אפשר לעשות כמו בפורומים אחרים, שרק משתמש לאחר זמן שרואים שהוא רציני, שאז ההודעות יתפרסמו ללא אישור ההנהלה.
לאחר פסק זמן לחשבון נפש: חזרנו טובים יותר בסיעתא דשמיא!
אליהו נחום
Active member
יישר כח!
אריאל שמואל
Active member
מה קרה שבגללו נסגר הפורום? מה כתבו ובמי זה פגע?
הלשון במודעה כללית מדי ולא מובנת
הלשון במודעה כללית מדי ולא מובנת
פותח הדיון
פותח הדיון
אין נפק"מ מה כתבו ובמי זה פגע. וכי שוב נרצה להציף זלזול בחכמי ישראל.
היתה תקלה למרות ההגבלות והצעדים שנקטנו בעבר, ולקחנו פסק זמן לבחון איך ניתן לעצור את זה לגמרי.
אני מאמין שכולנו רוצים להיות במקום נקי וזך, שמשרה אווירה נעימה בכתיבה ללא השמצות, כ"ש על חכמי ישראל.
אריאל שמואל
Active member
לא התכוונתי לצטט את כל המילים שהיו, רק באופן כללי מה קרה. כי לא ברור לי מה היה ולכן גם לא ברור לי מה הנהלים השונים מכאן והלאה
פותח הדיון
פותח הדיון
מישהו ביזה חכמים בצורה מחפירה. ולכן יש הקפדה יתירה על כך כעת.
זהו. זה כל העניין.
אני גם בעד ההצעה הנ״ל.
במצב הנוכחי אין לי הרבה חשק לדון בפורום.
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
באופן הכללי בתקופה האחרונה בקושי היה לי זמן לשבת על המחשב.
רק בימים האחרונים באתי להכנס לפורום וראיתי שהוא ״נסגר״, בעקבות משתמש חדש (לשון המערכת) שהוציא ביזוי ת״ח. ההצעה הנ״ל באה על אלו שכבר ותיקים כאן בפורום וניכרת איכותם ותרומתם לפורום. על משתמשים חדשים ראוי שיהיה את הזמן המתנה הזה. תגיד לי איזה פגם יכול לצאת מזה.
אני מסכים שהפיקוח יכול רק להועיל לפורום. אך זה לא משנה מההרגשה האישית שלי שזה מוריד מהחשק.
אושרי רביב
Well-known member
שלום לכולם!
בהמשך לדברי ידידי היקר הרב @מורשת מרן שליט"א, הנני מצטרף בכל לב לדברים האמורים כאן, ואמרתי להביא מעט על שבח המגיע לכתב'ים, על אודות הפורום הנוכחי מורשת מרן, שהינו עדיף על פני כל הפורומים האחרים. משום שהינו מפיץ תורת אמת, הנחלת דרכו ומורשתו של מרן רבנו הגדול זיע"א.
אין צורך לכתוב על מרן זיע"א, משום שהדברים פשוטים ומתבקשים, שהינו גדול הדור, וגדול הדורות, שכמוהו לא היה דורות עולם. וכבר האריך בזה הגאון ר' מאיר מאזוז זצ"ל בשבחו של מרן, שהינו גאון ויודע את התורה עד הפסיק האחרון, אשר לא היה כמותו דורות עולם. כפי שאמר בדרשתו לפני מרן לפני שנים רבות, והופצה הקלטת בעת ההיא.
בפרקי אבות (פרק ב משנה י) הם אמרו שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש.
דברים אלו מראים לנו את הגבול הנכון, שצריך שיהיה לאדם בכל מעשה שעושה. כי מצד האחד הקרבה לצדיקים, דבר גדול הוא, שמהם ילמד כיצד לעשות מעשיו וללכת בדרך הישרה. וכפי שאמרו במועד קטן (יז.) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו, ע"כ. והובא מאמר זה להלכה בשולחן ערוך (יו"ד סי' רמו סעי' ח). אך קשה, וכי יש אדם שראה בעיניו מלאך כדי שיוכל להשוות את רבו אליו. וביאר בעל ההפלאה (הובא בחזון עובדיה תעניות עמ' תסא) שאם הרב נוהג בעצמו כמו דרגת מלאך, שהוא עומד תמיד במקומו, ואינו מתקדם לעולם למדרגה גבוהה יותר. כך הרב עומד במקומו ועוצר את התקדמותו בעבודת ה' לטובת התלמיד שצריך שידריכו וילמדו תורה ועבודת ה', אז ילמדו ממנו תורה, כי הוא מוכן להקריב מעצמו כדי לקרב אחרים, ע"כ. וכ"ה בפנים יפות (פ' בראשית, יח).
אנו עומדים סמוך ונראה להילולת רב רבנן, ר' עזרא עטייה זצ"ל. הגמרא בברכות (לג:) שואלת על הנאמר על ידי משה רבינו לעם ישראל "מה ה' אלוהיך שואל מעמך, כי אם ליראה" (דברים י יב). וכי מילתא זוטרתא היא? אלא לגבי משה מילתא זוטרתא היא.
שאל על כך רבי עזרא עטייה (עלה עזרא עמ' רלז), הרי הפסוק מדבר לכל ישראל, אז מה הכוונה שלגבי משה רבינו מילתא זוטרתא היא? אלא שלגבי משה, היינו מי שהולך ליד משה, מי שנדבק במשה רבינו, גם הוא זוכה להנאות רוחניות, לעינוגים, לרוחניות הגדולה. ע"כ פירושו. על כך אמר שלמה המלך "הולך את חכמים – יחכם". מספיק אדם שהולך על יד החכם, נדבק בתורתו ויודע כיצד להמשיך את מורשתו.
בהקשר לכך אמרו חז"ל במסכת שבת (קיט:) לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא. מאי עד לאין מרפא? אמר רב, כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
נבוא ונאמר אנו, וכי מה רוצים מאתנו? וכי אנו ביזינו? הלא מישהו אחר ביזה, על מה כל הרעש שעשה כביכול הרב @מורשת מרן שסגר את הפורום, שייתן לנו להמשיך לכתוב מה שאנחנו רוצים כי אנחנו הולכים בדרך הנכונה ולא מבזים חס ושלום את חכמי ישראל?...
אלא שגם השומעים לא ינוקו מעון חמור זה, וכמו שאמרו בבבא מציעא (פד ע"ב), במעשה של רבי אלעזר ברבי שמעון שנענש על ששמע זלזול תלמיד חכם ושתק.
דברים אלו נוגעים גם אל מי שנמצא כאן בפורום, כי לא תמיד כל אחד יכול לכתוב מחאה על ביזיון תלמיד חכם בפורום, כי יש הרבה מכאן שלא נהנים מהפורום בגלוי, אלא בסתר. שאינם משתמשים בפורום בשם גלוי, אלא שקוראים בלבד את המאמרים הנכתבים כאן. (אני כותב זאת מידיעה, משום שפעם אחת שאל אותי אחד מחכמי הפורום כאן איזה דבר, ושאלתי מי אמר אותו, ואמר כי אחד מרבני קו ההלכה, ושהוא נמצא כאן הרבה, רק בסתר ולא בגלוי). ואף בסתם לשון הרע, שהוא גם כשהדברים נכונים (כמבואר בפסחים קיג ע"ב), יש עונש חמור לאומרו ולמקבלו, והמקבלו יותר חמור מן האומרו, כמבואר בערכין (טז ע"ב). וכן פסק הרמב"ם (בפרק ז' מהלכות דעות הלכה ג'). וסיים הרמב"ם, שאסור לדור בשכונתו של בעל לשון הרע, וכל שכן לשבת עמו ולשמוע את דבריו. ע"כ.
דברים אלו לא אני כתבתי אותם, אלא שהם מבארו הטהורה של מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' נ), וכן בחזון עובדיה פורים (עמ' רא). שם כתב על אודות אלו המתבדחים על רבם בפורים, אולם הנידון הינו אותו נידון, שבאו וזלזלו בכבוד תלמיד חכם.
על כן נזעק בצדק הרב @מורשת מרן אשר יראתו קודמת לחכמתו, וסגר בסורג ובריח את האפשרות כאן להמשיך לכתיבה, כדי שמודעה תהא זאת בכל הארץ, על כל מי שנכנס, שביזו תלמיד חכם, ועל כן תלה את האשמה בו (אף כי אינה שייכת לו כלל, וממנו ילמדו וכן יעשו) וכתב, כי לוקחים זמן לחשבון נפש.
חשבון נפש... דבר שהרבה זמן לא שמענו אותו בחוג שלנו, כי מה לנו ולחשבון נפש?... אם היה לנו חשבון נפש, על מעשינו ודיבורינו, הדברים לא היו מגיעים לכפי שהיו.
דבר זה מראה לנו, על כי אם קרה דבר שאינו טוב, צריכה להתבונן כל החבורה כולה (על דרך אמרם בשבת קו. ואינו רחוק מהמציאות כפי שכתבתי לעיל).
על כן, עלינו לעשות תשובת המשקל (כפי שהביא בספר חסידים אות קסז אודות חטא אחר) והוא להרבות כבוד חכמים. ובפרט אם פגעו בכבודו של מרן רבינו עובדיה יוסף, להרבות בלימוד בתורתו ולדבוק במורשתו, ולזכות את הרבים שיהנו גם הם מאורו הגדול.
ואמרתי אחשוף כאן סיפור אשר עמי זמן רב, ולא סיפרתי אותו עד הנה:
סיפר לי באחת הפעמים שזכיתי להיות במעון קודשו של מרן זיע"א, ר' יצחק גדניאן הי"ו (אשר זכה להוציא ולהביא בחייו, ולהיות עמו בשעות הקטנות של הלילה, בשמירה קפדנית על מרן זיע"א), שפעם אחת בשעת לילה מאוחרת, בעוד השעון מראה על השעה 1 בלילה, מרן זיע"א עסק בלימודו כהרגלו, ועמו בחדר הלימוד שניים מתלמידיו הסמוכים על שלחן לימודו, ור' יצחק גדניאן הי"ו בחדר הסמוך. והנה לפתע שומעים נקישות בדלת הכניסה לביתו של מרן. מיד בא ר' יצחק גדניאן, ופתח את הדלת וראה אברך אשכנזי בהול, ובוכה, ורוצה לפגוש את מרן זיע"א.
השעה מאוחרת, לא שייך כעת. פנה אליו ר' יצחק גדניאן.
אני נשלחתי מר' חיים קנייבסקי, אני חייב להיכנס למרן.
אמור מה יש לך ואני אומר למרן. פנה אליו ר' יצחק.
אני לא אומר את מה שיש לי לאף אחד, רק למרן!
בא ר' יצחק למרן ואמר לו, כי יש אברך אשכנזי שהגיע, ורוצה להיכנס למרן.
השעה מאוחרת. ענה מרן.
רבנו, הוא בוכה, ורוצה להיכנס בדחיפות.
שייכנס. אמר מרן.
מיד בא האברך, והתחיל לגחון ולבכות, ואמר כי היה אצל ר' חיים קניבסקי, וכי הם לא נפקדו זמן רב בילדים, ואמר להם ר' חיים קניבסקי כי הוא פגע בתלמיד חכם!
חשב אותו אברך, ועלה בדעתו כי פגע בכבודו של מרן זיע"א (ללא ידיעתו של מרן זיע"א מאותו המעשה) ועתה בא לבקש מחילתו. ובכה בדמעות שליש.
ה' ישמרך, מחול לך, תזכה לבנים ובנות! בירך מרן.
יצא אותו אברך שמח וטוב לב. ומרן חזר לתלמודו.
ר' יצחק גדניאן חזר למקומו, ולפתע שמע את מרן שקולו ברמה: "גדניאן! בוא הנה!"
"מה קרה רבינו?"
"איפה האברך האשכנזי"?!... פנה מרן.
הלך! ענה ר' יצחק.
תקרא לו מיד! תגיד לו שיבוא אליי שוב פעם!
ר' יצחק יצא החוצה, והחל לחפש ברחוב את אותו אברך. משמצאו, קרא לו כי מרן קורא לו שוב פעם.
הגיע האברך, מבוהל כולו, והרי מחל לו מרן.
כשהגיע למרן, שאל מה קרה.
ענה לו מרן: "אתה רוצה שאני אמחל לך באמת?"
ודאי!
אמר לו מרן: "אם אתה רוצה שאני אמחל לך באמת, מכל הלב, תקנה את הספרים שלי ותקבע בהם שיעורים! אם תעשה כך, אני אמחל לך בלב שלם!"
האברך הסכים, ונפתח שיעור בחזון עובדיה על ידי האברך האשכנזי.
במילה אחת: תגלית.
מרן הראה לנו את רצונו הטהור, כי אם רוצה שימחל לו מכל הלב, לא היה חפץ בכבוד שלו, אלא בלימוד התורה שלו. הספרים שטרח בהם.
סיפור לא מוכר, שנחשף כאן לראשונה...
אני אומר גם כאן, כדאי שניקח כולנו על עצמנו להרבות בכבוד החכמים, וללמוד בתורתם.
וכבר זכינו ורואים אנו כי תורת אמת בפיהו של מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שהינו גדול יותר מכולם בתורה. לא אני אומר זאת, אלא מרן זיע"א בכבודו ובעצמו:
אנו זוכים להיות כאן בפורום של מורשת מרן, שמנחיל את מורשתו בגאון, על ידי תלמידו היקר והנעים של מרן הראשון לציון שליט"א, הוא הרב @מורשת מרן הי"ו. והוא ממשיך את מורשתו האמתית. וממנו אנו צריכים ללמוד, וכן לעשות.
וכפי שאמר מרן הראשון לציון שליט"א:
בהמשך לדברי ידידי היקר הרב @מורשת מרן שליט"א, הנני מצטרף בכל לב לדברים האמורים כאן, ואמרתי להביא מעט על שבח המגיע לכתב'ים, על אודות הפורום הנוכחי מורשת מרן, שהינו עדיף על פני כל הפורומים האחרים. משום שהינו מפיץ תורת אמת, הנחלת דרכו ומורשתו של מרן רבנו הגדול זיע"א.
אין צורך לכתוב על מרן זיע"א, משום שהדברים פשוטים ומתבקשים, שהינו גדול הדור, וגדול הדורות, שכמוהו לא היה דורות עולם. וכבר האריך בזה הגאון ר' מאיר מאזוז זצ"ל בשבחו של מרן, שהינו גאון ויודע את התורה עד הפסיק האחרון, אשר לא היה כמותו דורות עולם. כפי שאמר בדרשתו לפני מרן לפני שנים רבות, והופצה הקלטת בעת ההיא.
בפרקי אבות (פרק ב משנה י) הם אמרו שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש.
דברים אלו מראים לנו את הגבול הנכון, שצריך שיהיה לאדם בכל מעשה שעושה. כי מצד האחד הקרבה לצדיקים, דבר גדול הוא, שמהם ילמד כיצד לעשות מעשיו וללכת בדרך הישרה. וכפי שאמרו במועד קטן (יז.) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו, ע"כ. והובא מאמר זה להלכה בשולחן ערוך (יו"ד סי' רמו סעי' ח). אך קשה, וכי יש אדם שראה בעיניו מלאך כדי שיוכל להשוות את רבו אליו. וביאר בעל ההפלאה (הובא בחזון עובדיה תעניות עמ' תסא) שאם הרב נוהג בעצמו כמו דרגת מלאך, שהוא עומד תמיד במקומו, ואינו מתקדם לעולם למדרגה גבוהה יותר. כך הרב עומד במקומו ועוצר את התקדמותו בעבודת ה' לטובת התלמיד שצריך שידריכו וילמדו תורה ועבודת ה', אז ילמדו ממנו תורה, כי הוא מוכן להקריב מעצמו כדי לקרב אחרים, ע"כ. וכ"ה בפנים יפות (פ' בראשית, יח).
אנו עומדים סמוך ונראה להילולת רב רבנן, ר' עזרא עטייה זצ"ל. הגמרא בברכות (לג:) שואלת על הנאמר על ידי משה רבינו לעם ישראל "מה ה' אלוהיך שואל מעמך, כי אם ליראה" (דברים י יב). וכי מילתא זוטרתא היא? אלא לגבי משה מילתא זוטרתא היא.
שאל על כך רבי עזרא עטייה (עלה עזרא עמ' רלז), הרי הפסוק מדבר לכל ישראל, אז מה הכוונה שלגבי משה רבינו מילתא זוטרתא היא? אלא שלגבי משה, היינו מי שהולך ליד משה, מי שנדבק במשה רבינו, גם הוא זוכה להנאות רוחניות, לעינוגים, לרוחניות הגדולה. ע"כ פירושו. על כך אמר שלמה המלך "הולך את חכמים – יחכם". מספיק אדם שהולך על יד החכם, נדבק בתורתו ויודע כיצד להמשיך את מורשתו.
בהקשר לכך אמרו חז"ל במסכת שבת (קיט:) לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא. מאי עד לאין מרפא? אמר רב, כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
נבוא ונאמר אנו, וכי מה רוצים מאתנו? וכי אנו ביזינו? הלא מישהו אחר ביזה, על מה כל הרעש שעשה כביכול הרב @מורשת מרן שסגר את הפורום, שייתן לנו להמשיך לכתוב מה שאנחנו רוצים כי אנחנו הולכים בדרך הנכונה ולא מבזים חס ושלום את חכמי ישראל?...
אלא שגם השומעים לא ינוקו מעון חמור זה, וכמו שאמרו בבבא מציעא (פד ע"ב), במעשה של רבי אלעזר ברבי שמעון שנענש על ששמע זלזול תלמיד חכם ושתק.
דברים אלו נוגעים גם אל מי שנמצא כאן בפורום, כי לא תמיד כל אחד יכול לכתוב מחאה על ביזיון תלמיד חכם בפורום, כי יש הרבה מכאן שלא נהנים מהפורום בגלוי, אלא בסתר. שאינם משתמשים בפורום בשם גלוי, אלא שקוראים בלבד את המאמרים הנכתבים כאן. (אני כותב זאת מידיעה, משום שפעם אחת שאל אותי אחד מחכמי הפורום כאן איזה דבר, ושאלתי מי אמר אותו, ואמר כי אחד מרבני קו ההלכה, ושהוא נמצא כאן הרבה, רק בסתר ולא בגלוי). ואף בסתם לשון הרע, שהוא גם כשהדברים נכונים (כמבואר בפסחים קיג ע"ב), יש עונש חמור לאומרו ולמקבלו, והמקבלו יותר חמור מן האומרו, כמבואר בערכין (טז ע"ב). וכן פסק הרמב"ם (בפרק ז' מהלכות דעות הלכה ג'). וסיים הרמב"ם, שאסור לדור בשכונתו של בעל לשון הרע, וכל שכן לשבת עמו ולשמוע את דבריו. ע"כ.
דברים אלו לא אני כתבתי אותם, אלא שהם מבארו הטהורה של מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' נ), וכן בחזון עובדיה פורים (עמ' רא). שם כתב על אודות אלו המתבדחים על רבם בפורים, אולם הנידון הינו אותו נידון, שבאו וזלזלו בכבוד תלמיד חכם.
על כן נזעק בצדק הרב @מורשת מרן אשר יראתו קודמת לחכמתו, וסגר בסורג ובריח את האפשרות כאן להמשיך לכתיבה, כדי שמודעה תהא זאת בכל הארץ, על כל מי שנכנס, שביזו תלמיד חכם, ועל כן תלה את האשמה בו (אף כי אינה שייכת לו כלל, וממנו ילמדו וכן יעשו) וכתב, כי לוקחים זמן לחשבון נפש.
חשבון נפש... דבר שהרבה זמן לא שמענו אותו בחוג שלנו, כי מה לנו ולחשבון נפש?... אם היה לנו חשבון נפש, על מעשינו ודיבורינו, הדברים לא היו מגיעים לכפי שהיו.
דבר זה מראה לנו, על כי אם קרה דבר שאינו טוב, צריכה להתבונן כל החבורה כולה (על דרך אמרם בשבת קו. ואינו רחוק מהמציאות כפי שכתבתי לעיל).
על כן, עלינו לעשות תשובת המשקל (כפי שהביא בספר חסידים אות קסז אודות חטא אחר) והוא להרבות כבוד חכמים. ובפרט אם פגעו בכבודו של מרן רבינו עובדיה יוסף, להרבות בלימוד בתורתו ולדבוק במורשתו, ולזכות את הרבים שיהנו גם הם מאורו הגדול.
ואמרתי אחשוף כאן סיפור אשר עמי זמן רב, ולא סיפרתי אותו עד הנה:
סיפר לי באחת הפעמים שזכיתי להיות במעון קודשו של מרן זיע"א, ר' יצחק גדניאן הי"ו (אשר זכה להוציא ולהביא בחייו, ולהיות עמו בשעות הקטנות של הלילה, בשמירה קפדנית על מרן זיע"א), שפעם אחת בשעת לילה מאוחרת, בעוד השעון מראה על השעה 1 בלילה, מרן זיע"א עסק בלימודו כהרגלו, ועמו בחדר הלימוד שניים מתלמידיו הסמוכים על שלחן לימודו, ור' יצחק גדניאן הי"ו בחדר הסמוך. והנה לפתע שומעים נקישות בדלת הכניסה לביתו של מרן. מיד בא ר' יצחק גדניאן, ופתח את הדלת וראה אברך אשכנזי בהול, ובוכה, ורוצה לפגוש את מרן זיע"א.
השעה מאוחרת, לא שייך כעת. פנה אליו ר' יצחק גדניאן.
אני נשלחתי מר' חיים קנייבסקי, אני חייב להיכנס למרן.
אמור מה יש לך ואני אומר למרן. פנה אליו ר' יצחק.
אני לא אומר את מה שיש לי לאף אחד, רק למרן!
בא ר' יצחק למרן ואמר לו, כי יש אברך אשכנזי שהגיע, ורוצה להיכנס למרן.
השעה מאוחרת. ענה מרן.
רבנו, הוא בוכה, ורוצה להיכנס בדחיפות.
שייכנס. אמר מרן.
מיד בא האברך, והתחיל לגחון ולבכות, ואמר כי היה אצל ר' חיים קניבסקי, וכי הם לא נפקדו זמן רב בילדים, ואמר להם ר' חיים קניבסקי כי הוא פגע בתלמיד חכם!
חשב אותו אברך, ועלה בדעתו כי פגע בכבודו של מרן זיע"א (ללא ידיעתו של מרן זיע"א מאותו המעשה) ועתה בא לבקש מחילתו. ובכה בדמעות שליש.
ה' ישמרך, מחול לך, תזכה לבנים ובנות! בירך מרן.
יצא אותו אברך שמח וטוב לב. ומרן חזר לתלמודו.
ר' יצחק גדניאן חזר למקומו, ולפתע שמע את מרן שקולו ברמה: "גדניאן! בוא הנה!"
"מה קרה רבינו?"
"איפה האברך האשכנזי"?!... פנה מרן.
הלך! ענה ר' יצחק.
תקרא לו מיד! תגיד לו שיבוא אליי שוב פעם!
ר' יצחק יצא החוצה, והחל לחפש ברחוב את אותו אברך. משמצאו, קרא לו כי מרן קורא לו שוב פעם.
הגיע האברך, מבוהל כולו, והרי מחל לו מרן.
כשהגיע למרן, שאל מה קרה.
ענה לו מרן: "אתה רוצה שאני אמחל לך באמת?"
ודאי!
אמר לו מרן: "אם אתה רוצה שאני אמחל לך באמת, מכל הלב, תקנה את הספרים שלי ותקבע בהם שיעורים! אם תעשה כך, אני אמחל לך בלב שלם!"
האברך הסכים, ונפתח שיעור בחזון עובדיה על ידי האברך האשכנזי.
במילה אחת: תגלית.
מרן הראה לנו את רצונו הטהור, כי אם רוצה שימחל לו מכל הלב, לא היה חפץ בכבוד שלו, אלא בלימוד התורה שלו. הספרים שטרח בהם.
סיפור לא מוכר, שנחשף כאן לראשונה...
אני אומר גם כאן, כדאי שניקח כולנו על עצמנו להרבות בכבוד החכמים, וללמוד בתורתם.
וכבר זכינו ורואים אנו כי תורת אמת בפיהו של מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שהינו גדול יותר מכולם בתורה. לא אני אומר זאת, אלא מרן זיע"א בכבודו ובעצמו:
וכפי שאמר מרן הראשון לציון שליט"א:
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
זה חזק.
תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"
Well-known member
זכינו למנהל הגון וישר שכל כולו תורה וירא"ש אמיתית אולי בשביל כך כדאי למנות עוד כמה מנהלים שיאשרו הודעות?
אולי הפיקוח החדש ימנע גם ביטול תורה. נכון שהרבה הודעות הן תורניות אבל הרבה לא ולפעמים בגלל היכולת להגיב מיד אפילו שממהרים או רוצים לישון או רוצים ללמוד דבר מה נגררים להגיב ושוב להגיב בו בזמן שיכלו להתפנות לעיסוקים חשובים יותר. ובמתכונת הנוכחית שלוקח זמן להגיב מגיבים ופנויים לשאר דברים.
נ.ב -וגם בהודעות תורניות לפעמים זה די מיצה את עצמו ובכל זאת נגררים להגיב שוב ושוב בחינם למרות שכל אחד הבהיר יפה את צדדיו.
נ.ב -וגם בהודעות תורניות לפעמים זה די מיצה את עצמו ובכל זאת נגררים להגיב שוב ושוב בחינם למרות שכל אחד הבהיר יפה את צדדיו.
השאלה אם כאשר יש הודעה די מיותרת (כגון טענה שכבר נטענה וענו עליה) גם לא יאשרו אותה, או רק הודעות בעייתיות לא יאשרו.
עבורי הפורום זה מקום לבלות בו את הזמן בין הסדרים. אם על כל דיון יקח חצי שעה בגלל האישורים, אז זה לוקח לי את הזמן הזה.
פותח הדיון
פותח הדיון
@לביא כבר כתב לך הרב @מתלמידי מרן הראש"ל
ובע"ה כנראה נוסיף עוד מפקחים ומאשרים.
המפקחים כאן מוסרים נפש שהודעות יעלו כמה שיותר מהר.
ובע"ה כנראה נוסיף עוד מפקחים ומאשרים.
(שלא יצא טעות מהודעותיי, אני לא נגד פיקוח ואישור תגובות, אני רק חושב שזה צריך להיות למשתמשים חדשים בלבד, ולמשתמשים ותיקים בפורום לא. אני כאן בפורום משנת תשפ״א, האם יש חשד בדבריי או בדבריי @נוריאל @קורסיה @אהרן כהן @מרדכי מיכאלי (לא יודע אם הוא ותיק אבל פשוט אני מכירו במציאות) ועוד שכרגע איני זוכר את שמם, שיצא ממנו תקלה?)
לא הזכרתי @בנימין לוריא כי הוא בעצמו מנהל
