לכן כתבתי:הקרח לא עבר בישול כלל
כלומר, הקרח שבתוך הלחם נוצר ממים שבתוך הלחם, וא"כ המים האלה לא בושלו, אז גם את הלחם כשאינו קפוא יהיה בעיה לשים.נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו
המיים שבתוך הלחם אינם נכרים וכמו רובו יבשלכן כתבתי:
כלומר, הקרח שבתוך הלחם נוצר ממים שבתוך הלחם, וא"כ המים האלה לא בושלו, אז גם את הלחם כשאינו קפוא יהיה בעיה לשים.
וכמו שכתבתי, לכאו' למה להחמיר בזה אם הוא כ"כ טפל, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (ולכן כתוב שאע"פ שבכל דבר יבש יש לחלוחית מותר לחממו).
ובמקורות לא ראיתי שהתייחס לדין זה.
אבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?המיים שבתוך הלחם אינם נכרים וכמו רובו יבש
אבל כאשר יש גושי קרח הם נידונים לעצמם ואינם טפלים.
זה שאינו ניכר אינו מכריח שטפלאבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?
הקרח מעל הלחם רק אז מנערים לא חוששים לקרח שבפניםאבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?
מה כוונתךוכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.
בילקו"י כתב להחמיר בגלל הקרח שבפנים.הקרח מעל הלחם רק אז מנערים לא חוששים לקרח שבפנים
דבר יבש, שבכל דבר יבש יש לחלוחית (ולכן הוא מתחמם במיקרוגל וכו' ואכמ"ל)מה כוונתך
דבר שלא בושל ויש בו מים? אם כן פשוט שאסור לחמם אותו בשבת משום הדבר עצמו
הדבר היבש הזה התבשל כבר?דבר יבש, שבכל דבר יבש יש לחלוחית (ולכן הוא מתחמם במיקרוגל וכו' ואכמ"ל)
אפי' אם כן, גם הלחם הקפוא נאפה כבר.הדבר היבש הזה התבשל כבר?
עברתי על המקורות של הילקו"י, וגם חיפשתי באוצה"ח מקורות נוספים, ולכן אני שואל למה בהלכה החמיר מחמת המים שבתוך הלחם.שו"ר ובהערות נראה שלא חשש לבישול במים בתוך הלחם
הצג קובץ מצורף 35266
כמובן המים שהקמח נילוש בהם, לאחר שנעשה בצק כבר אין להם שם מים כלל, ונהפכו לדבר אחר לגמרי.אפי' אם כן, גם הלחם הקפוא נאפה כבר.