ולכא' אין זה כהיחוה דעת הנ"ל ממה נפשך. ודו"ק היטבבילקו"י החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש
נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
ולכא' אין זה כהיחוה דעת הנ"ל ממה נפשך. ודו"ק היטבבילקו"י החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש
במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרבובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,
הצג קובץ מצורף 36119
הצג קובץ מצורף 36121
ובהערה 11 כתב,
הצג קובץ מצורף 36120
מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.
ע"ש שכתבתי:במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב
אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה
הבאתי את הדברים להראות מקום שגם מרן הגרע"י דיבר בזה. ופשוט הוא כדבריך. ושלכא' גם מבואר מהרב קצת אחרת ממה שהזכיר הרב בן יוסף בשם הילקוט יוסף בלמעשה על כל פנים.ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,
ובו'
מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.
לשיטתם (של צאנז) הם מתפללים לפני צאת הכוכבים, שים לב לזה.
גם לאשכנזים הלל בראש חודש זה עם ברכה.לשיטתם (של צאנז) הם מתפללים לפני צאת הכוכבים, שים לב לזה.
לא כ"כ דומה דלצאנז זה לפני צאה"כ ובזה כו"ע מודים דשרי, להתפלל מנחה משא"כ בהלל דבזה גופא נחלקים האם שייך לברך על מנהגגם לאשכנזים הלל בראש חודש זה עם ברכה.
זה מה שכתבת:לא כ"כ דומה דלצאנז זה לפני צאה"כ ובזה כו"ע מודים דשרי, להתפלל מנחה משא"כ בהלל דבזה גופא נחלקים האם שייך לברך על מנהג
ולכן כתבתי גם האשכנזים לשיטתם ההלל הוא עם ברכה. מה ההפרש אם חולקים בעצם ההלכה או בהשלכה של זה, סוף סוף בזה ובזה לשיטתם עם מברכים ברכה מעליתא ולמנהגינו המברך בזמן זה זה נחשב ברכה לבטלה."לשיטתם" (של צאנז) הם מתפללים לפני צאת הכוכבים, שים לב לזה.
דיבר בזה גם בשיעור עכשיו ואמר כאמורבילקו"י החדש עמ' לט' - מא' דיבר בזה וכ' שלא לענות אמן אחרי החזרה, ולעניין קדושה לא חתך אך נראה דעתו ג"כ לא לענות ע"ש
קודם כל כמה עובדות צריך לברר.אבל באמת צריך להבין שהרי אם זו דעת מרן וכך היה המנהג בזמן מרן השו"ע כמו שכתב מרן זיע"א ביביע אומר במפורש, אז למה לא להתפלל מנחה אחרי צאהכ"כ דהגאונים בדיעבד? ממתי אנו מתייחסים למנהג שהונהג אחרי מרן שלא כדעתו? (וכן בעוד הרבה דברים שמפסידים כביכול כי המנהג כהגאונים - ולמה? למה תינוק שנולד לאחר צאת הגאונים ביום שישי מפסידים את המילה בזמנה לפי ר"ת ומרן והמנהג, כי נשתנה המנהג לאחר זמן מרן השו"ע? ועוד)
זו שאלה שמטרידה הרבה זמן, אשמח מאוד מי שיש לו ישוב לענין
ישר כח, אבל קצת קשה לומר שמרן כתב זאת ביבי"א בתורת השערה, שהרי לשונו שם ברורה מאוד - לא מונחת כעת לפני. ואם זה לא היה ברור לו בדר"כ הוא לא היה כותב זאת. אבל מ"מ דבריך מיישבים קצת שאכן אין לנו מידע מדויק.קודם כל כמה עובדות צריך לברר.
אף אחד לא יודע מה היה המנהג בזמן מרן, מ''ש ביבי''א כנראה זו השערה, והחיד''א כתב ג''כ השערה שהמנהג בזמן מרן היה כהגאונים, ועכ''פ אין לנו הכרע גמור בזה.
לי יש מהלך אחר לגמרי בסוגיא, אינני יודע אם זה מתאים לכאן, אם אתה מעוניין תפנה בפרטי. (אנם זה לא יישב את דעת מרן הרב עובדיה, אבל זה מיישב את הסוגיא באופן אחר)
בסדרישר כח, אבל קצת קשה לומר שמרן כתב זאת ביבי"א בתורת השערה, שהרי לשונו שם ברורה מאוד - לא מונחת כעת לפני. ואם זה לא היה ברור לו בדר"כ הוא לא היה כותב זאת. אבל מ"מ דבריך מיישבים קצת שאכן אין לנו מידע מדויק.
אשמח לקבל את היישוב שיש לך על הענין - לא יודע מה זה בפרטי, אתה יכול להעלות את זה לכאן בקובץ, וכך כולם יהנו ויחכימו.