• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי

המהדורה הראשונה של הבבלי הודפסה ע"י דניאל בומברג בוונציה, והוא קבע שהגמ' תתחיל בדף ב' כי דף א' הוא עמוד השער, וכל המדפיסים הבאים הלכו בעקבותיו.
אז נתינת הטעמים השונים לדבר באה אחרי שהוחלט מסיבות טכניות (הטעמים למשל שלעולם לא נסיים, כי התחלנו מב' ולא מא' ולכן צריך תמיד ללמוד ולחזור. הטעם של ברכה ולא ארור)?
 
אז נתינת הטעמים השונים לדבר באה אחרי שהוחלט מסיבות טכניות (הטעמים למשל שלעולם לא נסיים, כי התחלנו מב' ולא מא' ולכן צריך תמיד ללמוד ולחזור. הטעם של ברכה ולא ארור)?
כל הטעמים האחרים הם הסברים אחרי שכך עשה המדפיס הראשון וכולם הלכו בעקבותיו.
 
ואם עסקינן בתלמוד ירושלמי המון זמן אני מחפש ספר שכותב כמה דפים יש בו ואני לא מוצא מי שיודע אשמח אם יפרסם
אין אחידות במהדורות הנדפסות של הירושלמי כבדפי הבבלי, כך שאי אפשר לומר כמה דפים יש בירושלמי, אבל אם זכרוני אינו מטעני סיום מחזור של דף היומי בירושלמי לוקח כארבע שנים בערך.
 
ד"א. למה רש"י לא כתב פירוש על הירושלמי??
ככלל אין לנו פירוש על כל הירושלמי מרבותינו הראשונים, ונראה שלא כ"כ עסקו בו, ואולי עסקו יותר במסכתות שאין עליהם בבלי, ראה למשל בפירוש הר"ש על סדר זרעים, ואולי י"ל שרש"י ז"ל בטובו טרח להקל על הלומדים, וכתב פירוש על מה שהיו רגילים ללמוד באותה העת כתנ"ך ובבלי.
 
ד"א. למה רש"י לא כתב פירוש על הירושלמי??
מאור ישראל חגיגה דף י' ע"א ד"ה וליוצא ולבא:
וליוצא ולבא אין שלום, רבי יוחנן אומר אפילו מש"ס לש"ס. ופרש"י ותוס', מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי שהוא עמוק, כדאמרינן (סנהדרין כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, א"ר ירמיה זה הש"ס של בבל. ע' בחי' הריטב"א יומא (נז.), גבי הא דאמר ר' ירמיה בבלאי טפשאי, משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן, וז"ל: פירש הרמב"ם בתשובת שאלה, שר' ירמיה לטעמיה דאמר בסנהדרין (כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, זה תלמוד בבלי, וה"ט משום דלא הוה נהירא להון טעמי דמתניתא כהלכה, כמה דהוו נהירין לחכמי ארץ ישראל, ור' זירא נמי בעי דלישתכח מניה טעמא דבבלאי דלא הוו נהירין ליה, בתר דשמע טעמא דמערבאי, ומנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא, ומיהו לא בכל הדורות היה כן, אלא בימי רבה ורב יוסף דהוה שמדא ביומייהו, כדאיתא בב"מ (פו.), וה"נ אמרי' בחולין (מו.), דא"ל ר' זירא לרבה ורב יוסף ערוקאי וכו', שהיו בורחים מפני השמד. ובמנחות אמרינן, והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ואם ללוקח תבואה משנה לשנה כך, כל שכן בשמד שיש בו סכנת נפשות, ושמעתא בעיא צילותא (מגילה כח:), וזהו טעמו של ר' ירמיה. אבל לאחר מכן נתגברה ונתחזקה התורה בבבל, וכל שכן בימי רב אשי, דהא אמרינן (סנהדרין לו.), מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. ע"כ דברי רבינו. וחיים הם למוצאיהם. עכ"ל הריטב"א. [וכן הביאו הכותב בעין יעקב בסוגיין בשם הרמב"ן. ובשו"ת הרמב"ם (מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תלז עמוד תשט"ז) הובאה תשובה זו, והובאה שם הערה בשם הר"א פריימן בתרביץ ש"ו ספר ג' עמוד ק"ע, שתשובה זו אינה אלא לרבי מימון אביו של הרמב"ם. ע"ש.[ ולפ"ז נראה שבזמן הזה מותר לעבור מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי, מאחר שהוא מסודר כהלכה, ומפורש מפי רבותינו שעסקו בו הרבה יותר מהירוש'. וכן מבואר בשו"ת המיוחסות להרמב"ן (סי' צו) וז"ל: כבר ידעת שרבו השיבושים בנוסחאות הירושלמי, והסיבה הגדולה לכך, למיעוט השגחת הלומדים בו, ואין עומדים עליו אלא רק אחד בדור, וגם במקום הזה רבו שיבושים בגירסת הירושלמי וכו'. ע"ש. וכ"כ בשו"ת חות יאיר (סי' כג), שאין לסמוך כלל על נוסחאות הירושלמי שבידינו, שכבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעויות, חסר יתר וחילוף וסירוס, באופן שאין להחליט פירושו ממקומו. ע"ש. גם ידוע הדבר שהלכה כהבבלי נגד הירוש'. וכמ"ש הרי"ף והרא"ש (סוף עירובין). וע' בהסבר דבריהם בשו"ת הרשב"ש (סי' רנא). וע"ע בספר יעיר אזן (מערכת י אות ג). ע"ש. ור' יוחנן דקאמר הכא אפי' מש"ס לש"ס, היינו לפי מה שהיה בדורו, וכנ"ל, משא"כ לאחר שבאו רב אשי ורבינא וסידרו הש"ס להלכה ולמעשה, אדרבה עדיף יותר להניח ש"ס ירושלמי וללמוד תלמוד בבלי. ועמש"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו (חיו"ד סי' נב). ודו"ק.
 
יש מקורות למה ירושלמי מתחיל בדף א ובבלי בדף ב??
זה חסר משמעות
אתה יכול להדפיס בבלי ולקרוא לדף הראשון דף א'.
דרך אגב, בכל ספר בעולם נהוג להחשיב את עמוד השער וכד', אף על פי שלא ממספרים אותם בפועל.
אין ספר שמתחיל בעמ' 1.
 
בדרך הדרוש זה לא חסר משמעות
מתוך מיד מלכים - על התורה

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (א, א)
בספר "זיכוי הרבים" מופיעים כמה רמזים על מצות תלמוד תורה:
התורה שבכתב מתחילה באות ב' (בראשית) ושבעל פה מתחילה באות מ' (מס' ברכות אימתי") יחד יוצא "בם". וזה מה שתורתנו מצוה "ודברת בם", שנדבר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ולא בדברים בטלים.
רמז שני - התורה מסתיימת באות ל' ("לעיני כל ישראל") ומתחילה באות ב' (בראשית) יחד יוצא "לב" לומר שכמו שא"א לנתק חלק אחד מהלב ולהמשיך לתפקד, כך גם בתורה שלנו אי אפשר לנתק את הסוף מההתחלה ולכן מיד בסיום התורה חוזרים שוב לבראשית.
רמז שלישי - התורה מתחילה באות ב' וכן כך כל דף גמרא, ולא באות א', לומר לנו שכמה שנלמד את התורה ונתעלה עמה, עוד לא הגענו לשלמות שהרי אפילו את האות א' לא השגנו עדיין.

* * * * * * * * * * * * * *
 
בדרך הדרוש זה לא חסר משמעות
מתוך מיד מלכים - על התורה

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (א, א)
בספר "זיכוי הרבים" מופיעים כמה רמזים על מצות תלמוד תורה:
התורה שבכתב מתחילה באות ב' (בראשית) ושבעל פה מתחילה באות מ' (מס' ברכות אימתי") יחד יוצא "בם". וזה מה שתורתנו מצוה "ודברת בם", שנדבר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ולא בדברים בטלים.
רמז שני - התורה מסתיימת באות ל' ("לעיני כל ישראל") ומתחילה באות ב' (בראשית) יחד יוצא "לב" לומר שכמו שא"א לנתק חלק אחד מהלב ולהמשיך לתפקד, כך גם בתורה שלנו אי אפשר לנתק את הסוף מההתחלה ולכן מיד בסיום התורה חוזרים שוב לבראשית.
רמז שלישי - התורה מתחילה באות ב' וכן כך כל דף גמרא, ולא באות א', לומר לנו שכמה שנלמד את התורה ונתעלה עמה, עוד לא הגענו לשלמות שהרי אפילו את האות א' לא השגנו עדיין.

* * * * * * * * * * * * * *
אני מתפלא שת"ח כותבים ככה.
זה שאפשר לדרוש, זו לא תשובה לשאלה "למה?", זו דרשה בעלמא.
לכן, אין שום משמעות לכך שהגמרא מתחילה בדף ב' - זו סתם החלטת המדפיס, אלא שזה נחמד לכתוב על זה דרשות.
זה כמו לשאול מדוע נושא מסוים נכתב בדף ט'... אפשר לכתוב שזה קשור לטהרה וכו', אבל מי שיחשוב שזה מעבר למה שנקרא "וורט" חסר משמעות (חוץ מההנאה בלשמוע ולומר אותו, ובמיוחד למלא בדומים לו עמודי ספרים) צריך באופן דחוף ללכת לחכם שיורהו דרכי לימוד.
כמה אפשר לדבר כל היום על לימוד תורה, ובסוף להתבטא ולחשוב כעמי ארצות?!
מה יש בכלל להשוות בין האות הראשונה שבתורה לחלוקת הדפים בש"ס?
ספר תורה בלי אות אחת פסול!!!! אם אדפיס גמרא ואתחיל בדף א' לא יקרה כלום.
 
אני מתפלא שת"ח כותבים ככה.
זה שאפשר לדרוש, זו לא תשובה לשאלה "למה?", זו דרשה בעלמא.
לכן, אין שום משמעות לכך שהגמרא מתחילה בדף ב' - זו סתם החלטת המדפיס, אלא שזה נחמד לכתוב על זה דרשות.
זה כמו לשאול מדוע נושא מסוים נכתב בדף ט'... אפשר לכתוב שזה קשור לטהרה וכו', אבל מי שיחשוב שזה מעבר למה שנקרא "וורט" חסר משמעות (חוץ מההנאה בלשמוע ולומר אותו, ובמיוחד למלא בדומים לו עמודי ספרים) צריך באופן דחוף ללכת לחכם שיורהו דרכי לימוד.
כמה אפשר לדבר כל היום על לימוד תורה, ובסוף להתבטא ולחשוב כעמי ארצות?!
מה יש בכלל להשוות בין האות הראשונה שבתורה לחלוקת הדפים בש"ס?
ספר תורה בלי אות אחת פסול!!!! אם אדפיס גמרא ואתחיל בדף א' לא יקרה כלום.
לא כתבתי מה סיבה אלא רק ברובד הרמז וגם רמז זה לא שלי אלא של המחבר ותוכל לשאול את המחבר של הספר מה מקורו.
1663067003516.png
 
לא כתבתי מה סיבה אלא רק ברובד הרמז וגם רמז זה לא שלי אלא של המחבר ותוכל לשאול את המחבר של הספר מה מקורו.
הצג קובץ מצורף 5093
אני שוב כותב - זה בסדר שכותבים דרשות, אבל בדיון הזה השאלה הייתה מה המשמעות, ועל כך עניתי שאין משמעות.
דרשות כאלו זה לא משמעות.
ברוך תהיה, מחילה על הסגנון שלי. נכתב מתוך אהבה רבה-אהבת עולם לתורה ולומדיה
 
חזור
חלק עליון