-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי
- Thread starter NKC
- תאריך התחלה
- צופים 11
-
- תגיות
- תלמוד ירושלמי
כל הטעמים האחרים הם הסברים אחרי שכך עשה המדפיס הראשון וכולם הלכו בעקבותיו.
אליהו חמוי
Active member
ואם עסקינן בתלמוד ירושלמי המון זמן אני מחפש ספר שכותב כמה דפים יש בו ואני לא מוצא מי שיודע אשמח אם יפרסם
אין אחידות במהדורות הנדפסות של הירושלמי כבדפי הבבלי, כך שאי אפשר לומר כמה דפים יש בירושלמי, אבל אם זכרוני אינו מטעני סיום מחזור של דף היומי בירושלמי לוקח כארבע שנים בערך.
מאור ישראל חגיגה דף י' ע"א ד"ה וליוצא ולבא:
וליוצא ולבא אין שלום, רבי יוחנן אומר אפילו מש"ס לש"ס. ופרש"י ותוס', מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי שהוא עמוק, כדאמרינן (סנהדרין כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, א"ר ירמיה זה הש"ס של בבל. ע' בחי' הריטב"א יומא (נז.), גבי הא דאמר ר' ירמיה בבלאי טפשאי, משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן, וז"ל: פירש הרמב"ם בתשובת שאלה, שר' ירמיה לטעמיה דאמר בסנהדרין (כד.), במחשכים הושיבני כמתי עולם, זה תלמוד בבלי, וה"ט משום דלא הוה נהירא להון טעמי דמתניתא כהלכה, כמה דהוו נהירין לחכמי ארץ ישראל, ור' זירא נמי בעי דלישתכח מניה טעמא דבבלאי דלא הוו נהירין ליה, בתר דשמע טעמא דמערבאי, ומנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא, ומיהו לא בכל הדורות היה כן, אלא בימי רבה ורב יוסף דהוה שמדא ביומייהו, כדאיתא בב"מ (פו.), וה"נ אמרי' בחולין (מו.), דא"ל ר' זירא לרבה ורב יוסף ערוקאי וכו', שהיו בורחים מפני השמד. ובמנחות אמרינן, והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח תבואה משנה לשנה, ואם ללוקח תבואה משנה לשנה כך, כל שכן בשמד שיש בו סכנת נפשות, ושמעתא בעיא צילותא (מגילה כח:), וזהו טעמו של ר' ירמיה. אבל לאחר מכן נתגברה ונתחזקה התורה בבבל, וכל שכן בימי רב אשי, דהא אמרינן (סנהדרין לו.), מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. ע"כ דברי רבינו. וחיים הם למוצאיהם. עכ"ל הריטב"א. [וכן הביאו הכותב בעין יעקב בסוגיין בשם הרמב"ן. ובשו"ת הרמב"ם (מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תלז עמוד תשט"ז) הובאה תשובה זו, והובאה שם הערה בשם הר"א פריימן בתרביץ ש"ו ספר ג' עמוד ק"ע, שתשובה זו אינה אלא לרבי מימון אביו של הרמב"ם. ע"ש.[ ולפ"ז נראה שבזמן הזה מותר לעבור מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי, מאחר שהוא מסודר כהלכה, ומפורש מפי רבותינו שעסקו בו הרבה יותר מהירוש'. וכן מבואר בשו"ת המיוחסות להרמב"ן (סי' צו) וז"ל: כבר ידעת שרבו השיבושים בנוסחאות הירושלמי, והסיבה הגדולה לכך, למיעוט השגחת הלומדים בו, ואין עומדים עליו אלא רק אחד בדור, וגם במקום הזה רבו שיבושים בגירסת הירושלמי וכו'. ע"ש. וכ"כ בשו"ת חות יאיר (סי' כג), שאין לסמוך כלל על נוסחאות הירושלמי שבידינו, שכבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעויות, חסר יתר וחילוף וסירוס, באופן שאין להחליט פירושו ממקומו. ע"ש. גם ידוע הדבר שהלכה כהבבלי נגד הירוש'. וכמ"ש הרי"ף והרא"ש (סוף עירובין). וע' בהסבר דבריהם בשו"ת הרשב"ש (סי' רנא). וע"ע בספר יעיר אזן (מערכת י אות ג). ע"ש. ור' יוחנן דקאמר הכא אפי' מש"ס לש"ס, היינו לפי מה שהיה בדורו, וכנ"ל, משא"כ לאחר שבאו רב אשי ורבינא וסידרו הש"ס להלכה ולמעשה, אדרבה עדיף יותר להניח ש"ס ירושלמי וללמוד תלמוד בבלי. ועמש"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו (חיו"ד סי' נב). ודו"ק.
יוסף דהן
Well-known member
בדרך הדרוש זה לא חסר משמעות
מתוך מיד מלכים - על התורה
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (א, א)
בספר "זיכוי הרבים" מופיעים כמה רמזים על מצות תלמוד תורה:
התורה שבכתב מתחילה באות ב' (בראשית) ושבעל פה מתחילה באות מ' (מס' ברכות "מאימתי") יחד יוצא "בם". וזה מה שתורתנו מצוה "ודברת בם", שנדבר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ולא בדברים בטלים.
רמז שני - התורה מסתיימת באות ל' ("לעיני כל ישראל") ומתחילה באות ב' (בראשית) יחד יוצא "לב" לומר שכמו שא"א לנתק חלק אחד מהלב ולהמשיך לתפקד, כך גם בתורה שלנו אי אפשר לנתק את הסוף מההתחלה ולכן מיד בסיום התורה חוזרים שוב לבראשית.
רמז שלישי - התורה מתחילה באות ב' וכן כך כל דף גמרא, ולא באות א', לומר לנו שכמה שנלמד את התורה ונתעלה עמה, עוד לא הגענו לשלמות שהרי אפילו את האות א' לא השגנו עדיין.
* * * * * * * * * * * * * *
מתוך מיד מלכים - על התורה
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (א, א)
בספר "זיכוי הרבים" מופיעים כמה רמזים על מצות תלמוד תורה:
התורה שבכתב מתחילה באות ב' (בראשית) ושבעל פה מתחילה באות מ' (מס' ברכות "מאימתי") יחד יוצא "בם". וזה מה שתורתנו מצוה "ודברת בם", שנדבר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ולא בדברים בטלים.
רמז שני - התורה מסתיימת באות ל' ("לעיני כל ישראל") ומתחילה באות ב' (בראשית) יחד יוצא "לב" לומר שכמו שא"א לנתק חלק אחד מהלב ולהמשיך לתפקד, כך גם בתורה שלנו אי אפשר לנתק את הסוף מההתחלה ולכן מיד בסיום התורה חוזרים שוב לבראשית.
רמז שלישי - התורה מתחילה באות ב' וכן כך כל דף גמרא, ולא באות א', לומר לנו שכמה שנלמד את התורה ונתעלה עמה, עוד לא הגענו לשלמות שהרי אפילו את האות א' לא השגנו עדיין.
* * * * * * * * * * * * * *
אני מתפלא שת"ח כותבים ככה.
זה שאפשר לדרוש, זו לא תשובה לשאלה "למה?", זו דרשה בעלמא.
לכן, אין שום משמעות לכך שהגמרא מתחילה בדף ב' - זו סתם החלטת המדפיס, אלא שזה נחמד לכתוב על זה דרשות.
זה כמו לשאול מדוע נושא מסוים נכתב בדף ט'... אפשר לכתוב שזה קשור לטהרה וכו', אבל מי שיחשוב שזה מעבר למה שנקרא "וורט" חסר משמעות (חוץ מההנאה בלשמוע ולומר אותו, ובמיוחד למלא בדומים לו עמודי ספרים) צריך באופן דחוף ללכת לחכם שיורהו דרכי לימוד.
כמה אפשר לדבר כל היום על לימוד תורה, ובסוף להתבטא ולחשוב כעמי ארצות?!
מה יש בכלל להשוות בין האות הראשונה שבתורה לחלוקת הדפים בש"ס?
ספר תורה בלי אות אחת פסול!!!! אם אדפיס גמרא ואתחיל בדף א' לא יקרה כלום.
יוסף דהן
Well-known member
לא כתבתי מה סיבה אלא רק ברובד הרמז וגם רמז זה לא שלי אלא של המחבר ותוכל לשאול את המחבר של הספר מה מקורו.
אני שוב כותב - זה בסדר שכותבים דרשות, אבל בדיון הזה השאלה הייתה מה המשמעות, ועל כך עניתי שאין משמעות.
דרשות כאלו זה לא משמעות.
ברוך תהיה, מחילה על הסגנון שלי. נכתב מתוך אהבה רבה-אהבת עולם לתורה ולומדיה
