• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

מנחה בזמן ר"ת

ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,

הצג קובץ מצורף 36119
הצג קובץ מצורף 36121


ובהערה 11 כתב,
הצג קובץ מצורף 36120


מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.
במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב
אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה
 
במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב
אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה
ע"ש שכתבתי:
ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב,

ובו'

מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.
הבאתי את הדברים להראות מקום שגם מרן הגרע"י דיבר בזה. ופשוט הוא כדבריך. ושלכא' גם מבואר מהרב קצת אחרת ממה שהזכיר הרב בן יוסף בשם הילקוט יוסף בלמעשה על כל פנים.

ושוב אני מדבר רק על הדיעבד, שבדיעבד אין מזניחין את העושה כדעת מרן שיש לו על מי לסמוך ככתוב במרן החיד"א וכידוע. ושיש לצרף פה את החזקת חיוב שהזכרת ואולי גם חזקת יום. (וי"א שחזקה העשויה להשתנות הויא חזקה וגם את המהר"ם שיק שהרב הזכיר בתשובה שם.
ולגבי חזקה העשויה להשתנות עיין ביבי"א שכתב,
1755244270058.png

וע"ע בהליכות עולם שכתב,

1755241470208.png
1755241329120.png
1755241580992.png
וכ"כ בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמ' יח.

ובמה שאמרתי שלר"ת אינה חזקה העשויה להשתנות עד בין השמשות שלו כיוצ"ב מבואר בטהרת הבית ח"א עמ' צט (בנד"מ)
1755242139026.png
וחזקת טהרה הויה חזקה העשויה להשתנות "כשיגיע זמן וסתה".

וכן בהמשך
1755242279034.png
וכן בלוית חן לגבי הנולד ספק בלילה ספק בבין השמשות
1755242600054.png
"באשה היושבת על המשבר וכו' נסתלקה ממנה חזקת מעוברת"

וע"ש שכתב,
1755242701331.png
1755243252950.png
[מ"מ מסיק שם לא לסמוך על זה משום ששני הספקות עומדות נגד רבינו תם שרבים עומדים בשיטתו ועל צבאם מרן. ע"ש].

לסיכום הנלע"ד שהמתפללים לאחר צאת הכוכבים ילך מהם ואף לא יענה אמן אחריהם בפני אחרים בשביל להרחיק מהעושים נגד המנהג.

אמנם בינו לבין עצמו שאין אחרים עמו נראה לענ"ד עדיף שיאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ובדיעבד שלא ידע והתפלל עמהם יצא ידי חובה שיש לו על מי לסמוך והתפלל רק ערבית ואין לו להשלים ערבית שתיים אלא אם כן יעשה תנאי.
 
לא כ"כ דומה דלצאנז זה לפני צאה"כ ובזה כו"ע מודים דשרי, להתפלל מנחה משא"כ בהלל דבזה גופא נחלקים האם שייך לברך על מנהג
זה מה שכתבת:
"לשיטתם" (של צאנז) הם מתפללים לפני צאת הכוכבים, שים לב לזה.
ולכן כתבתי גם האשכנזים לשיטתם ההלל הוא עם ברכה. מה ההפרש אם חולקים בעצם ההלכה או בהשלכה של זה, סוף סוף בזה ובזה לשיטתם עם מברכים ברכה מעליתא ולמנהגינו המברך בזמן זה זה נחשב ברכה לבטלה.

ואם כונתך למה שמיקלים בשבת באמירה לאשכנזי, זה בגלל שהוא עושה ומעשה אשכנזי לא שבות (וכן להפך), מה שאין כן כאן, שה"אמן" אינו קשור למברך (חוץ מהדרש שהוא משלים את הברכה, ואין בזה השלכה לנידו"ד) אלא לעונה אם בשבילו זה ספק אמן יתומה אז מה בכך שהמברך מברך בהיתר מכח המנהג שלו. זה כמו שספרדי שיאכל בשר כשר בגלל שהוא עולה על שלחן מלכים אצל האשכנזים והוא מסיב עמם. ודו"ק.
 
נערך לאחרונה:
אבל באמת צריך להבין שהרי אם זו דעת מרן וכך היה המנהג בזמן מרן השו"ע כמו שכתב מרן זיע"א ביביע אומר במפורש, אז למה לא להתפלל מנחה אחרי צאהכ"כ דהגאונים בדיעבד? ממתי אנו מתייחסים למנהג שהונהג אחרי מרן שלא כדעתו? (וכן בעוד הרבה דברים שמפסידים כביכול כי המנהג כהגאונים - ולמה? למה תינוק שנולד לאחר צאת הגאונים ביום שישי מפסידים את המילה בזמנה לפי ר"ת ומרן והמנהג, כי נשתנה המנהג לאחר זמן מרן השו"ע? ועוד)

זו שאלה שמטרידה הרבה זמן, אשמח מאוד מי שיש לו ישוב לענין
 
אבל באמת צריך להבין שהרי אם זו דעת מרן וכך היה המנהג בזמן מרן השו"ע כמו שכתב מרן זיע"א ביביע אומר במפורש, אז למה לא להתפלל מנחה אחרי צאהכ"כ דהגאונים בדיעבד? ממתי אנו מתייחסים למנהג שהונהג אחרי מרן שלא כדעתו? (וכן בעוד הרבה דברים שמפסידים כביכול כי המנהג כהגאונים - ולמה? למה תינוק שנולד לאחר צאת הגאונים ביום שישי מפסידים את המילה בזמנה לפי ר"ת ומרן והמנהג, כי נשתנה המנהג לאחר זמן מרן השו"ע? ועוד)

זו שאלה שמטרידה הרבה זמן, אשמח מאוד מי שיש לו ישוב לענין
קודם כל כמה עובדות צריך לברר.
אף אחד לא יודע מה היה המנהג בזמן מרן, מ''ש ביבי''א כנראה זו השערה, והחיד''א כתב ג''כ השערה שהמנהג בזמן מרן היה כהגאונים, ועכ''פ אין לנו הכרע גמור בזה.
לי יש מהלך אחר לגמרי בסוגיא, אינני יודע אם זה מתאים לכאן, אם אתה מעוניין תפנה בפרטי. (אמנם זה לא מישב את דעת היבי''א אבל זה מיישב את הסוגיא באופן אחר)
 
נערך לאחרונה:
קודם כל כמה עובדות צריך לברר.
אף אחד לא יודע מה היה המנהג בזמן מרן, מ''ש ביבי''א כנראה זו השערה, והחיד''א כתב ג''כ השערה שהמנהג בזמן מרן היה כהגאונים, ועכ''פ אין לנו הכרע גמור בזה.
לי יש מהלך אחר לגמרי בסוגיא, אינני יודע אם זה מתאים לכאן, אם אתה מעוניין תפנה בפרטי. (אנם זה לא יישב את דעת מרן הרב עובדיה, אבל זה מיישב את הסוגיא באופן אחר)
ישר כח, אבל קצת קשה לומר שמרן כתב זאת ביבי"א בתורת השערה, שהרי לשונו שם ברורה מאוד - לא מונחת כעת לפני. ואם זה לא היה ברור לו בדר"כ הוא לא היה כותב זאת. אבל מ"מ דבריך מיישבים קצת שאכן אין לנו מידע מדויק.

אשמח לקבל את היישוב שיש לך על הענין - לא יודע מה זה בפרטי, אתה יכול להעלות את זה לכאן בקובץ, וכך כולם יהנו ויחכימו.
 
ישר כח, אבל קצת קשה לומר שמרן כתב זאת ביבי"א בתורת השערה, שהרי לשונו שם ברורה מאוד - לא מונחת כעת לפני. ואם זה לא היה ברור לו בדר"כ הוא לא היה כותב זאת. אבל מ"מ דבריך מיישבים קצת שאכן אין לנו מידע מדויק.

אשמח לקבל את היישוב שיש לך על הענין - לא יודע מה זה בפרטי, אתה יכול להעלות את זה לכאן בקובץ, וכך כולם יהנו ויחכימו.
בסדר
אולי היום בלילה אכתוב, רק אדגיש שזה לא מוסכם. אבל זו דעתי, זה מהלך שלם.
 
חזור
חלק עליון