האם מנהגי בגדד הושפעו מהאשכנזים כטענת הרב נתיבי עם?

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

מה לכתוב בקול הלשון?

שיעורים בהלכות נדה הרחקות ב (דקה 47).

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

שיעורים בהלכות נדה הרחקות ב (דקה 47).

אולי הרב @בנימין לוריא יוכל להעלות קישור.

 

[דבק בתורת מרן]

קול הלשון שיעורו של מרן בנידון כמו שכתבו לפני בדקה 47 וקצת אחרי
אולי יש צורך בקוד אז להכניס 1484

 

[פשוט]

להכניס 1484

לא עובד

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אולי יש צורך בקוד אז להכניס 1484

כנראה זזה קוד אישי.
כי זה לא נותן לי גישה.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

כנראה זזה קוד אישי.
כי זה לא נותן לי גישה.

נראה דצ"ל: 1848

 

[דבק בתורת מרן]

לא עובד

ניתן להתקשר למספר שיש ויתנו לכם קוד אולי טעיתי בספרות, אם טעיתי תעדכנו לצורך כולם ואתקן בהודעה שלי

 

[דבק בתורת מרן]

והאמת תורה דרכה,
מי שיתבונן במילים, מרן אומר פעמיים "כנראה" היה שם רב אשכנזי ולא כתב כן בביטחה

כתבתי את זה כי כן ראוי לכל מי שמחפש אחר האמת

אולם ידוע וברור שלא ע"ז מסתמך מרן רבנו הגדול הראש"ל שליט"א, אלא על דברים אחרים שבוודאי בא"י הולכים כדעת מרן השו"ע, ולא בא אלא להסביר איך הבא"ח חולק על השו"ע אם הוא כותב שאפי' מאה אחרונים לא יכולים לחלוק, וזאת מאחר והיה גאון אשכנזי וכו' וחשב שכך היה מנהג בגדד מקדמת דנא.

ומי לנו גדול ממרן שלא אמר בבירור אבל חזקה על הרב נתיבי עם וספר צדקה ומשפט שכתבו שכך היה
ואכמ"ל

 

[עבדא דקודשא בריך הוא]

כזעירא מן חבריא פה יורשה לי לומר, שגם אני חיפשתי הרבה מאוד, ולא מצאתי ראיות להשפעה של רב אשכנזי בבגדאד
והרבה מהדברים שכתב דלא כמרן נמצאים גם בספרים של רבנים שקדמוהו כהחיד"א וחכמי ליוורנו וחכמי ירושלים ועוד
ולכן נראה כלשון הנתיבי עם ומרן הראש"ל שליט"א ש"יתכן" שהיה, דהיינו שאם היה זה מיישב הרבה דברים (אך רבים נוספים לא יתיישבו), ודו"ק.

 

[ממכון שבתו השגיח]

אני דיברתי פה אל פה עם הגר"מ מאיה שליט"א ואמר לי שזוכר שבפורת יוסף אמרו שהגיעו לבגדאד רבנים אשכנזים והם שינו להם הרבה מנהגים ולכן רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי לא רצה לשנות מנהגם שהיה נהוג. [אמר לי גם מי מראשי הישיבה שאמרו את זה אלא שאניני זוכר..]

 

[ע"ה ס"ט]

אני דיברתי פה אל פה עם הגר"מ מאיה שליט"א ואמר לי שזוכר שבפורת יוסף אמרו שהגיעו לבגדאד רבנים אשכנזים והם שינו להם הרבה מנהגים ולכן רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי לא רצה לשנות מנהגם שהיה נהוג. [אמר לי גם מי מראשי הישיבה שאמרו את זה אלא שאניני זוכר..]

יגידו לך שם הרב מאיה אינו עיראקי...
כאילו אותם הטוענים נולדו בעירק...

 

[יוסף ו]

ברצוני להוסיף מעט על דברי הכותב האחרון, א. כפי הנראה בדברי נתיבי עם במפורש כתב דבריו כהשערה בעלמא ולא כדבר יצוק אלא כצד שיש ליתן עליו את הדעת בהלכה, ומ"מ נראה שאף הוא מודה שאין להסתמך עליו בלבד, בנוסף אכן כפי הנראה מכל ספרי הפוסקים הבבליים המובאים בספרו של מרן הראש"ל שהביאו את המדובר על אותה תקופה שבה הגיע החכם הספרדי מסוריא (כמדומני חכם צדקה חוצין - אין הספר לידי כעת) שבה היה רעב נורא בבבל ונתמעטו חכמי התורה שם והוצרכו להביא להם חכם מבחוץ, ויתכן שקרה כן פעמים נוספות, בכל אופן לא הזכיר אף אחד מהם ד"ז שהגיע חכם מבחוץ אשכנזי והשפיע עליהם לשנות מנהגיהם, ודוקא שינוי כזה שהוא משמעותי ביותר בודאי היה מאוזכר באחד מדבריהם ועינינו רואות שלא הוזכר מאומה.. ובודאי שלא היו מתשתמטים מלהביאו.. ולא עלה על דעתם להסתיר ד"ז משיקולים חיצוניים.. זה לא יעלה על הדעת.. ואף הבא"ח עצמו כשהזכיר התקופה לא העלה שמו ואיזכורו של אותו חכם, ומשכך נראה שהשערתו של הרב נתיבי עם צריכה יותר ביסוס, וכמה שעיינתי בדברי החוקרים על יהדות בבל לא מצאתי סמך חזק לחכם כזה שהגיע..
ובר מן דין, מה יהני לן טענה זו לבאר דעת הבא"ח, והלא לא נמצינו עושים אותו אלא טועה, שהוא כתב כלל שאזלינן בתר מרן ונטה ממנו קו ללכת אחרי מנהגי חכם אשכנזי אחד היפך מכלל עצמו, ואי"ז אלא חוכא ואיטלולא מדעתו.. ושיטתו לא נתיישבה כלל, וכפי ששמעתי מכמה חכמים בירושלים ליישב דעתו אל נכון דאדרבה כל כוונת כל אותם חכמים שכתבו כלל זה ובכ"ז נטו קו מזה, הוא כיון שהם לא כתבו כלל זה אלא על דרך כלל שברוב מחלוקות הראשונים אין אנו מכריעים אלא כדעתו המכרעת של מרן הב"י אומנם בודאי שבאיזהו מקומן בתר עיונם או ראותם הצורך נטו קו מדברי מרן הב"י, ופסקו שלא כמותו, ואין סתירה בזה לכלל שהוא על דרך כלל, וזהו יישוב דעת רבים מן האחרונים הספרדים שאע"פ שהביאו כלל זה בכ"ז לא נקטו כך כמה פעמים..
וברצוני להוסיף שאחר המחילה, מה שייך לראות בדברים אלו זלזול בהגרע"י זצוק"ל ולא להביא דברים מעין אלו בפורום, והלא תורתינו תורת אמת היא ועלינו ללומדה כל אחד כמיסת ידו ואין מקום כלל לא לשמוע דברי האחר או לתת להם מקום, וענותנותו של ר"ז בן אבקולס אינה נוגעת לכאן כלל.. עי' שם במהר"ץ חיות ביאור הסוגיא..

 

[יהודה מ.]

אני לא מבין איך יכול להיות שיש שטוענים שלא היה כלל חכם בבגדד, צריכם לחקור היטב הדק, ולהכיר את החכמים של אותו דור בשביל להחליט כך. פשוט שצריך לומר שאותו חכם היא לא חיבר ספר שכך אנו יודעים מה ההסטוריה שלו. אני עדין חוקר את הענין הזה ונראה לי שהגעתי לקצה חוט, כי היה חכם אשכנזי שהיה בבבל, והוא לא חיבר שום ספר.
אז אולי במקום שנאמר דעות בלי לבדוק אולי נבדוק יחד כל החברים כאן, ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

 

[פשוט]

נשמח לשמוע מיהו החכם שמצאת

 

[יוסף ו]

אני לא מבין איך יכול להיות שיש שטוענים שלא היה כלל חכם בבגדד, צריכם לחקור היטב הדק, ולהכיר את החכמים של אותו דור בשביל להחליט כך. פשוט שצריך לומר שאותו חכם היא לא חיבר ספר שכך אנו יודעים מה ההסטוריה שלו. אני עדין חוקר את הענין הזה ונראה לי שהגעתי לקצה חוט, כי היה חכם אשכנזי שהיה בבל, והוא לא חיבר שום ספר.
אז אולי במקום שנאמר דעות בלי לבדוק אולי נבדוק יחד כל החברים כאן, ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

אחר המחילה, אני ביארתי דבריי היטב היטב, אבל אחזור עליהם שוב..
דברי הרב נתיבי העם שעליו הסתמך הראשל"צ שליט"א נכתבו כהשערה בעלמא.. המדובר הוא על חכם שהיה בתקופה ידועה, שכן תקופתו של חכם צדקה חוצין תוארה בספרי חכמי בגדד, בלי קשר לאם היה לו ספר או לא היה לו ספר, הוא הוזכר משום שהוא קומם את היהדות הבבלית בזמנים קשים, ולכן כתבתי שזה תמוה שחכם אשכנזי שהגיע ושינה להם ממש הלכות ומנהגים, לא נזכר כלל לא בספרי הבא"ח שהזכיר את חכם חוצין ולא בספרי שאר זמנו, אע"פ שהתקופה הנ"ל כן תוארה, וכבודו יכול לבדוק זאת.. אם אתה מעוניין בפירוט יותר, אעשה זאת.. מלבד כך, ההיסטוריונים שתיארו את התקופה לא הזכירו חכם כזה, על אף שלפי המתואר, מדובר במנהיג שממש הפך את ההלכה בבגדד..
חוץ מזה, מה פי' הדברים 'צריכים לחקור הטב הידק וכו' וכו' פשוט שצריך לומר' ושאר דברי מר, אחה"מ, הראשל"צ שליט"א כוונתו לחלוק על דברי הבא"ח ולהוציאם מתורת הלכה ע"ס השערה זו.. והיאך נניח הנחה ע"ג הנחה ונסתור הלכות הבא"ח בשופי.. חובת ההוכחה אינה מוטלת על הכותב כלל וכלל.. והבדיקה הנדרשת בזה היא ככל שכתבתי לעיל..
אדרבה, ימצא כבודו סמך לחכם הנ"ל, יפרט מוצאו ומובאו.. ונשמח לראות את ההוכחות..
מלבד זאת הערתי שעדיין אין הדברים מיישבים את שיטת הבא"ח, כפי שבא הראשל"צ שליט"א ליישבה, עי' לעיל מה שכתבתי..
ולגבי השאלה שהבא"ח סתר דבריו, כתבתי שם מה ששמעתי מת"ח מובהקים לבאר הדברים בביאור היטב..

 

[לשמור ולעשות]

הראשל"צ שליט"א כוונתו לחלוק על דברי הבא"ח ולהוציאם מתורת הלכה ע"ס השערה זו.. והיאך נניח הנחה ע"ג הנחה ונסתור הלכות הבא"ח בשופי..

ממש לא נכון.
מרן זיע"א חלק על הבן איש חי, על פי הפוסקים, כללי הפסיקה, ועל צבאם מרן השלחן ערוך. כל הלכה לגופה האריך בה לאורך ולרוחב בטוטו"ד.
וזה ס"ה ללמד זכות על הבא"ח למה חלק על מרן שכתב בעצמו שקיבלנו הוראותיו אפילו מאה יחלקו נגדו, ואפילו הקל נגדו. כי ראה בבבל מנהגים שונים, ולא ידע שהונהגו ע"י אותו רב אשכנזי שהיה או לא היה. וכל סיבה אחרת שתגיד למה חלק על הש"ע, כולל מה ששמעת מת"ח מובהקים ולא אמרת לנו מה אמרו, לא תשנה כקוצו של יו"ד את השגות מרן זיע"א על הבן איש חי. ופשוט.
חשוב להבהיר שלא ע"ז עומד העולם ואין בזה שום נפק"מ למעשה.

 

[פשוט]

וזה ס"ה ללמד זכות על הבא"ח למה חלק על מרן שכתב בעצמו שקיבלנו הוראותיו אפילו מאה יחלקו נגדו, ואפילו הקל נגדו. כי ראה בבבל מנהגים שונים, ולא ידע שהונהגו ע"י אותו רב אשכנזי שהיה או לא היה. וכל סיבה אחרת שתגיד למה חלק על הש"ע, כולל מה ששמעת מת"ח מובהקים ולא אמרת לנו מה אמרו, לא תשנה כקוצו של יו"ד את השגות מרן זיע"א על הבן איש חי. ופשוט.
חשוב להבהיר שלא ע"ז עומד העולם ואין בזה שום נפק"מ למעשה.

אין שום הבנה מהו הלימוד זכות המשונה הזה, שאין לו שורש וענף כלל.
גם הגאון החיד"א ז"ל חלק על מרן במקומות רבים, וכי גם הוא הושפע מגאון אשכנזי עלום?

 

[לשמור ולעשות]

אין שום הבנה מהו הלימוד זכות המשונה הזה, שאין לו שורש וענף כלל.
גם הגאון החיד"א ז"ל חלק על מרן במקומות רבים, וכי גם הוא הושפע מגאון אשכנזי עלום?

הלימוד זכות שהלך אחרי מנהג בבל בכמה דברים כי אולי חשב שהוא מנהג קדום שמרן בהקדמתו הודה שמנהג כזה מבטל את פסקיו, ולא ידע שזה מיסוד רב אשכנזי.

 

[פשוט]

הלימוד זכות שהלך אחרי מנהג בבל בכמה דברים כי אולי חשב שהוא מנהג קדום שמרן בהקדמתו הודה שמנהג כזה מבטל את פסקיו, ולא ידע שזה מיסוד רב אשכנזי.

כמה מגוחך לומר כן על מה שפסק בא"ח לומר ביוה"כ שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו, כשמנהג האשכנזים לא לאומרו...
ועל הגחיד"א ז"ל מאי איכא למימר?

 

[לשמור ולעשות]

כמה מגוחך לומר כן על מה שפסק בא"ח לומר ביוה"כ שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו, כשמנהג האשכנזים לא לאומרו...
ועל הגחיד"א ז"ל מאי איכא למימר?

חבל על הזמן לדון בכל דבר לגופו, לא מחייב ש"כל" המנהגים בבבל מאותו רב אשכנזי, וגם לא מסתבר, אבל יש מנהגים שהלכו אחר הרמ"א ולא אחרי מרן, וזה מסביר יפה.
הגחיד"א ז"ל נ"ע הלך אחרי מנהגי בבל?