ישיבה נפרדת באירועים מותרת מעיקר הדין, ואפילו באוטובוס אין איסור לגבר ואשה לשבת זה לצד זה באוטובוס, אלא שיש להם להשמר לכתחילה מנגיעה, אף שהיא אינה נגיעה של חיבה, כדי שלא יבואו חלילה להרהור עבירה, קל וחומר באירועים שכאלה שאינם אוטובוס צפוף שבעמידה מגיעים פעמים רבות לידי נגיעה מרוב הדוחק.
וכן פסק הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אה"ע חלק ב, סימן יד) שאין להימנע מלנסוע באוטובוס צפוף בשל חשש נגיעה, וז"ל:
“בדבר הליכה בסאבוויי (רכבת תחתית) ובבאסעס (אוטובוסים) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב”ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה כמפורש בדבריו ריש פכ”א מאיסורי ביאה, ומשמע שבלא דרך תאוה ליכא אף איסור מדרבנן, שלא הזכיר זה.”
מתוקף אותו עיקרון, פסק שם שאין איסור לשבת ליד אישה באוטובוס: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה, כשליכא מקום אחר, דג”כ אין זה דרך תאוה וחבה". גם אם יבוא לידי נגיעה, הרי שאין זו נגיעה של חיבה, ולכן אין בכך איסור.
וכן פסק להיתר הרב בנימין זילבר בשו”ת אז נדברו (ח"ה, סימן מ"ח), והדגיש שחשוב להבחין בין איסור והיתר לבין חומרות שמחמירים מפני ענייני צניעות, כי מעיקר הדין אין שום איסור בישיבה באוטובוס איש ליד אישה. גם אם יבואו לידי נגיעה בסיבוב וכדומה, כתב שם ש"אין בכך כלום". עוד הוסיף לבאר שייתכן שיעלה קלקול ממה שחושבים המון העם שיש איסור בישיבה ליד האישה, כלשונו שם:
"וזה נוגע בעיקר מה שנהוג יום יומית שיש שירות מוניות בין בני ברק לירושלים, ולפעמים נוסעים גם נשים, דנעשה כבר לדבר פשוט גם אצל הנהגים, וגם הנשים תובעות בפה לשבת אצל הנהג, גם כשכבר יושב שם איש זקן אומרים לו לרדת כדי שלא יצטרכו לשבת בספסל אחר עם גבר. ואני כמה פעמים התנגדתי לזה, וטענתי כשהאשה יושבת ראשונה קשה להזהר מאיסור הסתכלות יותר… ועל זה יצאתי בכוחא דהיתרא דמותר לשבת בספסל אחד עם גבר במונית, ואפשר להיזהר מנגיעה ממש ואפשר לשבת באופן שקל להיזהר מהסתכלות ומנגיעה".
ושוב ראיתי בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט') שמובאת תשובת הרב יוסף חיים זוננפלד שנשאל אודות "העגלות הציבוריות" אם יש פגם בכך שישב איש ליד אישה, והשיב שאין בזה איסור ואין בכך אפילו "מכוער הדבר". ועיין גם בשו"ת בית יחזקאל (צוריאל, ח"א עמ’ רמ"ח), ובספר מקור הלכה (ח"ב, סימן י"ז, סעיף כ"ג).
ובספר 'שאלת רב' (ח"א, פרק טז אות יג, עמ' יח) שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א 'האם אסור לשבת באוטובוס אחורי אשה, דבגמ' רק הוזכר הליכה. תשובה: מותר'.
וכן בספר 'מפי האיש' (פרק טו; עמ' קנו) שאל את הגרי"ש אלישיב: "כשנוסעים באוטובוס האם יש בעיה לשבת אחורי אשה". והשיב: "לא, כי רק 'ללכת' כתוב שאסור".
ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פרק פו ס"ב) כתב 'יכול לשבת אחרי אשה (באוטובוס וכדו') ובלבד שלא יביט בה', והעיד שכן פסק מרן החזו"א.
וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סימן נ), וע"ש מה שכתב לו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל דיש להקל קצת.
ובספר "שיח חיים" העיד המחבר, "והנה בהיותי אצל הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (יום ד' כ"ו חשוון תשע"ח), שאלתיו בזה"ל 'האם אפשר לשבת באוטובוס מאחורי אשה'. והשיבני: 'לשבת כן'.
והרה"ג רבי אברהם יוסף תקף בחריפות [בראיון לרדיו קול ברמה] את אותם הצעירים המעירים לנשים בקווי המהדרין. "באישה זרה אין שום הרחקה", אמר ביחס לעצם ההפרדה, "חוץ מנגיעה, חוץ מהסתכלות, חוץ מלהריח בריח טוב שאולי היא שמה על עצמה - שום דבר אחר לא אמור לעניין אותנו".
המראיין, מרדכי לביא, סיפר בשידור על אדם חרדי שגער באישה עיוורת שישבה בחלקו הקדמי של האוטובוס, והרב הגיב: "הוא טיפש, וטיפשים יש לצערנו הרב בערימות... אם לא נוח לו - שיקום ויילך... זו חוצפה, זה חוסר הבנה מינימאלי... זו טיפשות, זה לא נובע מתוך יראת שמים... על עודף יראת שמים נאמר 'אל תהי חסיד הרבה'".
לגופו של ענין, נראה שההופעות האלה לא מיועדות לציבור החרדי בלבד אלא גם לציבור הכללי (או רק לציבור הכללי, איני יודע) שאין להם שום ענין בישיבה נפרדת, ואדרבה - אם ישמעו על ישיבה נפרדת לא יגיעו כלל להופעה.
אבל בכל זאת נתנו מארגני האירוע אפשרות לחרדים לדבר ה' להגיע להופעה, ועשו אגף נפרד לגברים ואגף נפרד לנשים, ובאמצע ישבו החילוניים וכיו"ב.
ובמקום לשבחם על כך, פותחים אשכול מיוחד על מנת להשמיץ אותם, ומפרסמים את הטלפונים שלהם כדי להטריד אותם, אתמהה.
tickchak.co.il
וכל מי שיש בידו למנוע המכשלה הזאת שלא תהא תחת ידינו תע"ב.
