ומה עם השיש? ומה עם השקית שהיה מונח בתוכה המאכל? ומה עם המפעל שזה יוצר שם, אולי גם שם על המסוע היה פרור חמץ??!!
אם רוצים להחמיר אין לדבר סוף... (כמו הסיפור הידוע של הבריסקער בפסח)
זה מהדברים שקשה להסביר אבל זה קיים בחלק נכבד מעמך בית ישראל ודבר שהתקבל אצל הרבה אנשים קשה לומר עליו שטויות
יתכן שיש לזה מקור שכיום אין לו טעם אולי זה מגיע מזה שפעם הרצפה היתה מחוספסת יותר ופחות נקיה או שבגלל שמגיעים מחוץ לבית חוששים שבאבק הרגליים יש חשש לחמץ
לכאורה הרצפה אינה נקיה גם אם שטפו בד"כ דורכים עליה עם נעלים שהלכו אתה ברחוב או בכל מיני מקומות (ולכן גם בימינו) לעומת השיש שניקו. ואין קשר לשקיות שהאוכל נמצא בהם ופשוט
ככה אנחנו נוהגים בלי נדר שנים. הייתי אצל אחרים ולא ראיתי אותם מקפידים בזה.
אבל אנחנו בל"נ מקפידים, וזה דיי קשה ביום יומיים הראשונים עד שהקטנים תופסים.
ואוסיף ואומר שאם כן העלו בטעות משחק משתדלים בל"נ להעביר את היד או לנער קצת לריצפה את אותו מקום.
ומה עם השיש? ומה עם השקית שהיה מונח בתוכה המאכל? ומה עם המפעל שזה יוצר שם, אולי גם שם על המסוע היה פרור חמץ??!!
אם רוצים להחמיר אין לדבר סוף... (כמו הסיפור הידוע של הבריסקער בפסח)
אגב, באמת אנחנו משתדלים בל"נ ונקות כל מוצר מבחוץ במגבון (כשר לפסח) לפני שנכנס לארון. כי בסופרים נמכר חמץ ממש עד הרגע האחרון וגם אם המסוע עטוף, עדיין מוכרים עליו חמץ לפני פסח.
אני לא רוצה שיהיה על קופסת שימורים פירור שיפול לי לאוכל או על שקית התבלינים....
וכן לגבי שקיות, אם אנחנו רוצים לעטוף מאכל פתוח (כעוגה וכד'ו) שלא תתייבש עד השימוש הבא, אנחנו משתמשים בלי נדר בשקיות שקנינו במיוחד ולא שקיות מהסופר פתוחות ורגילות...