הפורעניות בח' ט' י' טבת - הווארט של החת"ס

[גרינפלד]

הנה מבואר בשו"ע (סי' תק"פ) ואומרים זאת בסליחות שח' ט' טבת היו ימי פורעניות, ויש בהם תעינת צדיקים:​

• בח' תורגמה התורה ליוונית​
• בט' - כתב השו"ע שלא נודע מה הצרה שאירעה בו; והביא המשנ"ב מהסליחות שמת בו עזרא הסופר [ובנר לשולחן שבת (לפני מספר שנים) הובאו כמה שיטות בענין: א. נלקחה אסתר לאחשורוש (רמ"א); ב. י"א שנולד בו אותו האיש; ג. י"א שהיו בו כל מיני פוגרומים; וכמדומה שיש שיטות נוספות].​

והנה בי' היה המצור, ולכן צמים מעיקר הדין.

וכתב החת"ס בדרשות ע"פ הגמ' בתענית שאירעו כמה צרות בט' אב כי מגלגלים חובה ליום חייב, שגם כאן נחשב שכל הדברים אירעו באותו יום:
כי יש 98 קללות בפר' כי-תבוא, וכל הדברים הרעים אירעו ביום התשעים ושמונה לראש השנה:​

• בשנה שאירעה צרה בח' - היו חשון וכסליו מלאים, וממילא תשרי חשון וכסליו = 90 יום, והיום השמיני מטבת הוא היום הצ"ח.​
• בשנה של ט' היה חשון חסר, וממילא שלושת החודשים הם רק 89 יום, והיום התשיעי מטבת הוא היום הצ"ח.​
• בשנה של י' היו שניהם חסרים, וממילא שלושת החודשים הם רק 88 יום, והיום העשירי מטבת הוא היום הצ"ח.​

 

[גרינפלד]

ואולי אפשר להוסיף שבט' תמוז הובקעה העיר בבית הראשון לפי שיטת הבבלי [ולירושלמי רק היה נראה לאנשים שהיה בט', ונכתב כן בנביא, וביאר החת"ס בדרשות לתמוז מבחינת הגזירה בשמים זה היה ראוי להיות בט'].
וט' תמוז הוא היום ה-98 לא' ניסן, לפי חשבון א' מלא א' חסר; וידוע מהאריז"ל שניסן מקביל לתשרי.​

 

[גרינפלד]

כתב השו"ע (סי' תק"פ ס"ב) שח' וט' טבת היו ימי פורעניות, וכ"ה בסליחות, ויש בהם תענית צדיקים, בח' תורגמה התורה ליוונית. בט', כתב השו"ע שלא נודע מה הצרה שאירעה בו, והביא המשנ"ב מהסליחות שמת בו עזרא הסופר [ובנר לשולחן שבת (לפני מספר שנים) הובא שנלקחה אסתר לאחשורוש (רמ"א), וי"א שנולד בו אותו האיש, וי"א שהיו בו כמה פוגרומים, וכמדומה שיש שיטות נוספות]. והנה בי' היה המצור.

ובדרשות החת"ס (ח"א דרוש לז' טבת) כתב ע"פ הגמ' בתענית שאירעו כמה צרות בט' אב כיון שמגלגלים חובה ליום חייב, וה"נ נחשב שכל הדברים אירעו באותו יום, שיש צ"ח קללות בפר' כי תבוא, וכל הדברים הרעים אירעו ביום התשעים ושמונה לראש השנה, שבשנה שאירעה צרה בח' היו חשון וכסליו מלאים, וממילא תשרי חשון וכסליו צ' יום, והיום השמיני מטבת הוא היום הצ"ח. ובשנה שאירעו הצרות בט' היה חשון חסר, וממילא שלושת החודשים הם רק פ"ט יום, והיום התשיעי מטבת הוא היום הצ"ח. ובשנה שהיו הצרות בי' היו שניהם חסרים, וממילא שלושת החודשים הם רק פ"ח יום, והיום העשירי מטבת הוא היום הצ"ח, עכ"ד.

ואולי אפשר להוסיף שבט' תמוז הובקעה העיר בבית הראשון לפי שיטת הבבלי [ולירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) רק היה נראה לאנשים שהיה בט', ונכתב כן בנביא, וביאר החת"ס בדרשות לתמוז מבחינת הגזירה בשמים זה היה ראוי להיות בט'], וט' תמוז הוא היום הצ"ח לא' ניסן, לפי חשבון א' מלא א' חסר, וידוע מהאריז"ל שששת החודשים מניסן עד אלול מקבילים לחודשים שמתשרי עד אדר. ולפי"ז יום הצ"ח לא' ניסן, מתאים עם יום הצ"ח מא' תשרי [וגם בל"ז ט' טבת הוא יום פורענות, ומקביל לט' תמוז שגם הוא יום פורענות, שטבת מקביל לתמוז].​

 

[גרינפלד]

ואולי אפשר להוסיף שבט' תמוז הובקעה העיר בבית הראשון לפי שיטת הבבלי [ולירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) רק היה נראה לאנשים שהיה בט', ונכתב כן בנביא, וביאר החת"ס בדרשות לתמוז מבחינת הגזירה בשמים זה היה ראוי להיות בט'], וט' תמוז הוא היום הצ"ח לא' ניסן, לפי חשבון א' מלא א' חסר, וידוע מהאריז"ל שששת החודשים מניסן עד אלול מקבילים לחודשים שמתשרי עד אדר. ולפי"ז יום הצ"ח לא' ניסן, מתאים עם יום הצ"ח מא' תשרי [וגם בל"ז ט' טבת הוא יום פורענות, ומקביל לט' תמוז שגם הוא יום פורענות, שטבת מקביל לתמוז].​

ואולי אפשר להוסיף, שיום הצ"ח לר"ה יוצא תמיד באותו יום שיצא שבועות בשנה שלפני [וכעי"ז יש בדברי הגר"א על חנוכה, שהיום הראשון של חנוכה תמיד יוצא באותו יום שיצא שבועות או יום אחרי שבועות, שהוא היום שניתנה התורה בפועל].

וכל הפורענויות קשורים לתורה, שבח' תורגמה התורה ליוונית. ובט' מת עזרא הסופר, שהיה ראוי שתינתן תורה על ידו (תוספתא סנהדרין פ"ד ה"ה), וגם התחדשו דברים על ידו. ובי' היה המצור על ירושלים, ומבואר בגמ' שבת (קיט, ב) שאחד הטעמים שנחרבה ירושלים כיון שביטלו בה תינוקות של בית רבן, וכן יש קשר נוסף "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".​