בחורי ישיבה עם פיג'מה בבית מדרש

[יצחק משען]

הדין של שתיה בפסוד''ז מבואר בשו''ת הראש''ל ח''א סי' מא

 

[אויבער חכם]

כבוד בית מדרש. כבוד בית כנסת.
לא אוכלים, לא ישנים, לא עושים מסיבות וכו', אז להיכנס עם פיג'מה?!

זה לא יהיה חידוש אם אספר לכם שהיום מתנים בכל בית כנסת שנבנה שלא תהיה בו קדושת בית הכנסת, ואחינו החסידים אכן נוהגים לאכול ולשתות...
כמדומני שיש חילוק גדול בין בית כנסת שמיועד לתפילה שאין להיכנס אליו בלבוש לא מכובד לבין בית מדרש בישיבה שמיועד ללימוד הבחורים בכל מצב, זה היופי של ישיבה שיש היכל שוקק חיים כל היממה גם כשלבושים בפיג'מות, הטיעון שאף אחד לא היה לומד עם הראשל"צ בפיג'מה אינו משכנע מהסיבה הפשוטה שגם עם כוס תה לא היה לומד איתו בחברותא אלא באימה וביראה ברתת ובזיע, לימוד התורה צריך להיות באוירה נעימה ומשחררת ובגלל שהם חיינו ואורך ימינו ונצטווינו להגות בהם יומם ולילה אין בכך כל רבב.
כמובן לא באתי להצדיק מצב שעלול להביא לידי קלות ראש כאשר בבית המדרש עוד ישנם לומדים רציניים וזה עלול להחליש את האוירה אך בשעות הקטנות של הלילה, למה לא.

 

[ע"ם יצ"א]

ז"ל רבי שלום בשמש ומגן ח"א סימן ט"ו (ד"ה בסימן ר"ל): "וכגון אנכי הצעיר שהייתי הולך בבגדי לילה לבית הכנסת שהם ארוכים וצנועים ומעונגים ומוצא בהם נחת רוח להתפלל בכוונה יותר", עכ"ל הצריך לעניינו.
ומכאן תשובה מוצאת לכל הספיקות שהעלו הרבנים שליט"א בדיון. א. אין בזה משום ביזוי ביהמ"ד. ב. אין לחוש גם אם ישנם אנשים בביהמ"ד (במקום אחר כתב רבינו שבבהכ"נ שבו התפלל נכחו שמונים דיינים). ג. אין לחוש משום שכינה כנגדו (והלא הדברים ק"ו, ומה תפילה שעומד לפני ממ"ה, לימוד לא כ"ש?). ד. צריך שיהיו צנועים, כמו שעולה מדקדוק לשונו.

 

[יצחק משען]

ז"ל רבי שלום בשמש ומגן ח"א סימן ט"ו (ד"ה בסימן ר"ל): "וכגון אנכי הצעיר שהייתי הולך בבגדי לילה לבית הכנסת שהם ארוכים וצנועים ומעונגים ומוצא בהם נחת רוח להתפלל בכוונה יותר", עכ"ל הצריך לעניינו.
ומכאן תשובה מוצאת לכל הספיקות שהעלו הרבנים שליט"א בדיון. א. אין בזה משום ביזוי ביהמ"ד. ב. אין לחוש גם אם ישנם אנשים בביהמ"ד (במקום אחר כתב רבינו שבבהכ"נ שבו התפלל נכחו שמונים דיינים). ג. אין לחוש משום שכינה כנגדו (והלא הדברים ק"ו, ומה תפילה שעומד לפני ממ"ה, לימוד לא כ"ש?). ד. צריך שיהיו צנועים, כמו שעולה מדקדוק לשונו.

זה מקור מעניין, אבל במחילת כבודך לא מדובר על פיג'מה אלא על הכתונת (ג'לאביה) שהם לובשים בלילה, ועליה היה לובש את הגלימה העליונה והמעיל, ועל זה הוא כותב שהיה לו טורח להסירה ולהתלבש עם הטלית קטן כיעו''ש

 

[מנשה]

שו"ת תורה לשמה סימן שסז
+אם מותר ללמוד בשכיבה.+ שאלה אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטרח בישיבתו ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד אי שרי או"ד אין דרך ארץ ללמוד כך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה איתא בגמרא דזבחים דף ה' ע"א רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשה אם כשרים הם וכו' ע"ש ופי' רש"י ז"ל שוכב על בטנו פניו כלפי קרקע ע"ש ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן לנוח אה"נ דשרי אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

וא"כ גם בנידון דידן למרות שאין דרך ארץ ללמוד בפיגמה אם שילמד עם פגימה יקל עליו ללמוד יותר בלילה אם באיכות אם בכמות יעשה כן.

 

[ע"ם יצ"א]

זה מקור מעניין, אבל במחילת כבודך לא מדובר על פיג'מה אלא על הכתונת (ג'לאביה) שהם לובשים בלילה, ועליה היה לובש את הגלימה העליונה והמעיל, ועל זה הוא כותב שהיה לו טורח להסירה ולהתלבש עם הטלית קטן כיעו''ש

מאי דוחקיה דמר להעמיד בכה"ג? ולפ"ד שבכל אופן היה לובש הגלימה העליונה והמעיל, מאי קמ"ל באמרו: "שהם ארוכים וצנועים", הרי ודאי בא להוציא מטענה שבא לבה"כ בלבוש שאינו ראוי, ואם סו"ס מעוטף בגלימה העליונה, תו מאי איכפת לן שתחת המעיל לובש בגדים ארוכים או קצרים?

 

[שלום דויב]

זה לא יהיה חידוש אם אספר לכם שהיום מתנים בכל בית כנסת שנבנה שלא תהיה בו קדושת בית הכנסת, ואחינו החסידים אכן נוהגים לאכול ולשתות...
כמדומני שיש חילוק גדול בין בית כנסת שמיועד לתפילה שאין להיכנס אליו בלבוש לא מכובד לבין בית מדרש בישיבה שמיועד ללימוד הבחורים בכל מצב, זה היופי של ישיבה שיש היכל שוקק חיים כל היממה גם כשלבושים בפיג'מות, הטיעון שאף אחד לא היה לומד עם הראשל"צ בפיג'מה אינו משכנע מהסיבה הפשוטה שגם עם כוס תה לא היה לומד איתו בחברותא אלא באימה וביראה ברתת ובזיע, לימוד התורה צריך להיות באוירה נעימה ומשחררת ובגלל שהם חיינו ואורך ימינו ונצטווינו להגות בהם יומם ולילה אין בכך כל רבב.
כמובן לא באתי להצדיק מצב שעלול להביא לידי קלות ראש כאשר בבית המדרש עוד ישנם לומדים רציניים וזה עלול להחליש את האוירה אך בשעות הקטנות של הלילה, למה לא.

בדידי הווה עובדא פעם אחת כד הוינא טליא בתלמוד תורה הגיע אלי חבר הבייתה ואני כבר הייתי חנוט בפיג'מה ולמדנו כך ברשותי הסרטה שמנציחה ביזיון זה

 

[יהויחז]

זכורני שראיתי בספר ממעונות אריות על ר"מ שטרנבוך, שם בפרק על הזכרונות מישיבת חברון, מסופר על אחד מבני הישיבה [איני זוכר מיהו] שהרבה פעמים היו רואים אותו נכנס להיכל עם פיג'מה ומעיין ברמב"ם.

 

[יצחק משען]

מאי דוחקיה דמר להעמיד בכה"ג? ולפ"ד שבכל אופן היה לובש הגלימה העליונה והמעיל, מאי קמ"ל באמרו: "שהם ארוכים וצנועים", הרי ודאי בא להוציא מטענה שבא לבה"כ בלבוש שאינו ראוי, ואם סו"ס מעוטף בגלימה העליונה, תו מאי איכפת לן שתחת המעיל לובש בגדים ארוכים או קצרים?

האלקים אינה לידי עתה זקן נכבד ונשוא פנים שהיה העוזר של מהר''ש משאש עוד בקוזאבלאנקה ושאילתיהו אם היה מצב שיבואו לביהכנ''ס רק בבגדי הלילה בלא בגד נוסף, ונבעת מהשאלה ברעדה שלא יתכן כדבר הזה בשום אופן אלא רק כמו שפירשתי שפעמים היו מתעטפים בעוד בגד חשוב מעל הבגדי שינה ויוצאים כך.

 

[ע"ם יצ"א]

האלקים אינה לידי עתה זקן נכבד ונשוא פנים שהיה העוזר של מהר''ש משאש עוד בקוזאבלאנקה ושאילתיהו אם היה מצב שיבואו לביהכנ''ס רק בבגדי הלילה בלא בגד נוסף, ונבעת מהשאלה ברעדה שלא יתכן כדבר הזה בשום אופן אלא רק כמו שפירשתי שפעמים היו מתעטפים בעוד בגד חשוב מעל הבגדי שינה ויוצאים כך.

א"כ ראש דברך אמת. אך ילמדנו כבודו היאך ירוץ בדברי ר' שלום ויעבור את הקוש'י? הרי ודאי לא לחנם נצרך להוספת התיבות: "שהם ארוכים וצנועים"!

 

[דבק בתורת מרן]

זכורני שראיתי בספר ממעונות אריות על ר"מ שטרנבוך, שם בפרק על הזכרונות מישיבת חברון, מסופר על אחד מבני הישיבה [איני זוכר מיהו] שהרבה פעמים היו רואים אותו נכנס להיכל עם פיג'מה ומעיין ברמב"ם.

לאו עלא קאתינא
יש לחלק בין מעיין (אולי מרוב עייון בסוגיא נזכר בדברים ובא כך) לבין לימוד

 

[יצחק משען]

א"כ ראש דברך אמת. אך ילמדנו כבודו היאך ירוץ בדברי ר' שלום ויעבור את הקוש'י? הרי ודאי לא לחנם נצרך להוספת התיבות: "שהם ארוכים וצנועים"!

הנה ע'ם יצא ממצרים ולא ראה מימיו מרוקאי מלובש בבגד השינה, אצל רובם זה ג'לאביה פתוחה מלמעלה עד קילקי הלב, וגם מלמטה השתות יארסון, ופרוס מרובה על העומד, וגם אם יניח עליו מעיל העליון עדיין יבצבצו סרח העודף ממעלה וממטה, משא''כ בגדו של רבינו שלום קדישא שזכינו לראותו בביתו היה צנוע וארוך באופן שאין דבר זר ומוזר בלבישתו. והיה זה שלו'ם ואל שדי יעזור לי.

 

[ע"ם יצ"א]

הנה ע'ם יצא ממצרים ולא ראה מימיו מרוקאי מלובש בבגד השינה, אצל רובם זה ג'לאביה פתוחה מלמעלה עד קילקי הלב, וגם מלמטה השתות יארסון, ופרוס מרובה על העומד, וגם אם יניח עליו מעיל העליון עדיין יבצבצו סרח העודף ממעלה וממטה, משא''כ בגדו של רבינו שלום קדישא שזכינו לראותו בביתו היה צנוע וארוך באופן שאין דבר זר ומוזר בלבישתו. והיה זה שלו'ם ואל שדי יעזור לי.

שלום לך ושלום לעוזרך, כי אדירים מסבר'י י"ם, איישר חילכם.