ד"א. למה רש"י לא כתב פירוש על הירושלמי??
מאור ישראל חגיגה דף י' ע"א ד"ה וליוצא ולבא:
וליוצא ולבא אין שלום, רבי יוחנן אומר אפילו מש"ס לש"ס. ופרש"י ותוס', מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי שהוא עמוק, כדאמרינן (סנהדרין כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, א"ר ירמיה זה הש"ס של בבל. ע' בחי' הריטב"א יומא (נז.), גבי הא דאמר ר' ירמיה בבלאי טפשאי, משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן, וז"ל: פירש הרמב"ם בתשובת שאלה, שר' ירמיה לטעמיה דאמר בסנהדרין (כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, זה תלמוד בבלי, וה"ט משום דלא הוה נהירא להון טעמי דמתניתא כהלכה, כמה דהוו נהירין לחכמי ארץ ישראל, ור' זירא נמי בעי דלישתכח מניה טעמא דבבלאי דלא הוו נהירין ליה, בתר דשמע טעמא דמערבאי, ומנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא, ומיהו לא בכל הדורות היה כן, אלא בימי רבה ורב יוסף דהוה שמדא ביומייהו, כדאיתא בב"מ (פו.), וה"נ אמרי' בחולין (מו.), דא"ל ר' זירא לרבה ורב יוסף ערוקאי וכו', שהיו בורחים מפני השמד. ובמנחות אמרינן, והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ואם ללוקח תבואה משנה לשנה כך, כל שכן בשמד שיש בו סכנת נפשות, ושמעתא בעיא צילותא (מגילה כח:), וזהו טעמו של ר' ירמיה. אבל לאחר מכן נתגברה ונתחזקה התורה בבבל, וכל שכן בימי רב אשי, דהא אמרינן (סנהדרין לו.), מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. ע"כ דברי רבינו. וחיים הם למוצאיהם. עכ"ל הריטב"א. [וכן הביאו הכותב בעין יעקב בסוגיין בשם הרמב"ן. ובשו"ת הרמב"ם (מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תלז עמוד תשט"ז) הובאה תשובה זו, והובאה שם הערה בשם הר"א פריימן בתרביץ ש"ו ספר ג' עמוד ק"ע, שתשובה זו אינה אלא לרבי מימון אביו של הרמב"ם. ע"ש.[ ולפ"ז נראה שבזמן הזה מותר לעבור מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי, מאחר שהוא מסודר כהלכה, ומפורש מפי רבותינו שעסקו בו הרבה יותר מהירוש'.
וכן מבואר בשו"ת המיוחסות להרמב"ן (סי' צו) וז"ל: כבר ידעת שרבו השיבושים בנוסחאות הירושלמי, והסיבה הגדולה לכך, למיעוט השגחת הלומדים בו, ואין עומדים עליו אלא רק אחד בדור, וגם במקום הזה רבו שיבושים בגירסת הירושלמי וכו'. ע"ש.
וכ"כ בשו"ת חות יאיר (סי' כג), שאין לסמוך כלל על נוסחאות הירושלמי שבידינו, שכבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעויות, חסר יתר וחילוף וסירוס, באופן שאין להחליט פירושו ממקומו. ע"ש. גם ידוע הדבר שהלכה כהבבלי נגד הירוש'. וכמ"ש הרי"ף והרא"ש (סוף עירובין). וע' בהסבר דבריהם בשו"ת הרשב"ש (סי' רנא). וע"ע בספר יעיר אזן (מערכת י אות ג). ע"ש. ור' יוחנן דקאמר הכא אפי' מש"ס לש"ס, היינו לפי מה שהיה בדורו, וכנ"ל, משא"כ לאחר שבאו רב אשי ורבינא וסידרו הש"ס להלכה ולמעשה, אדרבה עדיף יותר להניח ש"ס ירושלמי וללמוד תלמוד בבלי. ועמש"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו (חיו"ד סי' נב). ודו"ק.