עלון השיעור השבועי בהעלותך תשפ"ד

[בנימין לוריא]

הלכות כיבוד אב ואם - א
חשיבות מצות כיבוד אב ואם. כמה טעמים למה לא מברכים כיבוד אב ואם, ושאר מצוות. ברכת האירוסין לפני הקידושין. מצות ביקור לחולה שנמצא בבית חולים. מיעוט שיחה חיובי. היחס לגדולי ישראל. אם מצות כיבוד אב ואם בין אדם למקום או בין אדם לחבירו, ונפקא מינה. בקשת מחילה מאביו ואמו בערב יום כיפור. כוונה לשם מצות כיבוד אב ואם

 

[צאלח מנצור]

בס' אורות אילים למהר"א פאפו בחידושיו למגילה גם כתב לא לומר הריני מוחל וסולח מי שאינו מוחל.

 

[בנימין לוריא]

כמדומני שבמעין אומר כתב ע"ז (או לגבי לומר "הריני אוהב כל אחד" בשחרית), שמרן זצ"ל אמר שכן לומר.

 

[איש ישראלי]

בס' אורות אילים למהר"א פאפו בחידושיו למגילה גם כתב לא לומר הריני מוחל וסולח מי שאינו מוחל.

וגם במהראש"א שציין בשיעור השבועי זה לא כ"כ מוכח.
שהגמ' ביומא (כג.) שואלת מצד אחת כתוב ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, ומאידך כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו, ומתר' "דמפייסו ליה ופייס (לבקש מחילה, רש"י)". וכתב המהרש"א (שם ד"ה ומפייס) והא דאמרינן בפ' כל כתבי לא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמחילנא לכל מאן דמצרי ליה, היינו נמי כדמפייסו ליה, וקאמר גם שלא נתפייסתי מיד, מ"מ באותו יום קודם שכיבה נתפייסתי, וק"ל. ע"כ.
ובשיעור השבועי הבין שהוא אמר כל לילה את הנוסח של הריני מוחל, ולא התכוין על מי שלא מחל, ותמה על האור לציון מהמרש"א, אבל לענ"ד נראה שבמהרש"א מבואר כהאול"צ, שהרי הוא מקשה איך הוא היה אומר שהוא מוחל, ותי' דמיירי שהיו מפייסים אותו, ומשמע שאם לא היה מפייסים אותו הוא לא היה אומר כלל. ודו"ק.

 

[איש ישראלי]

בס' אורות אילים למהר"א פאפו בחידושיו למגילה גם כתב לא לומר הריני מוחל וסולח מי שאינו מוחל.

 

[ישראל]

לפני זמן מה העידו בפני ב' מגידי אמת, תלמידי חכמים גדולים ונאמנים, שכ"ד מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זיע"א. וזת"ד: לפני זמן מה התפללנו בביתו של חכם שלום הכהן שליט"א תפלת ערבית, ואחר התפילה ניגש אברך לחכם שלום ושאלו, האם אפשר לומר הריני מוחל וסולח כאשר יש עליו טינה מאדם שהוציא עליו ש"ר או שפגע בו ולא ביקש ממנו מחילה, וחכם שלום ענה לו בפשיטות שמותר לומר זאת, כי אמירה זאת איננו כוללת מי שאינו חייב למחול לו. [ואמרו לו שבאור לציון ח"ב מבואר שלא יאמר הנוסח הנ"ל, ואמר אין לסמוך על האול"צ ח"ב. -- התבטא קצת קשה, אך מפני כבוד הפורום לא אעלה זאת]. ע"כ העדות של הנ"ל. ע"כ.
שו"ר שכן הודפס בס' דובר שלום פרק יט. יעו"ש.

 

[ישראל]

אין הכרח מהנ"ל, כי מי יימר לך דמיירי במי שהותר שלא למחול לו.
ז"א גם דעת מרן שליט"א, שמי שחייב למחול לחבירו ולא מוכן למחול, שלא יאמר זאת, כי אין זה אלא שקר. וכל מה שהעלה להתיר לומר היינו במי שע"פ דין אינו מחוייב למחול לו, אם יכול לומר וכו', ושורש ההיתר, כי אמירה זאת אינה כלולה למי שאינו מחוייב למחול לו. וד"ז ודאי לא רואים מהגר"א פאפו הנ"ל. ודו"ק היטב.

 

[איש ישראלי]

לפני זמן מה העידו בפני ב' מגידי אמת, תלמידי חכמים גדולים ונאמנים, שכ"ד מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זיע"א. וזת"ד: לפני זמן מה התפללנו בביתו של חכם שלום הכהן שליט"א תפלת ערבית, ואחר התפילה ניגש אברך לחכם שלום ושאלו, האם אפשר לומר הריני מוחל וסולח כאשר יש עליו טינה מאדם שהוציא עליו ש"ר או שפגע בו ולא ביקש ממנו מחילה, וחכם שלום ענה לו בפשיטות שמותר לומר זאת, כי אמירה זאת איננו כוללת מי שאינו חייב למחול לו. [ואמרו לו שבאור לציון ח"ב מבואר שלא יאמר הנוסח הנ"ל, ואמר אין לסמוך על האול"צ ח"ב. -- התבטא קצת קשה, אך מפני כבוד הפורום לא אעלה זאת]. ע"כ העדות של הנ"ל. ע"כ.
שו"ר שכן הודפס בס' דובר שלום פרק יט. יעו"ש.

זה ידוע שיש מחלוקת על אמיתות אור לציון חלק ב'. אבל לו חכם שלום היה רואה שזה ר' אליעזר פאפו, שמא היה מסכים. ואגב, פעם הרב יצחק אמר שהיה מקרה שציערו את האור לציון, ולא אמר את הנוסח הזה.

 

[איש ישראלי]

אין הכרח מהנ"ל, כי מי יימר לך דמיירי במי שהותר שלא למחול לו.
ז"א גם דעת מרן שליט"א, שמי שחייב למחול לחבירו ולא מוכן למחול, שלא יאמר זאת, כי אין זה אלא שקר. וכל מה שהעלה להתיר לומר היינו במי שע"פ דין אינו מחוייב למחול לו, אם יכול לומר וכו', ושורש ההיתר, כי אמירה זאת אינה כלולה למי שאינו מחוייב למחול לו. וד"ז ודאי לא רואים מהגר"א פאפו הנ"ל. ודו"ק היטב.

הפלא יועץ לא חילק, הוא כתב שמי שיש לו טינה על חבירו לא יאמר, כי פיו וליבו שווים. ואגב כך מוכח מהמהרש"א שהעתקתי לעיל, והתם מיירי שת"ח שאסור לו למחול, ואפ"ה מוכח שלא אמר את הנוסח הנ"ל אלא שפייסו אותו ומחל. ודו"ק.

 

[ישראל]

זה ידוע שיש מחלוקת על אמיתות אור לציון חלק ב'.

באמת הסתפקתי אם לכתוב משפט זה או לא.
כי חששתי שחלק מהלומדים, כמו כת"ר, יעשו מהטפל עיקר.
ובכן חוזר ואומר, דעת חכם שלום ()כפי שהעידו הנ"ל, שיכול לומר הנוסח הנ"ל וכו', ללא קשר למה שהובא באול"צ. ואחרי שהביע דעתו ואמרו לו את דברי האול"צ אמר מה שאמר.

 

[ישראל]

הפלא יועץ לא חילק, הוא כתב שמי שיש לו טינה על חבירו לא יאמר,

נכון שלא חילק,
אבל..
כמו"כ אין להוציא מדבריו לכל מילי
אחר שיש הסתברות גדולה, שלא דיבר אלא למי שע"פ הדין מחוייב לו, ולא למי שע"פ דין מחוייב שלא למחול לו

 

[איש ישראלי]

באמת הסתפקתי אם לכתוב משפט זה או לא.
כי חששתי שחלק מהלומדים, כמו כת"ר, יעשו מהטפל עיקר.
ובכן חוזר ואומר, דעת חכם שלום ()כפי שהעידו הנ"ל, שיכול לומר הנוסח הנ"ל וכו', ללא קשר למה שהובא באול"צ. ואחרי שהביע דעתו ואמרו לו את דברי האול"צ אמר מה שאמר.

לא עשיתי משום טפל עיקר, פשוט כתבתי שחכם שלום (כנראה) כך אחז על האול"צ ח"ב, ולכן לא חזר בו, אבל לו היה רואה כן בקדמונים היה חוזר בו.

 

[ישראל]

כמדומני שבמעין אומר כתב ע"ז (או לגבי לומר "הריני אוהב כל אחד" בשחרית), שמרן זצ"ל אמר שכן לומר.

מקור

 

[ישראל]

לא עשיתי משום טפל עיקר, פשוט כתבתי שחכם שלום (כנראה) כך אחז על האול"צ ח"ב, ולכן לא חזר בו, אבל לו היה רואה כן בקדמונים היה חוזר בו.

מה קשור לאול"צ חב, כתבתי וחוזר וכותב-- פעם אחרונה-- חכם שלם אמר את דעתו לא בגלל האול"צ אלא בגלל שכך הוא דעתו. ומהגרא פאפו, אין ראיה.
אשמח שכת"ר יענה עניינית, ואמשיך לדון עמו כדבעי

 

[איש ישראלי]

נכון שלא חילק,
אבל..
כמו"כ אין להוציא מדבריו לכל מילי
אחר שיש הסתברות גדולה, שלא דיבר אלא למי שע"פ הדין מחוייב לו, ולא למי שע"פ דין מחוייב שלא למחול לו

ההיפך הןא הנכון, אני לא מוציא מדבריו, אלא לומד כפשוטו שלא חילק, ומי שרוצה לחדש שאם מותר לו לא למחול יכול לומר, עליו להביא ראיה, ואגב כך פשטות המהרש"א הנ"ל.

 

[איש ישראלי]

מה קשור לאול"צ חב, כתבתי וחוזר וכותב-- פעם אחרונה-- חכם שלם אמר את דעתו לא בגלל האול"צ אלא בגלל שכך הוא דעתו. ומהגרא פאפו, אין ראיה.
אשמח שכת"ר יענה עניינית, ואמשיך לדון עמו כדבעי

נכון, וכתבתי ואחזור ואכתוב, נכון שכך אמר חכם שלום מדעתו, אבל טענתי שאם היה רואה כך באורות אלים, ולכאו' משמעות המהרש"א, הוה הדר ביה.

 

[ישראל]

ההיפך הןא הנכון, אני לא מוציא מדבריו, אלא לומד כפשוטו שלא חילק, ומי שרוצה לחדש שאם מותר לו לא למחול יכול לומר, עליו להביא ראיה,

אחר שיש הסתברות גדולה, שלא דיבר אלא למי שע"פ הדין מחוייב לו, ולא למי שע"פ דין מחוייב שלא למחול לו

ודו"ק.

 

[ישראל]

יש בזה אריכות גדולה, והארכתי בזה במקו"א.
ומסיבות מסויימות איני יכול להעלות הדברים בשלמותן.
כבודו יחפש בספרים וימצא האמת.

 

[איש ישראלי]

ודו"ק.

לא הבנתי מה לדו"ק

 

[איש ישראלי]

יש בזה אריכות גדולה, והארכתי בזה במקו"א.
ומסיבות מסויימות איני יכול להעלו הדברים בשלמותן.
כבודו יחפס בספרים וימצא האמת.

איזה ספרים? אשמח למקורות