וכפי שביררנו בנושא הבא אין זה דעת מרן. (ופשיטא שלא, שהרי כל לוח אור החיים נעשית בהכוונת מרן)דרך החישוב היא כזאת:
מחשבים את השעה הזמנית מזריחה אסטרונומית עד שקיעה אסטרונומית, וכך יש לנו ביד את השעה הזמנית (כעת זה יוצא ששעה זמנית היא כמעט כשעה רגילה).
לאחר מכן מוסיפים 72 דקות זמניות על השקיעה האסטרונומית (17:46) וכך יוצא שזמן רבינו תם במוצאי שבת היה ב18:56.
לפי מה שנראה, בלוח אור החיים הוסיף את זה על השקיעה הנראית, ולכן זה אמור לצאת ב19:01 אך יש לעיין בזה שבכל הזמנים מחשבים לפי זריחה ושקיעה האסטרונומית. הרצתי לפניהם את השאלה, וכשתהיה תשובה אעלה אותה.
ובכ״ז בהקדמה של לוח אור החיים שהבאתי התם, כותב הרב בניזרי: ר״ת מחושב 72 דקות זמניות אחר השקיעה, שיטת החישוב היא שמשחשבים את הזמן מזריחה - שקיעה, והזמן שיוצא לנו מחלקים אותו ב-10, והזה שיצא מהחלוקה ב-10 מוסיפים אותו על השקיעה והתוצאה היא רבינ תם עכ״ל.יש הבדל בין חישוב זמני היום שהולכים תמיד לפי האסטרונומי, לבין זמן התפילה שהוא לפי הנץ הנראה. זה שני עניינים שונים.
יראה כבודו את ההמשך, בו כותב כי הזמן הזה הוא דיעבד ולא לכתחילה הואיל והוא מקדים ב-3-7 דק׳ מהנץ הנראה.יראה כבודו בלוח אור החיים, לגבי עלות השחר וזה לשונו: מחושב בדיוק 72 דקות זמניות קודם הנץ האסטרונומי.
ממה נפשך, אם היה צריך לחשב לפי זמן הנץ הנראה, למה לא עשה כך. אלא מאי, שמחשבים את כל הזמנים לפי הזמנים האסטרונומיים, ושם הביא מכמה חכמים שחששו בזה, אבל עיקר הדין נשאר.יראה כבודו את ההמשך, בו כותב כי הזמן הזה הוא דיעבד ולא לכתחילה הואיל והוא מקדים ב-3-7 דק׳ מהנץ הנראה.
ועוד שמחשב כן רק בעמוה״ש.
עכשיו ראיתי מה שהוספתם שם, ויל"ע אם אפשר לדייק כך ואם זו באמת הייתה כוונת רבינו בחזו"ע. מלבד זה, יש נידון ארוך מאוד מהו בדיוק שקיעת החמה, אם כמו האסטרונומי או כמו הנראה, ובפשטות זה לא קשור למה שנקטו שזמן תפילה הוא זמן הנץ הנראה, ולענ"ד יש להחמיר בזה במילי דאורייתא. ואכמ"ל בזה כעת.וכבודו לכאורה התעלם ממה שהבאתי מהחזו״ע.
ובכ״ז חישב את הנץ והשקיעה לפי הנראה, כמו שכתב מרן בחזו״ע וכן כתב הראשל״צ בילקו״י.ממה נפשך, אם היה צריך לחשב לפי זמן הנץ הנראה, למה לא עשה כך. אלא מאי, שמחשבים את כל הזמנים לפי הזמנים האסטרונומיים, ושם הביא מכמה חכמים שחששו בזה, אבל עיקר הדין נשאר.
והביאור בזה שבדברים האלה הולכים אחר כמות האור ברקיע, וכגון בעלות השחר, אין קשר בין המיקום על גבי הקרקע, כי האור ברקיע אינו מושפע מהגובה של המקום. וכך הוא גם לגבי זמן רבינו תם, שהוא כשמחשיך כל האופק.
מלבד מה שפשוט לך להחמיר, לי פשוט שלוח אור החיים מיוסד כולו על פי הוראות מרן זיע״א, ולא כמו הלוח המפורסם במורשת מרן.ולענ"ד יש להחמיר בזה במילי דאורייתא. ואכמ"ל בזה כעת.
כשאני כותב בד״כ אני עושה הכל בעיון זריז ולא מעמיק יתר על המידה, והנה בתשובה למטה כותב ז״ל: זמן בין השמשות. מרן בש״ע (סי׳ רסא ס״ב) כתב יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן התוספת הוא מתחלת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות שהוא שלשה מיל ורביע רצה לעשות כולו תוספת עושה, רצה לעשות ממנו מקצת עושה, איזה זמן שיהיה ודאי יום. ושיעור זמן בי השמשות שלשה רבעי מיל קודם ״הלילה״ (הוא ד׳ מיל אחר השקיעה שנכסית מעינינו).עכ״ל עכ״ל מרן בחזו״ע.ויל"ע אם אפשר לדייק כך ואם זו באמת הייתה כוונת רבינו בחזו"ע.
שיטת החישוב הזו נמצאת הן בספרי מרן והן בילקו״י.[דהיינו שמחלקים את השעות מזריחה עד שקיעה לעשר חלקים וכו']
אין הכי נמי. ואסביר יותר, לחשב ע''פ עשירית מהיום זה רק אם נחשב את המיל 22.5 כי מהזריחה עד השקיעה יש בימים השווים 12 שעות שוות [דהיינו נץ בשש וחצי ושקיעה בשש וחצי] שהם 720 דקות, וכאשר משערים מעה''ש עד צה''כ זאת אומרת שיש 40 מיל מעה''ש עד צה''כ שזה אומר שיש 32 מיל מהזריחה עד השקיעה, וא''כ אם נחלק 720 דקות שיש מזריחה עד שקיעה ב-32 מיל התוצאה תהיה 22.5 דקות למיל, ולכן לפסוק שמשערים מעה''ש עד צה''כ ומאידך לפסוק שהמיל הוא 18 דקות הוי סתירה, כי מיל 18 דקות יהיה רק אם כל ה-40 מיל הם מזריחה עד שקיעה שהרי 720 דקות לחלק ל-40 שווה 18. נמצא שאם פסקינן שהמיל הוא 18 דקות ע''כ לפסוק ששיעור שעות היום הוי מזריחה עד השקיעה.שיטת החישוב הזו נמצאת הן בספרי מרן והן בילקו״י.
כך שהתלונה שלך היא לא על לוח אור החיים אלא על דעת מרן.
יש הרבה להתיישב במה שכבודו אומר, וכמדומני שכבר העיר על כך כת״ר במק״א בפורום.אין הכי נמי. ואסביר יותר, לחשב ע''פ עשירית מהיום זה רק אם נחשב את המיל 22.5 כי מהזריחה עד השקיעה יש בימים השווים 12 שעות שוות [דהיינו נץ בשש וחצי ושקיעה בשש וחצי] שהם 720 דקות, וכאשר משערים מעה''ש עד צה''כ זאת אומרת שיש 40 מיל מעה''ש עד צה''כ שזה אומר שיש 32 מיל מהזריחה עד השקיעה, וא''כ אם נחלק 720 דקות שיש מזריחה עד שקיעה ב-32 מיל התוצאה תהיה 22.5 דקות למיל, ולכן לפסוק שמשערים מעה''ש עד צה''כ ומאידך לפסוק שהמיל הוא 18 דקות הוי סתירה, כי מיל 18 דקות יהיה רק אם כל ה-40 מיל הם מזריחה עד שקיעה שהרי 720 דקות לחלק ל-40 שווה 18. נמצא שאם פסקינן שהמיל הוא 18 דקות ע''כ לפסוק ששיעור שעות היום הוי מזריחה עד השקיעה.
חלילה וחס. מרן זיע''א הוא מאור עינינו, על ספריו ודרשותיו גדלנו והוא היה רוענו עד יומו האחרון. אלא שבענין הלימוד מרן למדנו בהקדמתו ליבי''א ובדרשותיו שכל מי שלומד חייב לדבוק באמת, וגם אם אביו או רבו מובהק אינם סוברים כמותו, אסור לו לבטל דעתו מפני דעתם כי פעמים האמת תהיה אתו. וכך נהג מרן זיע''א שמאז צעירותו היה דבק באמת שלו על אף שהיה צריך לחלוק על הרב עוזיאל שמאד אהב אותו והבן איש חי שמאד חיבב את ספריו, והרב חיד''א ועוד ועוד.מקווה שזה לא מגמתי)