חיתוך ענבים בשבת

 
בחזון עובדיה כתב להתיר מטעם פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, לא מטעם כלאחר יד.
אבל בענבים שזה דאורייתא יהיה אסור
מה דעת החברים היקרים.
כתבנו על זה בשו"ת אשר השיב ח"א

מלבד מה שכתב הרב אושרי אזולאי שליט"א דהוי "כלאחר יד" והופך לאיסור דרבנן.

יש לצרף דהוי חצי שיעור שלרוב הפוסקים איסורו מדרבנן. (כמו שהאריך מרן מלכא זצוק"ל בחזו"ע שבת ח"ד עמ' קמח והלאה, ואע"פ שבעמ' קנ כתב שיש לעיין בשיעור כגורגרת, היינו דווקא במגבונים אולם בדברי אכילה פשוט הוא שהשיעור כגורגרת. ועיין בשו"ת אב"א בם ח"ג סי' ה אות קיח)

- ולכן הלכה למעשה נראה פשוט שמותר לחתוך גם ענבים בשבת מהטעמים הנ"ל.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אמנם מצאתי כמה וכמה שכתבו כן:
1761689919427.png
1761689935389.png
1761689945384.png

אך לכאו' למעשה אין לאסור כן לגמרי.

ומה שיש שהביאו מחזו"ע לגבי אשכולית, לכאו' אינו ראיה כ"כ לענייננו, שבחזו"ע כתב: "מותר לחתוך בסכין אשכולית לרוחבה, ולאכול ממנה על ידי כפית, ואין לחוש בזה לאיסור סחיטה, ובלבד שלא יתכוין לסחוט".

א"כ כל הנידון בחזו"ע (וכמבואר שם בהערות) הוא לגבי לאכול את האשכולית בכפית, אבל לא לגבי עצם חיתוך האשכולית שע"ז כלל לא דן ונראה שהיה פשוט לו שמותר. [וגם החוט שני שהובא שם להחמיר כתב: "אסור לאכול אשכוליות (ע"י שחותכה לשנים) ולאוכלה עם כפית", והיינו שפשוט שלחתוך את האשכולית מותר ולא חש למיץ שזב בעת החיתוך, ורק הנידון לגבי כשאוכל עם כפית].

וא"כ לכאו' אין כלל מקום לדון גבי ענב, וכן אין להביא ראיה מהחזו"ע הנ"ל. (ואולי היה מקום לדון שבענב הקליפה לחה ונסחטת, ויל"ע).

עכ"פ, גם את"ל שכן יש מקום לדון מעצם חיתוך הפרי, הרי שלדידן דקי"ל שפס"ר בדרבנן מותר, הרי שגם סחיטת ענבים בכה"ג היא דרבנן, כיון שאין דרך סחיטה בכך (וגם הוא חצי שיעור, וגם אינו מתכוון כלל לסחיטה ואינו צריך את המשקה שיוצא [והוי כסוחט לתוך אוכל, וגם למ"ד משאצל"ג חייב הרי הוא פטור כמש"כ הרמב"ם, וכן דהוי תולדה שבזה הביא בילקו"י שבת ג' סי' שכ"א ס"ק ג' שלכו"ע פטור במשאצל"ג]), וא"כ נראה שאין מקום לאסור. אך מ"מ כן נראה שיש מקום להיזהר ולהחמיר ככל פס"ר בדרבנן, אבל לא לאסור. (ואולי אם יעשה כן בשינוי דאז הוי תרי דרבנן יהיה לדידן מותר לגמרי, וצ"ע).

ואכן, לפי מי שסובר שפס"ר בדרבנן אסור (וכן לסוברים שפס"ר אפי' בתרי דרבנן אסור), באמת נראה שיהיה אסור לחתוך הענבים.

  • כל הנ"ל הוא כשחותך את הענבים על קרש חיתוך וכד', אבל כשחותך לתוך אוכל יש עוד צירופים להקל, ואכמ"ל.
 
מה המקור לכך בדברי מרן זצוק"ל?
כל המקומות שהשו"ע כותב להיזהר, לדוג' גבי ניגוב במפה שצובע וכמו לגבי פתיחת מקרר, וגם הכא מה שהשו"ע כותב לגבי סחיטה.
ובכל מקרה הוי תרי דרבנן (חצי שיעור וכלאחר יד) ולא ניחא ליה וודאי יש להקל.
יש מקום לדון לגבי חצי שיעור. אמנם במלאכות יש מי שסובר שחצי שיעור יותר קל, אבל עדיין יש לעיין למעשה, ולא בטוח לצרף את זה.
 
לדוג' גבי ניגוב במפה שצובע
כבר כתב בחזו"ע (ח"ד עמ' טו) שלשון צריך להזהר אינה אלא מידת חסידות וזהירות בעלמא.
ובילקו"י הוסיף שהכא הוי בנקל להחמיר.
לגבי פתיחת מקרר,
זה שמרן זצוק"ל החמיר לגבי עצמו, בספריו לא כתב כלום.
וגם הכא מה שהשו"ע כותב לגבי סחיטה.
היכן?
יש מקום לדון לגבי חצי שיעור. אמנם במלאכות יש מי שסובר שחצי שיעור יותר קל, אבל עדיין יש לעיין למעשה, ולא בטוח לצרף את זה.
למה לא?
בחזון עובדיה כתב לצרף זאת גבי מגבונים ורק בסוף קצת פקפק בזה שמא זה שיעור יותר מועט כדרך תשמישו. (וגם על זה האריך הרב אלקנה שליט"א בתשובתו גבי מגבונים)
משא"כ בנידון דידן פשיטא לשיטתו דהוי דרבנן.
 
חזור
חלק עליון