מהרב יצחק ברדה בצעירותו לרב עובדיה יוסף. משנת תשל"א. מכתב ארוך ומלא תוכן. הרב ברדה שואל את הרב עובדיה שאלות והדרכות בכל התחומים, הן בעניינים אישיים והן בענייני הלכה והנהגה. בסיום המכתב מבקש הרב ברדה מהרב עובדיה שימעט בתוארים ודברי שבח עליו במכתבו חזרה.
ע"ה ס"ט
Well-known member
איך הכתיבה בכתב חצי קולמוס קשורה לענוה?
לא הבנתי למה צריך לבקש ממרן מלכא זי"ע שימעט מתאריו??
ומי גילה את אזנו שהוא מתכווין להפליג עליו בתארים?????
לא מזלזל בו. רק קצת תמוה!!??
נערך לאחרונה:
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
מתוך כתבה שפורסמה:
אם יש משהו שאי אפשר לפספס בכתבה הזו והגיע הזמן אחת ולתמיד לברר, זה נושא הפסיקה של הרב שכידוע שנוי במחלוקת.
הרב יצחק ברדא שליט"א מנהיג במשך שנים ארוכות שיטת פסיקה שונה מזו המקובלת בקרב הציבור הספרדי שנוהג כשיטת הבית יוסף בכל עניין. לשיטתו של הרב שליט"א במקומות בהן יש מחלוקת בין דעתו של הבית יוסף לדעת הרמב"ם – פוסקים כמו הרמב"ם.
כדי להבין את הסוגיה לעומקה, התקשרנו לרב רפאל כהן שליט"א ר"מ בישיבת 'יצחק ירנן' השוכנת בברכיה.
"עד תקופת מרן הבית יוסף זיע"א, כולם פסקו בארץ ישראל לפי הרמב"ם. ואז הגיע מרן הבית יוסף והתחילה 'קבלת הוראות מר"ן' לפיה הפסיקה היא כדעת רוב עמודי ההוראה, כלומר לעיתים יפסוק מר"ן כדעת הרי"ף והרא"ש נגד דעת הרמב"ם ובמקומות אחרים כדעת הרמב"ם, בעיקר בחושן משפט נפסקה הלכה כדעת הרמב"ם וגם מצאנו שהבית יוסף פסק כמוהו נגד עמודי ההוראה.
בעל היצחק ירנן שליטא מתדיין בענייני פסיקת הרמבם עם מרן הרב עובדיה יוסף זיעא, לצידם הגאון הרב מאיר מאזוז שליטא ורבי צבי מרקוביץ' עה
כבר מילדותו של הרב יצחק ברדא שליט"א בעת שלמד אצל חכם מאיר ועקנין רבה של העיר טבריה, קיבל ממנו את כללי הפסיקה שצריך לנהוג כדעת הרמב"ם מהסיבה שהרמב"ם כתב את חיבורו על כל התורה כולה, הייתה לו הגישה לכל ארון הספרים היהודי, ראשונים ואחרונים ש"ס ופוסקים, כתבי הגאונים ונוסחאות עתיקות של התלמוד ורבנן סבוראי, היו לו חמשה סדרים בירושלמי, כמו שהרמב"ם כותב את זה בעצמו. לעומתו מר"ן הבית יוסף לא נחשף לכל הספרים החשובים הללו שמשפיעים על הפסיקה. ישנם המון נושאים של הלכות שמר"ן הבית יוסף אפילו לא כתב עליהם מכיון שהיו לו רק 30% מהספרים הללו.
כאשר בודקים ורואים את תשובותיו של מר"ן בספר 'אבקת רוכל' רואים שהוא חזר בו בסוף ימיו ונטה לפסוק כמו הרמב"ם לגמרי.
כמובן שההסבר הוא על קצה המזלג, כי הרב יצחק ברדא שליט"א חיבר חמשה ספרים של 'קניין תורה שמסבירים רק את הנושא הזה בלבד, אם אנשים היו לומדים – היו מבינים את שיטת הפסיקה של הרב…"
דבר חשוב מוסיף לנו הרב כהן: "הרב יכל לשמור את זה לעצמו כדי לא 'להסתכסך' עם הבריות, עם התלמידי חכמים וכדו' אבל תורה נתנה על מנת ללמוד ולעסוק בה ללא פחד ומורא מאיש. גם מר"ן הרב עובדיה יוסף ע"ה שהיה ענק שבענקים הנחיל את שיטת הבית יוסף ובאו רבני עיראק נגדו היאך העיז לפסוק נגד דעת הבן איש חי וכך שרפו לו את הספרים והרב היה חולה חודשים ארוכים בביתו ולא יצא, אבל לאחר מכן המשיך להילחם על דעתו…"
עם הגאון הרב שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים
עם הרב רפאל כדיר צבאן זצ"ל רבה של נתיבות
תלמידיו של הרב נחשפים שוב ושוב להתקפות חמורות נגד הרב אישית בעקבות פסיקתו השונה, אך תמיד הרב מבקש מהם לא להגיב ולעולם לא לדבר על תלמידי חכמים "התורה ניתנה כדי ללמוד אותה, תנאים ואמוראים חלקו בניהם ועדיין ידעו לשמור על כבודם האחד של השני, ככה גם הרב רוצה שיהיה. לומדים, חולקים, פוסקים – אבל לא שוכחים לשמור על כבוד תלמידי חכמים בדרך. הרב אף פעם לא התבטא נגד אף רב שדיבר נגדו, בטח לא באופן שבו דיברו על הרב…"
אם יש משהו שאי אפשר לפספס בכתבה הזו והגיע הזמן אחת ולתמיד לברר, זה נושא הפסיקה של הרב שכידוע שנוי במחלוקת.
הרב יצחק ברדא שליט"א מנהיג במשך שנים ארוכות שיטת פסיקה שונה מזו המקובלת בקרב הציבור הספרדי שנוהג כשיטת הבית יוסף בכל עניין. לשיטתו של הרב שליט"א במקומות בהן יש מחלוקת בין דעתו של הבית יוסף לדעת הרמב"ם – פוסקים כמו הרמב"ם.
כדי להבין את הסוגיה לעומקה, התקשרנו לרב רפאל כהן שליט"א ר"מ בישיבת 'יצחק ירנן' השוכנת בברכיה.
"עד תקופת מרן הבית יוסף זיע"א, כולם פסקו בארץ ישראל לפי הרמב"ם. ואז הגיע מרן הבית יוסף והתחילה 'קבלת הוראות מר"ן' לפיה הפסיקה היא כדעת רוב עמודי ההוראה, כלומר לעיתים יפסוק מר"ן כדעת הרי"ף והרא"ש נגד דעת הרמב"ם ובמקומות אחרים כדעת הרמב"ם, בעיקר בחושן משפט נפסקה הלכה כדעת הרמב"ם וגם מצאנו שהבית יוסף פסק כמוהו נגד עמודי ההוראה.
כבר מילדותו של הרב יצחק ברדא שליט"א בעת שלמד אצל חכם מאיר ועקנין רבה של העיר טבריה, קיבל ממנו את כללי הפסיקה שצריך לנהוג כדעת הרמב"ם מהסיבה שהרמב"ם כתב את חיבורו על כל התורה כולה, הייתה לו הגישה לכל ארון הספרים היהודי, ראשונים ואחרונים ש"ס ופוסקים, כתבי הגאונים ונוסחאות עתיקות של התלמוד ורבנן סבוראי, היו לו חמשה סדרים בירושלמי, כמו שהרמב"ם כותב את זה בעצמו. לעומתו מר"ן הבית יוסף לא נחשף לכל הספרים החשובים הללו שמשפיעים על הפסיקה. ישנם המון נושאים של הלכות שמר"ן הבית יוסף אפילו לא כתב עליהם מכיון שהיו לו רק 30% מהספרים הללו.
כאשר בודקים ורואים את תשובותיו של מר"ן בספר 'אבקת רוכל' רואים שהוא חזר בו בסוף ימיו ונטה לפסוק כמו הרמב"ם לגמרי.
כמובן שההסבר הוא על קצה המזלג, כי הרב יצחק ברדא שליט"א חיבר חמשה ספרים של 'קניין תורה שמסבירים רק את הנושא הזה בלבד, אם אנשים היו לומדים – היו מבינים את שיטת הפסיקה של הרב…"
דבר חשוב מוסיף לנו הרב כהן: "הרב יכל לשמור את זה לעצמו כדי לא 'להסתכסך' עם הבריות, עם התלמידי חכמים וכדו' אבל תורה נתנה על מנת ללמוד ולעסוק בה ללא פחד ומורא מאיש. גם מר"ן הרב עובדיה יוסף ע"ה שהיה ענק שבענקים הנחיל את שיטת הבית יוסף ובאו רבני עיראק נגדו היאך העיז לפסוק נגד דעת הבן איש חי וכך שרפו לו את הספרים והרב היה חולה חודשים ארוכים בביתו ולא יצא, אבל לאחר מכן המשיך להילחם על דעתו…"
תלמידיו של הרב נחשפים שוב ושוב להתקפות חמורות נגד הרב אישית בעקבות פסיקתו השונה, אך תמיד הרב מבקש מהם לא להגיב ולעולם לא לדבר על תלמידי חכמים "התורה ניתנה כדי ללמוד אותה, תנאים ואמוראים חלקו בניהם ועדיין ידעו לשמור על כבודם האחד של השני, ככה גם הרב רוצה שיהיה. לומדים, חולקים, פוסקים – אבל לא שוכחים לשמור על כבוד תלמידי חכמים בדרך. הרב אף פעם לא התבטא נגד אף רב שדיבר נגדו, בטח לא באופן שבו דיברו על הרב…"
במכתב למרן זי"ע מופיע התאריך שנת תשל"א אם אינני טועה ולפי מה שמופיע בויקיפדיה (מצ"ב) הרב התחתן בשנת תשל"ד. ויתכן שזו אשה אחרת באמת.
יצחק ברדא
 | |
| לידה | 9 במאי 1952 (בן 70) י"ד באייר תשי"ב טבריה, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל  |
| מקום פעילות | אשקלון |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| רבותיו | רבי שלום יעיש רבי מאיר ועקנין, רבי יוסף ילוז, רבי משה חדאד |
| חיבוריו | שו"ת יצחק ירנן, קנין תורה |
  |
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ברדא נואם בהילולת הרב נתן בוקובזה בנתיבות
נולד בי"ד באייר ה'תשי"ב בטבריה. הוריו הרב ישראל ואסתר, ילידי תוניסיה. מצד אביו, הוא צאצא לרב משה ברדע מרבני תוניס וחבר בבית הדין של הרב ישועה בסיס[1]. ייחוסו מגיע גם לרבי יוסף אלבו מחבר ספר העיקרים. מצד אמו - שהיא אחות הרב כרייף אלגבסי - לרבי אברהם אסכנדרי.
בילדותו למד בתלמוד תורה על שם הרב רפאל ביבאס. מגיל 12 ולמשך שנים רבות למד אצל הרב יוסף ילוז. בגיל 15 נתמנה כמלמד בתלמוד התורה.בגיל 17 שימש בהוראה אצל הרב מאיר ועקנין, רבה הראשי של טבריה, אותו הוא רואה כרבו.
בשנת ה'תשל"ד (1973) התחתן עם אביבה מרים, בת הרב מצליח מאזוז מחבר שו"ת 'איש מצליח' ומייסד ישיבת כסא רחמים בתוניס. בגלגולה של ישיבה זו בבני ברק, שבראשות גיסו הרב מאיר מאזוז, הוא לימד.
הרב ברדא נסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לישראל איסר יהודה אונטרמן, הרב סלמן חוגי עבודי, הרב מאיר ועקנין, הרב שריה דבליצקי, וגיסו הרב מאיר מאזוז.
בשנת ה'תשל"ו (1975) בהיותו בן 24, נתמנה לרב מושב שרשרת[2] הסמוך לעיר נתיבות, למלא את מקום הרב נסים הכהן שנפטר בתשל"ד. שם החל בפעילות ציבורית נרחבת, במסירת שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים, ואף הקים ישיבה לבעלי תשובה.
החל משנת ה'תש"ם (1979) הוא עורך את הירחון התורני 'אור תורה', היוצא לאור על ידי ישיבת 'כסא רחמים'.
בשנת ה'תשמ"א החל בהוצאת סדרת ספרי השו"ת 'יצחק ירנן'. בשנת תשד"מ (1983) זכה על חיבורו זה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית. וכך נכתב בנימוקי החלטת הוועדה:
”המחבר מגלה כוחו בבקיאות נפלאה בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים, כאחד מבעלי ההוראה המובהקים. הוא קבע לעצמו את הדרך שהלכו בה רבני ספרד, והיא, לברר את הנושאים הן בהלכה למעשה, והן ביסודות האמונה העומדים ברומו של עולם, עד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. עם זאת בולט גוון מיוחד לספרו של המחבר, הצולל לא רק בים המקורות של ראשונים ואחרונים בתורת הנגלה, כי אם כמעשהו בנגלה כך מעשהו בתורת הנסתר“.
בהסכמה לחלק השני של הספר (שנת תשד"מ), כתב הרב עובדיה יוסף:
”והנה עברתי בין בתריו ומצאתיו מלא דבר, "איל מנגח קדמה וימה", חריף ומקשה בדברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים. חדשים וגם ישנים. בבקיאות רבה, גמר חיפוש מחיפוש, וכל הרואה אומר ברקאי“.
מאבקים שניהלו נגדו במושב, גרמו לו לבעיות לב, והוא חלה ואושפז בטיפול נמרץ באור לז' באדר תשמ"ב. כשחלה גורש מהמושב, וחזר להתגורר בבני ברק, שם המשיך להוציא את ספריו.
בשנת תשנ"ז (1996) עבר להתגורר באשקלון, שם הקים את מוסדות 'יצחק ירנן', הכוללים: גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבת 'יצחק ירנן', כולל אברכים, מדרשה לבעלי תשובה, ארגון נשים 'אם בישראל', ובית דין לענייני ממונות 'צדקתך ירננו'.
הרב גם מעורב פוליטית בעיר, והקים בה את סיעת 'אחדות בתכלית', שמנתה שלושה נציגים במועצת העירייה, ראש העירייה כיום הוא תומר גלאם מסיעתו[3].
הרב יצחק ברדא בשיעור בישיבת תורת החיים כ''ג שבט תש''פ
בבחירות לכנסת העשרים תמך במפלגת 'יחד' שמנהיגה הרוחני הוא גיסו הרב מאיר מאזוז[4], בעקבות כך כאשר נפטר רבה של אשקלון, הרב יוסף שרביט, רבנים המזוהים עם המפלגה קראו לו להתמודד על רבנות העיר אשקלון[5], בעוד מפלגת ש"ס העמידה מתמודד אחר מולו[6]. בבחירות לכנסת ה-23 תמך ביהדות התורה[7]. בבחירות לכנסת ה-24 תמך במפלגת 'הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ'[8] ואף השתתף בכינוס של המפלגה בעיר לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-25 [9].
פסיקתו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשונה מהמקובל בפסיקה הרבנית, לפסוק כדעת השולחן ערוך והבאים אחריו, הרב ברדא סבור שפסיקת ההלכה למעשה היא כדעת הרמב"ם (משנה תורה), ושהוראותיו התקבלו בכל העולם היהודי מעין הלכה למשה מסיני. לדבריו, שיטת פסיקתו היא שיטת רבו הרב מאיר ועקנין. כמו כן, לדעתו דעת האר"י, מכריעה אף את דעת הראשונים והאחרונים, ואילו הם ראו את דבריו היו חוזרים בהם, ולא עליו נאמר הכלל "תורה לא בשמים היא".שיטתו ההלכתית של הרב ברדא עוררה עליו התנגדות, הרב עובדיה יוסף - שכאמור נתן הסכמה לספריו - תקף אותו במילים חריפות ביותר, בגלל מאמר הלכתי שכתב בקובץ 'ויען שמואל' (תשס"ה, הוצאת ישיבת כסא רחמים) שבו כתב שאדם ששכח לספור ספירת העומר יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה, נגד דעת השולחן ערוך.
לימים נתקף הרב ברדא בספרו של הרב עובדיה יוסף 'חזון עובדיה' – חנוכה (עמוד סג), בגלל פסיקתו בעניין צאת הכוכבים, כינו אותו "אברך צעיר" ש"הרהיב עוז לצאת נגד מרן והאחרונים", וכתוב: "וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו". בעוד יש הטוענים שלא הרב עובדיה כתב את זה[10].
אחרי מותו של הרב עובדיה יוסף, תקף בנו, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, את הרב ברדא במסגרת שיעורו השבועי בערב חג הפסח ה'תשע"ז (2017), זאת בעקבות הלכות שכתב נגד דעת השולחן ערוך בהגדה של פסח שהוציא לאור והפיץ באשקלון. הרב יוסף כינה את הרב ברדא "חצוף" ו"מחטיא את הרבים", טען שאילו אביו היה חי לא היה מעז לנהוג כך, ואף תקף את ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני על שסייע בהפצת החוברת[11]. גם הרב ציון בוארון התייצב לצד הראשון לציון והתנגד לרב ברדא, ואמר "שאצל האשכנזים היו רוגמים אותו באבנים"[12].
אחרי הדברים אמר הרב ברדא במסגרת שיעורו הקבוע, שהרב עובדיה יוסף נשאל על הדבר, ואמר לאברכים השואלים דברי שבח עליו, ואף שלח עמם אליו ספר, הנמצא ברשותו, עם הקדשה, דבר המוכיח לטענתו, שלא הרב עובדיה יוסף כתב את הדברים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת יצחק ירנן – שלושה עשר חלקים[13].
- ספר קנין תורה (בעניין פסיקת ההלכה כהרמב"ם וקבלת הוראותיו כהלכה למשה מסיני) – חמשה חלקים.
- ערך והגיה את הספר אשר לשלמה – שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, מאת הרב שלמה ילוז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוסדות יצחק ירנן
מדיה וקבצים בנושא יצחק ברדא בוויקישיתוף- nrg יהדות, פסק הלכה: מצווה לעמוד בצפירה, גם ללא אמירת תהילים, באתר nrg, 8 במאי 2014
- שלום ירושלמי, הבשורה מחוצות אשקלון, באתר nrg, 14 בנובמבר 2003
- שלומי לוי, מקובל על כולם, באתר אשקלון ניוז, 16 בספטמבר 2008
- כבוד הרב, במגזין אשקלון נט, 6 באפריל 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"פ, קובץ 'אור הגנוז', שנה ד' חוברת ח'.
- ^ ילקוט הפרסומים 2420 רשומה 88
- ^ "כשהרב אמר שאהיה ראש עיר אף אחד לא האמין", אשקלונים
- ^ ישי כהן, הרב יצחק ברדא הודיע על תמיכה ב'יחד' של אלי ישי, באתר כיכר השבת, 7 בפברואר 2015
- ^ חיים בוזגלו, רבנים פנו לגר"י ברדא: תתמודד על רבנות העיר אשקלון, כל הזמן
- ^ ישראל פריי, האם ש"ס מעדיפה מועמד ללא חתימת זקן על פני רב מוכר?, קול חי
- ^ גיסו של הגר"מ מאזוז: לבחור ביהדות התורה, כיכר השבת, 2020-02-24
- ^ הרב יצחק ברדא: מצווה להצביע לסמוטריץ, כיכר השבת, 2021-03-22
- ^ אסף אוהב ציון, סמוטריץ: ״מפלגת ציונות דתית גדולה שתהיה הבית של הימין המאמין, האידיאולוגי והערכי", דתילי אתר חדשות, 2022-07-13
- ^ אבישי בן חיים, אין עוד מלבדו, באתר nrg, 29 בדצמבר 2007
- ^ ישי כהן, הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטיא את הרבים, חצוף", באתר כיכר השבת, 8 באפריל 2017
10.04.17 י"ד בניסן תשעז, ראש העיר לרב יצחק יוסף: "אין לי קשר להגדה", באתר "סרוגים", 10 באפריל 2017 - ^ ישי כהן, הרב בוארון נגד הרב ברדא: "האשכנזים היו רוגמים אותו באבנים", באתר כיכר השבת, 18 באפריל 2017
- ^ הכרכים שנמצאים באתר hebrewbooks: חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה. ספרים נוספים הנמצאים באתר מוסדות הרב – http://harav-barda.co.il/Books.aspx
- סטָטוּס