יל"ע מה דין מיילים שנשלחים בשבת מיהודים בשאט נפש מבלי משים, מפרטיים, ומחברות, האם מותר במוצ"ש ליהנות ממנו או לא (והאם זה נחשב הנאה).
שפתיים ישק! (כפי' התוס'...).וא"כ נמצא, שאפי' שהיהודי שלצערינו עבר עבירה ושלח את המייל בשבת, מותר ליהנות ממנו. דגזרו איסור הנאה רק בדאורייתא.
שפתיים ישק, ותודה רבה על הידיעה המופלאה. יהי רצון שיאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וימשיך להנהיגנו בכתיבת הספרים המאירים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו.וכמו שרואים מעשה רב ממרן הראש"ל שליט"א שאומר לקטן להדליק את המחשב במוצ"ש לפני שהגיע זמן רבינו תם, ואח"כ הוא ממשיך לכתוב את ספריו היקרים. דס"ל שהכתיבה היא דרבנן.
התכוונת כפירוש רש"י בגיטין...שפתיים ישק! (כפי' התוס'...).
גם אפשר...התכוונת כפירוש רש"י בגיטין...
הוא חידוש. אצלי בכ"אוכמו שרואים מעשה רב ממרן הראש"ל שליט"א שאומר לקטן להדליק את המחשב במוצ"ש לפני שהגיע זמן רבינו תם, ואח"כ הוא ממשיך לכתוב את ספריו היקרים. דס"ל שהכתיבה היא דרבנן.
איך אמירה לקטן קודם זמן ר"ת מוכיח דהכתיבה [וגם החשמל דרך אגב] היא מדרבנן?וכמו שרואים מעשה רב ממרן הראש"ל שליט"א שאומר לקטן להדליק את המחשב במוצ"ש לפני שהגיע זמן רבינו תם, ואח"כ הוא ממשיך לכתוב את ספריו היקרים. דס"ל שהכתיבה היא דרבנן.
ואם הלה הפעיל את המחשב לצורך שליחת המייל? לכאו' נחשב למלאכה דאורייתא שיש עליה איסור הנאה!וגם מהפרטיים, לכאורה יש כאן רק איסור דרבנן, שכתיבה במחשב אין לה דין של דאורייתא.
האור במסך אינו לד? כי אם כן איך מותר לכתוב מדאו'?אם הבנתי טוב כוונת הראשלצ דלד אפשר דהוא דאוריתא
וצ"ל דאצל מרן האור במקלדת עובד כל הזמן דאל"כ הוא מדליק עדין את הלד [אולי כדאי להודיע כן לראשל"צ אולי הוא לא מודע לפרט הזה]
לא הבנתי את כת"ראור במסך אינו לד? כי אם כן איך מותר לכתוב מדאו'?
כאשר אדם כותב, כל אות משנה את התאורה במקום שבו היא נכתבת, ואם זה שחור יתכן שזה סוג של כיבוי, לא יודע.לא הבנתי את כת"ר
ואם כוונתך דלכתוב במסך זה אסור
נראה לי שבכתיבה לא נוסף אור אלא כותבב על האור הקיים
מניין זה ?וא"כ נמצא, שאפי' שהיהודי שלצערינו עבר עבירה ושלח את המייל בשבת, מותר ליהנות ממנו. דגזרו איסור הנאה רק בדאורייתא
מלאכת גוי שאני, שחז"ל אסרו בפרוש דבר זה, וטעמו מבואר ברמב"ם ה' שבת ו, א:מניין זה ?
והרי גוי שעשה מלאכה לצורך ישראל - אסור לישראל להנות ממנה אע''פ שמלאכת גוי דרבנן
אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת אע"פ שאינו מצווה על השבת ואע"פ שאמר לו מקודם השבת ואע"פ שאינו צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת. ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן.