• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ההקדשה של מרן שליט"א לשר התורה שליט"א

מה מצא כב' פה?
מחלוקת הילכתית שיטתית. מה זה נוגע למידת הבקיאות של הגריח"ס ביבי"א?
צודק כת"ר.

אבל כבר הערתי על תילה עומדת:
אם הוא באמת כ"כ בקי בספרי מרן זיע"א זה מגדיל עליו כמה קושיות, וכגון מה שכתב בספרו דברי יעקב חיים שמרן זיע"א סובר שכל מקום שכתוב בפוסקים "אפשר" הוא דרך ענוה, למרות שברוב המקומות מרן זיע"א נוקט בפשטות שזה ספק, ורק בכמה מקומות השתמש בכלל זה. וצ"ע.
 
סתם שאלה, מהיכן מרן שליט"א יודע זאת אם לא ברוח הקודש?
הרי בספריו הרב סופר נמנע מלהזכיר את מרן זיע"א עד ספריו האחרונים ממש, ובע"פ ג"כ לא מזכירו, ומרן שליט"א לא נפגש עמו לשיחה בד"ת עשרות שנים, אז מנין לו זאת?
ועל כרחך שנאמר ברוח הקודש כפשוטו.
וברוך היודע!
 
זה מחמת פשטותו וענוותנותו.
אף בדידי הוה עובדא, בעת שאשתי היתה בהריון על אחתת מבנותי, היא היתה במצב עכוז, שזה אומר לידה בניתוח, והלכתי להגאון הנ"ל ובקשתי ממנו ברכה שיהיה לידה רגילה ללא ניתוח. או אז אמר לי הגאון הנ"ל אני מבטיח לך שיהיה לה לידה רגילה, אבל בתנאי אחד, שאחרי הלידה תבוא אלי ותספר לי שאכן כך היה. ואז דברתי באיזה ענין מסויים. וכשבאתי ללכת אמר לי שוב אתה זוכר מה התנאי "שאתה בא להודיע לי שהיתה לידה רגילה" וכמובן שהשבתי בחיוב.
והנה בתי נולדה בשעטו"מ ואכן היתה לידה רגילה ללא שום ניתוח. ושוב באתי להגאון הנ"ל לספר לו, וכפי שביקש ממני. ואז אמר לי "אני לא זוכר שהבטחתי לך כזה דבר. אתה מתבלבל ביני למישהו אחר. ע"כ.
 
ועכ"פ ההקלטה אינה ממין הענין.
כב' כתב לעיל שאינו מזכירו גם בע"פ, ולכאורה כוונתך לדרשות שמוסר, כי איני יודע על שיעורי הלכה שהגריח"ס מוסר בציבור, ואשר על כן הראיתיך שמזכירו, גם אני זוכר שכשהיה עושה "מי שבירך" אחר הדרשות בבורכוב היה מזכירו לרוב.
גם אני זוכר פעם אחת בערב אחד החגים, שהשתבשו זמני השיעורים בבורכוב, שהרב זצ"ל סיים השיעור ואחריו דיבר הגריח"ס ונפגשו במדרגות בית הכנסת ולחצו ידיים ושוחחו כמה רגעים בנעימות. מדובר בסיפור של לפחות 35 שנה.
 
כב' כתב לעיל שאינו מזכירו גם בע"פ, ולכאורה כוונתך לדרשות שמוסר, כי איני יודע על שיעורי הלכה שהגריח"ס מוסר בציבור, ואשר על כן הראיתיך שמזכירו, גם אני זוכר שכשהיה עושה "מי שבירך" אחר הדרשות בבורכוב היה מזכירו לרוב.
גם אני זוכר פעם אחת בערב אחד החגים, שהשתבשו זמני השיעורים בבורכוב, שהרב זצ"ל סיים השיעור ואחריו דיבר הגריח"ס ונפגשו במדרגות בית הכנסת ולחצו ידיים ושוחחו כמה רגעים בנעימות. מדובר בסיפור של לפחות 35 שנה.
כעת נזכרתי שהיתה תקופה כשחכם בן ציון נ"ע נפל למשכב בשנת תשמ"ג לערך, והגרי"ח שליט"א החליפו תקופה בשיעור בשבת באהל רחל, ואז אמרו שזה ע"פ בקשת חכם בן ציון נ"ע, ואז היה מוסר שיעור במנחת חינוך.
 
כב' כתב לעיל שאינו מזכירו גם בע"פ, ולכאורה כוונתך לדרשות שמוסר, כי איני יודע על שיעורי הלכה שהגריח"ס מוסר בציבור, ואשר על כן הראיתיך שמזכירו, גם אני זוכר שכשהיה עושה "מי שבירך" אחר הדרשות בבורכוב היה מזכירו לרוב.
גם אני זוכר פעם אחת בערב אחד החגים, שהשתבשו זמני השיעורים בבורכוב, שהרב זצ"ל סיים השיעור ואחריו דיבר הגריח"ס ונפגשו במדרגות בית הכנסת ולחצו ידיים ושוחחו כמה רגעים בנעימות. מדובר בסיפור של לפחות 35 שנה.
בספר מלך שהשלום שלו כתב שמרן היה שומע אותו בדרכים. היה דיסק או קלטת שלו באוטו, והנהג שמע שיעור. ומרן נכנס אז הוא כיבה. ומרן אמר לו להדליק שוב, ושמע את הגרי"ח סופר בדרך...
 
תמחל לי אלף פעמים, אבל למה תוספת זו נצרכת? למה בכדי 'להגדיל' מאן דהו, צריך 'לדרוך' על אחרים???
הגע בעצמך וכי הרב סופר שהוא איש המוסר והמידות, ובו אתה דן, היה סובל אמירה כזו?!
ושוב, מחילה אלף פעמים.
כתבתי עובדה שבמציאות רואים שיש דרך להרבה רבנים להראות את בקיאותם (וכל אחד מהסיבות שלו ואיני דן ח"ו)

והרב סופר שהוא גדול הבקיאים לא עושה זאת.... זה דבר מפליא ותו לא.
 
כב' כתב לעיל שאינו מזכירו גם בע"פ, ולכאורה כוונתך לדרשות שמוסר, כי איני יודע על שיעורי הלכה שהגריח"ס מוסר בציבור, ואשר על כן הראיתיך שמזכירו, גם אני זוכר שכשהיה עושה "מי שבירך" אחר הדרשות בבורכוב היה מזכירו לרוב.
גם אני זוכר פעם אחת בערב אחד החגים, שהשתבשו זמני השיעורים בבורכוב, שהרב זצ"ל סיים השיעור ואחריו דיבר הגריח"ס ונפגשו במדרגות בית הכנסת ולחצו ידיים ושוחחו כמה רגעים בנעימות. מדובר בסיפור של לפחות 35 שנה.
כבר ביארתי כוונתי:
ראשית לא התכוונתי שאינו מזכירו כלל, כי איני בקי בכל שיעוריו, אלא התכוונתי שאינו מרבה להביא דבריו, ודאי לא באופן שאפשר לראות שהוא בקי גדול בספריו.
ועכ"פ ההקלטה אינה ממין הענין.
 
חזור
חלק עליון