הנוסע למקום עבירה האם אומר תפילת הדרך?

[זיל בתר טעמא]

חיפשתי מעט ולא מצאתי, לכן ביקשתי.

לכאו' היציאה לדרך אינה אסורה.
אני לא חושב שהאדם עובר עבירה בכל רגע שהולך לדבר עבירה, אלא רק בשעה שעושה את העבירה, וא"כ אין שום פגם ממשי של עבירה בעצם הנסיעה.

תיקנו על יציאה לדרך, ולא חילקו לאיזו מטרה.

זה מופיע גם באוצה"ח בדור המלקטים

הגמ' בברכות כט: אומרת שכאשר אתה יוצא לדרך הימלך בקונך, מאי המלך בקונך- תפילת הדרך, ורש"י מסביר- טול רשות. פה איך הוא יאמר תפילת הדרך והוא מבקש רשות ללכת לדבר עבירה? וכי הקב"ה ייתן לו רשות?

וכן ראיתי לכך התייחסות בספר הנקרא "ידי כהן" ושם בהערה 268 גם כתב שאדם שנוסע לדבר איסור לא יכול לומר תפילת הדרך. אנחנו סברנו שכן אפשר לומר אך ודאי שלא לברך, אך פה הגדיל לעשות. ובאמת איך יאמר "תצעידני לשלום ותחזריני לשלום" הרי האדם הולך להכעיס את קונו, ואיך יבקש לצעוד לשלום? לא מובן.

 

[רקיק אחד]

לכאו' היציאה לדרך אינה אסורה.
אני לא חושב שהאדם עובר עבירה בכל רגע שהולך לדבר עבירה, אלא רק בשעה שעושה את העבירה, וא"כ אין שום פגם ממשי של עבירה בעצם הנסיעה.

מלבד דברי הרב אליבא דהילכתא שהבאנו למעלה, עלה כעת בליבי, משפט מהוידוי של יום הכיפורים.
על חטא שחטאנו לפניך ברגלים ממהרות לרוץ לרעה.
היינו על עצם הריצה יש חטא, מלבד מה שעשה רעה כשהגיע ליעד.
וזה מלבד דברי הגר"א שעל עבירה נענש גם על ביטול תורה כידוע
ואה"נ, אדם שבעצם נסיעתו יש בה משום ביטול תורה, אפשר וגם עליו מתלבשת השאלה של נד"ד. וצ"ע.

 

[בנימין לוריא]

מלבד דברי הרב אליבא דהילכתא שהבאנו למעלה, עלה כעת בליבי, משפט מהוידוי של יום הכיפורים.
על חטא שחטאנו לפניך ברגלים ממהרות לרוץ לרעה.
היינו על עצם הריצה יש חטא, מלבד מה שעשה רעה כשהגיע ליעד.

דווקא מזה דייקתי להיפך...
מזה שכתוב "על חטא שחטאנו לפניך ברגלים ממהרות לרוץ לרעה" רואים שאין חטא בעצם הריצה, אלא מבקשים סליחה על חטא שחטאנו בצורה זו.
(כמו שאר הדברים שנכתבו שם, והוא פשוט גם בלשון בני אדם).
חוץ מזה, שהביאור בדברים הוא שמבקשים מחילה על זה שחטאנו ברגלים ממהרות לרוץ, והיינו בזה שעשה את החטא בשמחה ובריצה וכו', ואכמ"ל.

 

[בנימין לוריא]

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן האם יאמר בשם ומלכות

www.doresh-tzion.co.il

 

[זיל בתר טעמא]

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן האם יאמר בשם ומלכות

www.doresh-tzion.co.il

זכינו לכוון לדעתו הרמה.

 

[יוסיף אור]

זכינו לכוון לדעתו הרמה.

מה הרב פסק? אין לנו גישה לאתר

 

[בנימין לוריא]

מה הרב פסק? אין לנו גישה לאתר

הוא לא בדיוק ענה לעצם השאלה...
זו היתה תגובתו:
שאלה - 301359
לכבוד הרב שליט"א שלום רב.
האם מי שנוסע לדבר עבירה (ל"ע) בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך?
ואם כן - האם יאמר בשם ומלכות?

תשובה
אומרים עליו "ברוך דיין האמת".

 

[יוסיף אור]

תודה רבה..

 

[אד יעלה]

ולעצם הדין בלי שם ומלכות יברך
דרבותינו אמרו דגנב במחתרת מתפלל שבעל הבית לא יתעורר ויתפוס אותו וה' מתיחס לתפלה שלו

כתוב שד' מתייחס לתפילה שלו?

 

[אד יעלה]

אין איסור חל על איסור

זה איסור בבשר וזה בדם.

 

[ציון ש]

עוד לא ראיתי סיבה לא לומר ואפילו לא חצי ראיה
רק 'הרגשים' זה לא מתאים וכדו'
ואפשר גם להקצין את ההרגשים הללו וכי מי שאוכל כדי שיהיה לו כח לעשות עברה לא יברך?
ועוד שיש פסוק מפורש שתפילה לעשות עבירה מועילה שהרי אמר משה על קורח 'אל תפן אל מנחתם' ומשמע שלולי תפילת משה היה קורח חלילה מצליח בכפירתו על י"ג עיקרים שכל דברי משה אמת וכו' ואיך היה מצליח ? על ידי תפילה שנאמר מנחתם!

 

[דוד אלבז]

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן

האם מי שנוסע לדבר עבירה לע בכל זאת צריך ויכול לומר תפילת הדרך ואם כן האם יאמר בשם ומלכות

www.doresh-tzion.co.il

הוא מה שאמרנו

 

[רקיק אחד]

עוד לא ראיתי סיבה לא לומר ואפילו לא חצי ראיה
רק 'הרגשים' זה לא מתאים וכדו'
ואפשר גם להקצין את ההרגשים הללו וכי מי שאוכל כדי שיהיה לו כח לעשות עברה לא יברך?
ועוד שיש פסוק מפורש שתפילה לעשות עבירה מועילה שהרי אמר משה על קורח 'אל תפן אל מנחתם' ומשמע שלולי תפילת משה היה קורח חלילה מצליח בכפירתו על י"ג עיקרים שכל דברי משה אמת וכו' ואיך היה מצליח ? על ידי תפילה שנאמר מנחתם!

הבאנו את הרב אליבא דהילכתא הנ"ל, וכנראה טרם ראיתם דבריו.

 

[יוסיף אור]

הבאנו את הרב אליבא דהילכתא הנ"ל, וכנראה טרם ראיתם דבריו.

מה הרב פסק שם? אין לנו את הספר.

 

[בנימין לוריא]

מה הרב פסק שם? אין לנו את הספר.

לעיל נכתב:

הרב חותה כתב תשובה בנד"ד בספרו אליבא דהילכתא ח"ד סימן קיב'.
ושם הסיק, שאין לו לברך. ע"ש.

אבל מכיון שהתשובה לא הועלתה ולא נכתב מה הצדדים, הראיות והמקורות וכו', לכן התעלמו מהנ"ל.

 

[ציון ש]

הרב חותה כתב תשובה בנד"ד בספרו אליבא דהילכתא ח"ד סימן קיב'.
ושם הסיק, שאין לו לברך. ע"ש.

אתה מדבר על ליסוע בשבת או לדבר עבירה?

 

[תלמיד מר"ן]

ידי כהן

 

[ציון ש]

הנה שוב נוסע בשבת ולא לדבר איסור