מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך (ד יא)
איתא ברש"י שהאדמה נתקללה בזה פעם שניה, משום שהוסיפה לחטוא בכך שפצתה את פיה לכסות על דמו של הבל. וכן מבואר במכילתא בשלח מסכתא דשירה פרשה ט' שהדבר נחשב חטא לאדמה, וז"ל שם "נטית ימינך תבלעמו ארץ, מגיד שהים זורקן ליבשה והיבשה זורקתן לים, אמרה היבשה ומה אם בשעה שלא קבלתי אלא דם הבל שהוא יחידי נאמר לי ארורה האדמה וגו', עתה איך אוכל לקבל דמן של אוכלוסין הללו, עד שנשבע לה הקדוש ברוך הוא שאיני מעמידך בדין, שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ, ואין ימין אלא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו", ע"כ.
וקשה הרי אדרבה מצוה היא זו לקבור את ההרוג, וכמו שאיתא בבראשית רבה כ"ב ח' "ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שמברכים עליהן, א' לשחיטה, וא' לכיסוי הדם". א"כ מבואר דזה מצוה ולא עבירה, ומאי שנא החיות והעופות שקבלו שכר על שקברוהו, והארץ נתקללה על שכיסתה את דמו.
ואולי יש לומר דאף על פי שגם הדם חייב בקבורה [עי' רש"י איכה ד' א' שירמיהו קבר דמו של יאשיהו], מ"מ דם שיצא מחיים אין לו דין דם המת ואינו טעון קבורה, ועל זה היתה הטענה שאסור לאדמה לכסותו, כדי שלא לכסות על פשעו של קין.
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך (ד יא)
איתא ברש"י שהאדמה נתקללה בזה פעם שניה, משום שהוסיפה לחטוא בכך שפצתה את פיה לכסות על דמו של הבל. וכן מבואר במכילתא בשלח מסכתא דשירה פרשה ט' שהדבר נחשב חטא לאדמה, וז"ל שם "נטית ימינך תבלעמו ארץ, מגיד שהים זורקן ליבשה והיבשה זורקתן לים, אמרה היבשה ומה אם בשעה שלא קבלתי אלא דם הבל שהוא יחידי נאמר לי ארורה האדמה וגו', עתה איך אוכל לקבל דמן של אוכלוסין הללו, עד שנשבע לה הקדוש ברוך הוא שאיני מעמידך בדין, שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ, ואין ימין אלא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו", ע"כ.
וקשה הרי אדרבה מצוה היא זו לקבור את ההרוג, וכמו שאיתא בבראשית רבה כ"ב ח' "ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שמברכים עליהן, א' לשחיטה, וא' לכיסוי הדם". א"כ מבואר דזה מצוה ולא עבירה, ומאי שנא החיות והעופות שקבלו שכר על שקברוהו, והארץ נתקללה על שכיסתה את דמו.
ואולי יש לומר דאף על פי שגם הדם חייב בקבורה [עי' רש"י איכה ד' א' שירמיהו קבר דמו של יאשיהו], מ"מ דם שיצא מחיים אין לו דין דם המת ואינו טעון קבורה, ועל זה היתה הטענה שאסור לאדמה לכסותו, כדי שלא לכסות על פשעו של קין.