כמה זה משקל ככותבת?

[צאלח מנצור]

אשמח לדעת כמה גרמין זה?

 

[בן עזאי]

לפי השיטות שכזית זה 27 גרם, אז לענין הלכה ככותבת זה קצת פחות [לא ידוע] מ54 גרם [שזה שיעור כביצה].



נ.ב
עריכה: כיון שהשאלה לא נשאלה מעיקרא על חולה ביוהכ"פ שצריך לנהוג לחומרא [כפי שמתברר בהמשך האשכול], אז כתבתי שיעור זה.

 

[צאלח מנצור]

ראיתי רב זילברשטיין לגבי יוהכ"פ שכתב לחולה לחולה לאכול 30 גר' לפי הנ"ל מדוע כך?

 

[גלעד יצחקוב]

דעת הגר"ח נאה וחזון איש 30 גרם
ודעת מרן זיע"א 40 גרם
(כך מובא בסדר הדורות הקצר של הרב בניזרי בשיעורי תורה שם)

 

[צאלח מנצור]

דעת הגר"ח נאה וחזון איש 30 גרם
ודעת מרן זיע"א 40 גרם
(כך מובא בסדר הדורות הקצר של הרב בניזרי בשיעורי תורה שם)

לגבי מה?

 

[גלעד יצחקוב]

לגבי מה?

חולה ביום הכיפורים

 

[צאלח מנצור]

בילקו"י כתוב 30 גרם מחילה.

 

[גלעד יצחקוב]

בילקו"י כתוב 30 גרם מחילה.

איפה שם

 

[צאלח מנצור]

באוצר יש מהדורא קצרה עמ' תעא.

 

[אליאב צוף]

דעת הגר"ח נאה וחזון איש 30 גרם
ודעת מרן זיע"א 40 גרם
(כך מובא בסדר הדורות הקצר של הרב בניזרי בשיעורי תורה שם)

לדעת הגר״ח נאה 40 סמ״ק
ולחזון איש 30 סמ״ק
והשיעור הוא בין כזית לכביצה היינו יותר מכזית ופחות מכביצה, ולכן בילקו״י כותב שנוהגים לתת ליולדת וכו׳ 30 גרם ועם הפסקות וכו׳.

 

[בן עזאי]

והשיעור הוא בין כזית לכביצה היינו יותר מכזית ופחות מכביצה, ולכן בילקו״י כותב שנוהגים לתת ליולדת וכו׳ 30 גרם ועם הפסקות וכו׳.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריב

האוכל ביום הכיפורים * (א) <א> ככותבת הגסה, חייב; (ב) [א*] <ב> והוא פחות מכביצה מעט, [כמובן שהנותנים שיעורים קטנים יותר פסקו לחומרא וכו'].

 

[בן יוסף]

לדעת ההראש"ל ככותבת היא 2 שליש ביצה עם קליפתה דהיינו 54 שזה יוצא 36

 

[בן יוסף]

לענין אכילה ביוה"כ וכיוצ"ב צריך לראות שם דיכול להיות שמחמירים לאכול פחות שלא להיכשל

 

[חי העולם]

כל הדברים יגעים.

הרבה דברים לא קשורים ולא נכונים נאמרו בנושא הזה.

כותבת הגסה נחלקו חכמים ורשב"ג בשיעורה המדוייק.
כן בגמרא ביומא נחלקו האם כותבת היא יותר או פחות מביצה.
ומסקנת הגמרא (ביומא) שהיא פחות מכביצה ונראה שם לכאורה שבכל זאת היא יותר מחצי ביצה.
[וכן בגמרא פסחים מט אפשר להבין שהכותבת היא קרובה לכביצה].
והרמב"ם כתב על פי הגמרא שם שהיא פחותה מכביצה מעט והחינוך כתב כשתי שליש ביצה. (זה בהשערה)
ובגמרא בכריתות (לפי פירוש אחד) מבואר שבביצה נכנס כותבת ועוד שני זיתים. (אבל לא כותבת ועוד 3 זיתים). מה שאומר שהכותבת היא לא מאד קרובה לביצה.
שיעור הביצה כ45-55 סמ"ק ואם היא בלא קליפה (ואויר שבין בקליפה) היא עוד פחות.

במציאות הכותבות הגדולות (גסה) מג'הול הם כ30 סמ"ק. ואים כותבות שמתקרבות לביצה [אלא שאומרים שיש מינים גדולים מהם (לא בישראל) שאומרים שמגיע גם ל45 סמ"ק].

ולכן 30 סמ"ק שזה השיעור המקובל (גם על פי 2/3 ביצה וגם עפ"י המנהג) הוא די מצומצם שקשה מאד להקל יותר מזה.


וכל זה בנפח (אוכל שממלא כוסית של 30 מ"ל) אבל במשקל זה משתנה כי 30 גרם של במבה זה הרבה יותר גדול מכותבת וחייב עליו כרת ואילו 30 גרם של רוב הפירות הם קצת פחות מ 30 סמ"ק.

ובזה גם מרן (הבן) מודה לדברי מרן (אביו) שהשיעור בנפח (למרות שבשאר מידות חלק על אביו בזה כידוע).

 

[אליאב צוף]

כל הדברים יגעים.

הרבה דברים לא קשורים ולא נכונים נאמרו בנושא הזה.

כותבת הגסה נחלקו חכמים ורשב"ג בשיעורה המדוייק.
כן בגמרא ביומא נחלקו האם כותבת היא יותר או פחות מביצה.
ומסקנת הגמרא (ביומא) שהיא פחות מכביצה ונראה שם לכאורה שבכל זאת היא יותר מחצי ביצה.
[וכן בגמרא פסחים מט אפשר להבין שהכותבת היא קרובה לכביצה].
והרמב"ם כתב על פי הגמרא שם שהיא פחותה מכביצה מעט והחינוך כתב כשתי שליש ביצה. (זה בהשערה)
ובגמרא בכריתות (לפי פירוש אחד) מבואר שבביצה נכנס כותבת ועוד שני זיתים. (אבל לא כותבת ועוד 3 זיתים). מה שאומר שהכותבת היא לא מאד קרובה לביצה.
שיעור הביצה כ45-55 סמ"ק ואם היא בלא קליפה (ואויר שבין בקליפה) היא עוד פחות.

במציאות הכותבות הגדולות (גסה) מג'הול הם כ30 סמ"ק. ואים כותבות שמתקרבות לביצה [אלא שאומרים שיש מינים גדולים מהם (לא בישראל) שאומרים שמגיע גם ל45 סמ"ק].

ולכן 30 סמ"ק שזה השיעור המקובל (גם על פי 2/3 ביצה וגם עפ"י המנהג) הוא די מצומצם שקשה מאד להקל יותר מזה.


וכל זה בנפח (אוכל שממלא כוסית של 30 מ"ל) אבל במשקל זה משתנה כי 30 גרם של במבה זה הרבה יותר גדול מכותבת וחייב עליו כרת ואילו 30 גרם של רוב הפירות הם קצת פחות מ 30 סמ"ק.

ובזה גם מרן (הבן) מודה לדברי מרן (אביו) שהשיעור בנפח (למרות שבשאר מידות חלק על אביו בזה כידוע).

בשביל לענות על השאלה כמה גרם זה ככותבת הגסה, אין צריך להתחיל את הסוגייה מהגמרא והראשונים.. ואם כן תעשה בכל דיון שצץ אשריך וטוב לך תתחיל להרדם על המקלדת

 

[אליאב צוף]

תוך כדי הלימוד בהלכות ארבע תעניות נתקלתי בדברי מרן שליט"א על אף שנאמרו כאן, אצרף דאותיות מחכימות.

 

[חי העולם]

כתב החזון איש [למרות שהוא נקט לעיקר כמו "השיעור - הגדול" של הצל"ח וכו' וכירושלמי והגאונים בשיעור חלה, (שרביעית זה כ150 סמ"ק) ודלא כרמב"ם שסבר כמו "השיעור הקטן"] מכל מקום ראינו לרבותינו לגבי חולה ביו"כ במקום שאפשר היו מחמירים כשיעור הקטן. ע"כ דבריו.

והכוונה לשיעור כותבת הגסה שהיא כנ"ל 2/3 ביצה שלפי השיעור הגדול ביצה כ100 סמ"ק וא"כ כותבת כ65 סמ"ק (ואין בעולם כאלו כותבות) בזה לא הקלו.
ונראה מדבריו שכאילו היחס של כותבת לביצה הוא רציני ולא מקרי. וצע"ג.

 

[צאלח מנצור]

תוך כדי הלימוד בהלכות ארבע תעניות נתקלתי בדברי מרן שליט"א על אף שנאמרו כאן, אצרף דאותיות מחכימות.
הצג קובץ מצורף 23125

ואנא עבדא גם למדתי היום חזו"ע ד"ת וראיתי שם שחולה הנוהג כמחרשת יאכל 25 גר' והוא פלא.

 

[חי העולם]

והוא פלא.

לא כל כך.
כי אם ביצה היא כ 46 סמ"ק (טרם הוכרע בבירור כמה הביצה הבינונית) ואם משערים בלי קליפתה צריך להוריד כ-10% (ולפי הגר"א הרבה יותר)
ושתי שליש מזה הוא כ27 סמ"ק

שוב שימו לב "סמ"ק" ולא "גרם" [נכון שלגבי יו"כ בדרך כלל "גרם" הוא חומרא אבל לפעמים הוא קולא כגון באוכל מאוורר כמו פריכיות או במבה (או לחם)].
וכמאור בזה הכל מודים שהוא תלוי בנפח.

כדאי לדייק בהלכה בפרט שכבר נכשלו בזה אנשים.

 

[צאלח מנצור]

לא כל כך.
כי אם ביצה היא כ 46 סמ"ק (טרם הוכרע בבירור כמה הביצה הבינונית) ואם משערים בלי קליפתה צריך להוריד כ-10% (ולפי הגר"א הרבה יותר)
ושתי שליש מזה הוא כ27 סמ"ק

שוב שימו לב "סמ"ק" ולא "גרם" [נכון שלגבי יו"כ בדרך כלל "גרם" הוא חומרא אבל לפעמים הוא קולא כגון באוכל מאוורר כמו פריכיות או במבה (או לחם)].
וכמאור בזה הכל מודים שהוא תלוי בנפח.

כדאי לדייק בהלכה בפרט שכבר נכשלו בזה אנשים.

הרב כתב גרם