מנחה בזמן ר"ת

[נ ליסואר]

התפללתי בקלויז של צאנז בצפת מנחה בזמן רת בדיעבד והסתפקתי האם שייך לומר סב"ל כיון שגם אם מרן פסק את ר"ת הרי שיש סב"ל אפילו נגד מרן ויש להסתפק אם אפשר לענות ברכו וברוך שמו ואמן
אגב ידוע דעת הרב עובדיה זצ"ל שאין לספרדים לענות אמן על ברכת הלל של אשכנזים
אלא שאדרבה שמעתי מבני מישפחת הגאון הגדול על הדברי שלום רבי שלום יצחק מזרחי זצ"ל שהיה הולך למניין אשכנזי לשמוע ברכה על הלל וכן לענות אמן אז צריך לקחת זאת בחשבון

 

[בניהו שמש]

לדעת השבט הלוי ועוד פוסקים רבים, יכול לענות עמהם אמן וקדושה.
דעת הרב עובדיה בזה - אינני יודע.
למעשה, עצם הנידון מעניין, אם לפי הדעה שלא עונים אמן בהלל דר''ח שזה נגד מרן, אם לא נענה אמן על ר''ת שזה 'בעד' מרן, רק בגלל סב''ל נגד מרן.
אמנם למעשה, הנראה לענ''ד, שכל מה שאומרים נגד מרן, זה דוקא ספק ברכות, ולא ספק אמן, וגם בזה יש שפקפקו, והעושה כמרן, גם בסב''ל יש לו ע''מ לסמוך, וכ''ש כאן דהוא כמרן, ובנוסף יש לצרף המתירים לענות אמן על ברכה דהלל בר''ח

 

[ינון חורי]

התפללתי בקלויז של צאנז בצפת מנחה בזמן רת בדיעבד והסתפקתי האם שייך לומר סב"ל כיון שגם אם מרן פסק את ר"ת הרי שיש סב"ל אפילו נגד מרן ויש להסתפק אם אפשר לענות ברכו וברוך שמו ואמן
אגב ידוע דעת הרב עובדיה זצ"ל שאין לספרדים לענות אמן על ברכת הלל של אשכנזים
אלא שאדרבה שמעתי מבני מישפחת הגאון הגדול על הדברי שלום רבי שלום יצחק מזרחי זצ"ל שהיה הולך למניין אשכנזי לשמוע ברכה על הלל וכן לענות אמן אז צריך לקחת זאת בחשבון

לא ידעתי מה השאלה על "ברוך הוא וברוך שמו" ולענין אמן יכול לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ולכוין ב"אמן" אם הלכה כדעת ר"ת אזי אני מכוין גם לענות אמן ואם לאו הריני מכוין לקריאת פסוק בעלמא.

 

[rafi2391]

לא ידעתי מה השאלה על "ברוך הוא וברוך שמו" ולענין אמן יכול לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ולכוין ב"אמן" אם הלכה כדעת ר"ת אזי אני מכוין גם לענות אמן ואם לאו הריני מכוין לקריאת פסוק בעלמא.

נראה לעניות דעתי שאין לומר אמן בספק אלא רק בספק ספקא
לעצם השאלה מה שקיבלנו ר"ת זה לחומרא כמו בשבת או תפילין אבל לא לקולא כמו להתפלל מנחה

 

[ינון חורי]

נראה לעניות דעתי שאין לומר אמן בספק אלא רק בספק ספקא

לעצם הענין יש כאן ג' ספיקות וחזקת יום ושכן דעת מרן אמנם אף גם זאת אני לא אמרתי לענות אמן אלא לעשות תנאי, וגם זה מצד המנהג שנוהגים כהגאנים כפי שהעידו גדולי האחרונים. ודו"ק.

לעצם השאלה מה שקיבלנו ר"ת זה לחומרא כמו בשבת או תפילין אבל לא לקולא כמו להתפלל מנחה

הברכה אחת לך הבי'א שמרן הגרע"י כתב להניח בלא ברכה, והיא ברכת תפילין לאחר צאת הכוכבים. (וכן במקרא מגילה. וכ"כ בספירת העומר שלא לצרף את ר"ת לספק ספיקא להמשיך לספוק עם ברכה. והבאנו הדברים בשרשור אחר שדיברו לאחרונה על שיטת ר"ת. מי שיודע לציין אליו אני לא יודע) כ"ש בתשעה עשר ברכות. והיה לו להתפלל ערבית שתיים. וידוע מה שמרן הגרע"י היה מספר שהגרא"ש אלפנדארי אמר: "הלכבוש את המלכה עימי בבית. חזק וברוך.

אולם לאחר מעשה שכבר נעשה ולא יעשה כדאי הוא מרן לסמוך עליו.

 

[rafi2391]

לעצם הענין יש כאן ג' ספיקות וחזקת יום ושכן דעת מרן אמנם אף גם זאת אני לא אמרתי לענות אמן אלא לעשות תנאי, וגם זה מצד המנהג שנוהגים כהגאנים כפי שהעידו גדולי האחרונים. ודו"ק.

הברכה אחת לך הבי'א שמרן הגרע"י כתב להניח בלא ברכה, והיא ברכת תפילין לאחר צאת הכוכבים. (וכן במקרא מגילה. וכ"כ בספירת העומר שלא לצרף את ר"ת לספק ספיקא להמשיך לספוק עם ברכה. והבאנו הדברים בשרשור אחר שדיברו לאחרונה על שיטת ר"ת. מי שיודע לציין אליו אני לא יודע) כ"ש בתשעה עשר ברכות. והיה לו להתפלל ערבית שתיים. וידוע מה שמרן הגרע"י היה מספר שהגרא"ש אלפנדארי אמר: "הלכבוש את המלכה עימי בבית. חזק וברוך.

אולם לאחר מעשה שכבר נעשה ולא יעשה כדאי הוא מרן לסמוך עליו.

חזקת אין על זמן רבנו תם
איך אפשר להגיד חזקה שזה לילה
אולי יש חזקת חיוב על הבן אדם לקיים המצב אבל חזקת יום ודאי שאין
בפסקה האחרונה לא הבנתי מה הערת, לא אמרתי להניח תפילין בברכה אלא רק להניח

 

[ינון חורי]

חזקת אין על זמן רבנו תם
איך אפשר להגיד חזקה שזה לילה

חזקת יום. אמנם צודק שאין כאן אלא ספק אחד כיון שעבר בין השמשות של הגאונים יוצא שלגאונים ולר"א ממיץ זה לילה ודאי ולר"ת זה יום ודאי. חזק וברוך!!

אולי יש חזקת חיוב על הבן אדם לקיים המצב אבל חזקת יום ודאי שאין
בפסקה האחרונה לא הבנתי מה הערת, לא אמרתי להניח תפילין בברכה אלא רק להניח

לא הערתי, אלא חזקתי דבריך שאם בברכה אחת החמרנו כל שכן בתשעה עשרה ברכות.

 

[rafi2391]

חזקת יום. אמנם צודק שאין כאן אלא ספק אחד כיון שעבר בין השמשות של הגאונים יוצא שלגאונים ולר"א ממיץ זה לילה ודאי ולר"ת זה יום ודאי. חזק וברוך!!

לא הערתי, אלא חזקתי דבריך שאם בברכה אחת החמרנו כל שכן בתשעה עשרה ברכות.

אין לזה חזקת יום כי זה לא יום
זה לילה
ביהש זה ספק יום ספק לילה ותו לא

 

[ינון חורי]

אין לזה חזקת יום כי זה לא יום
זה לילה
ביהש זה ספק יום ספק לילה ותו לא

מחלוקת ר"ת והגאונים אם הזמן הזה הוא עדיין יום או שמא הוא כבר לילה ומעיקרא לכו"ע היה יום. ולכן הוי חזקת יום. וכיו"ב לקמן:


וכן מסיק שם להטביל בלא ברכה. ועוד דעות מובא לקמן:

 

[rafi2391]

מחלוקת ר"ת והגאונים אם הזמן הזה הוא עדיין יום או שמא הוא כבר לילה ומעיקרא לכו"ע היה יום. ולכן הוי חזקת יום. וכיו"ב לקמן:

הצג קובץ מצורף 36091
וכן מסיק שם להטביל בלא ברכה. ועוד דעות מובא לקמן:
הצג קובץ מצורף 36093

לא הבנתי מה קשור מה שצירפת
מה שמורים להניח תפילין בזמן רבנו תם זה לחשוב לקרפקתא שלא מנח תפילין
אבל חזקת יום ודאי שזה לא להפך זה לילה מוחלט וכך נוהגים בכל העניינים להחשיב זמן רבנו תם כלילה
רק לעניין שבת חוששים לזה איסור כרת

 

[בניהו שמש]

נראה לעניות דעתי שאין לומר אמן בספק אלא רק בספק ספקא
לעצם השאלה מה שקיבלנו ר"ת זה לחומרא כמו בשבת או תפילין אבל לא לקולא כמו להתפלל מנחה

תפילין ושבת, הם 2 מחלוקות שונות.

 

[בניהו שמש]

אין חזקת יום, כי זה חזקה העשויה להשתנות

 

[rafi2391]

תפילין ושבת, הם 2 מחלוקות שונות.

זה מה שרשמתי והדגשתי את הטעמים

 

[בן יוסף]

בילקו"י החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש

 

[דוק היטב]

בילקו"י החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש

תוכל להביא את הדברים, למי שעדיין לא הספיק לקנותו

 

[ינון חורי]

אין חזקת יום, כי זה חזקה העשויה להשתנות

בכל המקומות שמרן כותב הוא כותב שאין חזקות יום שעבר "בבין השמשות". שבכל רגע פנים חדשות באו לכאן. (שלכאורה בכל רגע נולד ספק חדש) מה שאין כן בנידון דידן שעד בין השמשות של ר"ת אין ספק חדש. אמנם אין אני מחליט בדבר וצריך לבדוק את זה.

 

[ינון חורי]

לא הבנתי מה קשור מה שצירפת
מה שמורים להניח תפילין בזמן רבנו תם זה לחשוב לקרפקתא שלא מנח תפילין
אבל חזקת יום ודאי שזה לא להפך זה לילה מוחלט וכך נוהגים בכל העניינים להחשיב זמן רבנו תם כלילה
רק לעניין שבת חוששים לזה איסור כרת

מה שהבאתי זה לענין שכשיש מחלוקת בפוסקים שיש מתחשבים בחזקה אע"פ שזה סיפקא דדינא וכמו הנידון דדין דהוי סיפקא דדינא.

ועדיין לא ירדת לסוף דעתי, שלענין שבת או תפילין לא באתי לחלוק ולהפך חיזקתי דבריך שגם שם אנו אומרים רק להניח "ולא לברך" וכ"ש לא תשעה עשרה ברכות.

אלא כל מה שאני כותב לענין מה שכתבתי "שבדיעבד לאחר מעשה יש לו על מה לסמוך שכן דעת מרן ושעוד יש לצרף חזקת יום לר"ת". (ועיין במה שכתבתי להרב בניהו שמש). ודו"ק.

(ולגבי האמן יש פתרון על כל פנים וכפי שכתבנו).

 

[ינון חורי]

ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,





ובהערה 11 כתב,



מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.

 

[בן יוסף]

מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.

בילקו"י ברכות החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש

 

[ינון חורי]

גם אני אמרתי שלא לענות אלא שיאמר ברוך ה' לעולם וכו'. זכור לי שגם הראשל"צ הגר"י הציע כן לאיזה ענין ולא זכור לי כעת למה. ומה הפסד יש בזה