• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם אמרתם תחנון/ הלל היום (ה' באייר)

האם היום יום העצמאות אמרת תחנון/ הלל?

  • חס ושלום! כן לתחנון לא להלל!

    קולות: 58 61.1%
  • לא תחנון לא הלל כמו בן גוריון (אבל אני להבדיל כן התפללתי...)

    קולות: 25 26.3%
  • אמרתי גם תחנון גם הלל (למה?!)

    קולות: 2 2.1%
  • לא תחנון כן הלל (והיידה למנגל...)

    קולות: 10 10.5%

  • סה"כ בוחרים
    95
השנה פשוט שצריך להגיד תחנון גם אם זה היה היום ה' באייר אחרי כל הגזרות על עולם התורה רדיפת בחורי הישיבות למי שיושב ולומד נחשב לעבריין גזרת מעונות ועל הישיבות ועוד ועוד ואני עוד יעשה את היום הזה יו''ט ושמחה על מה בדיוק ?
 
השנה פשוט שצריך להגיד תחנון גם אם זה היה היום ה' באייר אחרי כל הגזרות על עולם התורה רדיפת בחורי הישיבות למי שיושב ולומד נחשב לעבריין גזרת מעונות ועל הישיבות ועוד ועוד ואני עוד יעשה את היום הזה יו''ט ושמחה על מה בדיוק ?
זה שיש גזירות על הציבור זה לא סותר את זה שהתרבתה תורה עצומה מאז הקמת המדינה וזה הסיבה שמרן זצוק"ל הורה לא לומר תחנון ביום הזה.
(וכי בזמן מרן זצוק"ל לא היה גזירות אפי' יותר גרועות!? אבל סוף סוף זה לא סותר את השמחה שיש לנו כנ"ל)

- ועיין לעיל במה שהעתקתי את הלשון של הרב דוד נקי שליט"א שמסביר בדיוק על מה עלינו להודות ביום הזה.
 
אפשר לעלות צילום
אין את הספר באוצר החכמה, אבל אני יעתיק לך את הלשון שלו (מתוך "בהלכה ובאגדה")

כתב בספר "רבנו" (עמוד רסט) [חיברו הרה"ג רבי אליהו שטרית שליט"א, שזכה לשבת למעלה מעשרים שנה, שעות רבות מידי יום ביומו, לצד מרן מלכא הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, ולהעתיק את חידושיו מכתב יד קדשו הטהורה למחשב.
ואגב כך חיבר את ספר"רבנו" ובו הביא את המאורעות שהיו באותן שנים.] וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר. ואמר לי: אני לא אומר תחנון ביום העצמאות, אני משתדל שתהיה לי סנדקאות באותו היום. ואפילו אם אין לי סנדקאות, איני אומר וידוי. ואם שואלים אותי אנשים, אני אומר שאני עושה כמו בן גוריון, לא אומר וידוי ולא הלל... עיי"ש.
וכתב עוד (שם עמוד תי): היום ד' אייר יום העצמאות, וביררנו איך היה בתפילה בבוקר עם הרב, ואמרו לנו שהיום אפילו שלא היה ברית, רבנו לא אמר תחנון.
 
וזה הסיבה שמרן זצוק"ל הורה לא לומר תחנון ביום הזה.
הורה ??? אין שום הוראה כזו לרבים שלא לומר תחנון רק מי ששאל באופן פרטי כדוגמת ישיבה אחת מאשקלון וכדו' אך אף פעם מרן זצוק''ל לא דיבר על זה בשיעור בגלוי וכ''ש לכתוב על גבי ספר (וזה שמכון מאור ישראל ראו לנכון להביא את המכתב בספר יחוה דעת כאילו זה הוראה לכלל הציבור זה נעשה על דעתם בלבד) מרן בעולם לא אמר בשיעורים שלו כלל שלא להגיד תחנון ביום הזה וזה שכך מרן עשה בבית הכנסת שלו מטעם הכמוס עימו ולא כהוראה לציבור הרחב
ובפרט מש''כ לעייל שמדינת ישראל מחפשת בכל דרך איך להציק ולהרעה ללומדי התורה במכוון זה שיש ריבוי תורה מאז שיש לנו מדינה מי קבע לי דווקא ביום ג' באייר לא להגיד תחנון אני רוצה להגיד תודה לה' ביום כט בנובמבר למיניהם
 
הורה ??? אין שום הוראה כזו לרבים שלא לומר תחנון רק מי ששאל באופן פרטי כדוגמת ישיבה אחת מאשקלון וכדו'
ישיבה של בני תורה (חבר טוב שלי שלמד בישיבה באותה תקופה זוכר ששלחו לו את השאלה) שאלו אותו וכך הורה להם.
אז למה לכלל הציבור תהיה הוראה שונה?
וזה שכך מרן עשה בבית הכנסת שלו מטעם הכמוס עימו ולא כהוראה לציבור הרחב
כך עשה בבית הכנסת וכך הורה לרב אליהו שטרית שליט"א שהדין אומר לא לומר תחנון.
וכי מרן בביהכנ"ס שלו פחד מאמירות של אנשים וכדו'!? אלא לא אמר תחנון כי כך סבר!! וכמש"כ לעיל מהטעם הנ"ל.
 
וכבר כתבתי לעיל שוודאי יש לסמוך על כך להוראה לציבור,
א. התשובה בכתב ידו.
ב. התשובה מיועדת לבני תורה.
ג. התשובה זו משנה אחרונה של מרן.

- ובפרט אחרי שיש לנו עדות של הרב אליהו שטרית שליט"א שמרן אמר לו שיום העצמאות דינו כיום שנעשה לו נס לעם ישראל שאין לומר תחנון.
 
ואמר לי: אני לא אומר תחנון ביום
העצמאות, אני משתדל שתהיה לי סנדקאות באותו היום. ואפילו אם אין לי סנדקאות, איני אומר וידוי. ואם שואלים
אותי אנשים, אני אומר שאני עושה כמו בן גוריון, לא אומר וידוי ולא הלל...
וכך הורה לרב אליהו שטרית שליט"א שהדין אומר לא לומר תחנון.
היכן כתוב שהוא כך הורה לרב אליהו שיטרית ??
 
היכן כתוב שהוא כך הורה לרב אליהו שיטרית ??
וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר.
 
וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור
מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי
זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר.
וזו התשובה שציינו אליה ביחו"ד ח"ז.
1746040442800.png
 
ומה עושים השנה שלצערינו יש שריפות, ובעקבותם נדחה או התבטל יום העצמאות?
יום העצמאות לא התבטל. "חגיגות יום העצמאות" התבטלו.
זה בערך כמו להגיד שלפני כמה שנים התבטל פסח (בגלל הקורונה). מה שהתבטל זה האירוח בליל הסדר, אבל חג פסח (וליל הסדר) עדיין קיים.
 
נערך לאחרונה:
ברוך ה' היום בבוקר לא אמרנו תחנון.
(וכן נוהגים בכל הבתי כנסת פה בעיר מעלה אדומים... ואם כבר, צריך להלחם פה בבית כנסת אחד או שתים שאומרים הלל עם ברכה.)
- נפגש בשרשור כאן שנה הבאה...
 
דעת חכמי הספרדים לדורותיהם:
הגרב"צ עוזיאל - יש למעט בלימוד תורה ביום זה כדי להרבות בשמחה (מכמני עוזיאל)
הרב יצחק ניסים - מותר להתגלח ביום זה (אף שהוא בימי העומר)
הרב מרדכי אליהו - ידועה שיטתו לומר הלל (בלי ברכה)
מרן זיע"א - לא לומר תחנון, ביבי"א משמע לומר הלל בלי ברכה (וכן מורה הרב אברהם יוסף), ביחו"ד לא הלל ולא תחנון
הרב שלום משאש - יום העצמאות ודאי שהוא יום גדול. שזכינו בארצנו הקדושה. ותיקנו הרבנים הא' בזמנו לגמור את ההלל בברכה. ומי שכבר נהגו כמותם, ישארו במנהגם. ומי שעדיין לא נהגו לא יברכו, כי נתחדשו דעות שלא לברך, וספק ברכות להקל. (שמש ומגן ג סג)
הרב יוסף משאש - עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו', וכו'.
תשובה אין לך לסכסך דעתך בענינים אלו. אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושיםקעג, עושים אותה יום טוב בהלל גמורקעד ובהודאהקעה למלך הכבוד ב"ה, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים. (מיים חיים ב סג)
הרב דוד שלוש - לומר הלל בברכה (חמדה גנוזה - התשובה העיונית ביותר שיש על יום העצמאות)
הרב עובדיה הדאיה - אתחלתא דגאולה לומר הלל בלא ברכה (ישכיל עבדי ח"ו סי' י)


כמובן שיש חולקים חכמי ורבני פורת יוסף (הגר"ע עטיה והגרב"צ אבא שאול הגר"י צדקה זצוק"ל)
 
נערך לאחרונה:
איך נוהג מרן שליט"א?
במקום אחר נכתב:
הוא משתדל לארגן לו להיות סנדק, או שיהיה מוהל בתפלה...
מרן הראש"ל שליט"א מחפש כל שנה מוהל או סנדק שיבואו להתפלל איתו בתפלה, כדי לפטור מתחנון. שנה אחת לא היה אחד כזה, והוא התפלל יחיד בבית.
 
חזור
חלק עליון