האם אמרתם תחנון/ הלל היום (ה' באייר)

[חיים אלוש]

וכן הרב אליהו שטרית בספר "רבנו" (עמ' תי) העיד שמרן זצוק"ל לא אמר תחנון אפי' שיום העצמאות היה בד' אייר. (ואפי' שלא היה סנדק ולא היה ברית וכהוראתו בסוף ימיו)

אפשר להעלות צילום

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

השנה פשוט שצריך להגיד תחנון גם אם זה היה היום ה' באייר אחרי כל הגזרות על עולם התורה רדיפת בחורי הישיבות למי שיושב ולומד נחשב לעבריין גזרת מעונות ועל הישיבות ועוד ועוד ואני עוד יעשה את היום הזה יו''ט ושמחה על מה בדיוק ?

 

[אור יעקב]

השנה פשוט שצריך להגיד תחנון גם אם זה היה היום ה' באייר אחרי כל הגזרות על עולם התורה רדיפת בחורי הישיבות למי שיושב ולומד נחשב לעבריין גזרת מעונות ועל הישיבות ועוד ועוד ואני עוד יעשה את היום הזה יו''ט ושמחה על מה בדיוק ?

זה שיש גזירות על הציבור זה לא סותר את זה שהתרבתה תורה עצומה מאז הקמת המדינה וזה הסיבה שמרן זצוק"ל הורה לא לומר תחנון ביום הזה.
(וכי בזמן מרן זצוק"ל לא היה גזירות אפי' יותר גרועות!? אבל סוף סוף זה לא סותר את השמחה שיש לנו כנ"ל)

- ועיין לעיל במה שהעתקתי את הלשון של הרב דוד נקי שליט"א שמסביר בדיוק על מה עלינו להודות ביום הזה.

 

[אור יעקב]

אפשר לעלות צילום

אין את הספר באוצר החכמה, אבל אני יעתיק לך את הלשון שלו (מתוך "בהלכה ובאגדה")

כתב בספר "רבנו" (עמוד רסט) [חיברו הרה"ג רבי אליהו שטרית שליט"א, שזכה לשבת למעלה מעשרים שנה, שעות רבות מידי יום ביומו, לצד מרן מלכא הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, ולהעתיק את חידושיו מכתב יד קדשו הטהורה למחשב.
ואגב כך חיבר את ספר"רבנו" ובו הביא את המאורעות שהיו באותן שנים.] וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר. ואמר לי: אני לא אומר תחנון ביום העצמאות, אני משתדל שתהיה לי סנדקאות באותו היום. ואפילו אם אין לי סנדקאות, איני אומר וידוי. ואם שואלים אותי אנשים, אני אומר שאני עושה כמו בן גוריון, לא אומר וידוי ולא הלל... עיי"ש.
וכתב עוד (שם עמוד תי): היום ד' אייר יום העצמאות, וביררנו איך היה בתפילה בבוקר עם הרב, ואמרו לנו שהיום אפילו שלא היה ברית, רבנו לא אמר תחנון.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

וזה הסיבה שמרן זצוק"ל הורה לא לומר תחנון ביום הזה.

הורה ??? אין שום הוראה כזו לרבים שלא לומר תחנון רק מי ששאל באופן פרטי כדוגמת ישיבה אחת מאשקלון וכדו' אך אף פעם מרן זצוק''ל לא דיבר על זה בשיעור בגלוי וכ''ש לכתוב על גבי ספר (וזה שמכון מאור ישראל ראו לנכון להביא את המכתב בספר יחוה דעת כאילו זה הוראה לכלל הציבור זה נעשה על דעתם בלבד) מרן בעולם לא אמר בשיעורים שלו כלל שלא להגיד תחנון ביום הזה וזה שכך מרן עשה בבית הכנסת שלו מטעם הכמוס עימו ולא כהוראה לציבור הרחב
ובפרט מש''כ לעייל שמדינת ישראל מחפשת בכל דרך איך להציק ולהרעה ללומדי התורה במכוון זה שיש ריבוי תורה מאז שיש לנו מדינה מי קבע לי דווקא ביום ג' באייר לא להגיד תחנון אני רוצה להגיד תודה לה' ביום כט בנובמבר למיניהם

 

[אור יעקב]

הורה ??? אין שום הוראה כזו לרבים שלא לומר תחנון רק מי ששאל באופן פרטי כדוגמת ישיבה אחת מאשקלון וכדו'

ישיבה של בני תורה (חבר טוב שלי שלמד בישיבה באותה תקופה זוכר ששלחו לו את השאלה) שאלו אותו וכך הורה להם.
אז למה לכלל הציבור תהיה הוראה שונה?

וזה שכך מרן עשה בבית הכנסת שלו מטעם הכמוס עימו ולא כהוראה לציבור הרחב

כך עשה בבית הכנסת וכך הורה לרב אליהו שטרית שליט"א שהדין אומר לא לומר תחנון.
וכי מרן בביהכנ"ס שלו פחד מאמירות של אנשים וכדו'!? אלא לא אמר תחנון כי כך סבר!! וכמש"כ לעיל מהטעם הנ"ל.

 

[אור יעקב]

וכבר כתבתי לעיל שוודאי יש לסמוך על כך להוראה לציבור,
א. התשובה בכתב ידו.
ב. התשובה מיועדת לבני תורה.
ג. התשובה זו משנה אחרונה של מרן.

- ובפרט אחרי שיש לנו עדות של הרב אליהו שטרית שליט"א שמרן אמר לו שיום העצמאות דינו כיום שנעשה לו נס לעם ישראל שאין לומר תחנון.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

ואמר לי: אני לא אומר תחנון ביום
העצמאות, אני משתדל שתהיה לי סנדקאות באותו היום. ואפילו אם אין לי סנדקאות, איני אומר וידוי. ואם שואלים
אותי אנשים, אני אומר שאני עושה כמו בן גוריון, לא אומר וידוי ולא הלל...

וכך הורה לרב אליהו שטרית שליט"א שהדין אומר לא לומר תחנון.

היכן כתוב שהוא כך הורה לרב אליהו שיטרית ??

 

[אור יעקב]

היכן כתוב שהוא כך הורה לרב אליהו שיטרית ??

וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר.

 

[אור יעקב]

וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור
מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי
זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר.

וזו התשובה שציינו אליה ביחו"ד ח"ז.

 

[בנימין לוריא]

ומה עושים השנה שלצערינו יש שריפות, ובעקבותם נדחה או התבטל יום העצמאות?

יום העצמאות לא התבטל. "חגיגות יום העצמאות" התבטלו.
זה בערך כמו להגיד שלפני כמה שנים התבטל פסח (בגלל הקורונה). מה שהתבטל זה האירוח בליל הסדר, אבל פסח (וליל הסדר) עדיין קיים.

 

[אור יעקב]

ברוך ה' היום בבוקר לא אמרנו תחנון.
(וכן נוהגים בכל הבתי כנסת פה בעיר מעלה אדומים... ואם כבר, צריך להלחם פה בבית כנסת אחד או שתים שאומרים הלל עם ברכה.)
- נפגש בשרשור כאן שנה הבאה...

 

[אור יעקב]

- נפגש בשרשור כאן שנה הבאה...

או שעדין נפק"מ למנחה...